קנאות. טוב או רע?

[ראובן תשי]

קנאות. טוב או רע?

פרשת השבוע "פנחס". דנה בעיקר על שני נושאים. קנאות והמועדים.
פנחס מקבל שכר על שהרג את המדיינית והנשיא המהולל של שבט
שמעון. כמוזכר בסוף הפרשה הקודמת, לקח פנחס את חרבו, ודקר
למוות את הנשיא זימרי בן סלוא ואת המדיינית. בעת שתינו אהבים
לעיני כולם.
מדוע עשה זאת? למד בבית המדרש, כל הבועל ארמית, קנאים פוגעים בו.
יצא וקינא. הרג את שניהם בחרב. הרי דינו של בועל עמונית הוא רק בדיני
שמים ואינו נידון בבית הדין לעונש מוות. כמובן יפי הנפש באו ויצאו נגדו, מי
שמך לשופט ומוציא גזר דין. כמובן, אותם אנשי השמאל, לא היו מחובשי
בית המדרש, עסקו בדברים העומדים ברומו של עולם. קולנוע, ספרות יפה
ומשעממת, פילוסופיה בגרוש והתנגדות לכל מה שעושה ופועלת המנהיגות.
לא ביקורת עיניינית. ביקורת על כל דבר. בקיצור, אנטי כל.... (כמו מספר
ממשקיעי גבעות עולם בסגול).
שכרו של פנחס על מעשה הקנאות. עולה מדרגת לוי לדרגת כהן. ו...שלום.
מכאן למדים כי שלום משיגים בעמידה על עקרונות ולא בויתורים וכניעה.

נושא נוסף בפרשה. חלוקת הארץ בגורל. לשבטים ולמשפחות.
בנות יורשות נחלה בעת שאין בן.
הכתרת יהושוע בן נון למחליפו של משה רבנו.

מועדים הם, רק אלו. שבת. ראש חדש. פסח (יום ראשון. חול המועד
וחג ואחרון). שבועות. ראש השנה. יום הכיפורים. סוכות (חג ראשון,
חול המועד, שמיני עצרת. אנו משתמשים בשמו השני שמחת תורה.
בחו"ל, שמיני עצרת ולמחרת שמחת תורה).

שבת שלום לכולם
שבת היא מלזעוק
ראובן האשקלוני