קנאות בזוגיות
שלום.. אני לא יודעת בדיוק איפה להתחיל. אני משערת שבהתחלה. לפני שבעה חודשים פגשתי בחור, מאוד מקסים, היום הוא החבר שלי. אנחנו מאוד אוהבים. הבעיה שלי היא כזו. הוא מתנהג כלפי מאוד בקנאות, אם כי הוא לא יודה בזה. כשאמרתי לו את זה הוא מאוד מאוד נפגע ממני. הבעיה הכי גדולה שלנו היא שהוא לא רוצה שאני "אתקרב לבנים". כלומר, אשמור על דיסטנס בידידות איתם. אני לא רוצה להיפרד ממנו או לאבד אותו, כי אני באמת אוהבת אותו מאוד. אבל הבעיה הזו כבר גרמה לקרעים ולכמעט פרידה. ה וא לא מצליח להבין כמה שזה חשוב לי, ושאם אני מוצאת בן אדם שאני יכולה לתקשר איתו, אני ארצה להיות איתו בקשר קרוב, לא משנה אם זה בן או בת. לא זה מפריע. יש עוד דברים שקשורים לאותו עניין שגם עליהם רבנו, אבל הם פחות עקרוניים. זו הבעיה הכי גדולה. אני בן אדם מאוד עצמאי, ועושה מה שאני רוצה. אני לא אוהבת כשאומרים לי מה לעשות, והוא אומר שהוא לא יוכל להמשיך הרבה זמן אם זה יהיה ככה (כלומר אם אפתח קשרים קרובים עם בנים), הוא אומר שזה פשוט יהיה לו קשה מדי. הוא גם כן, לא עושה את אותו הדבר. הוא תמיד היה מתיידד עם בנות, אבל מאז שהוא איתי הוא הפסיק, כי הוא לא רוצה שזה יפריע לי. כל דבר שהוא לא היה רוצה שאני אעשה הוא לא עושה בעצמו, והוא אומר שכל דבר שאני אבקש ממנו הוא יפסיק, חוץ מזה. איך אני יכולה לגרום לו להבין שאנחנו לא בעלי אותם דעות, ושזה חשוב לי מדי בשביל לותר על זה? מצד שני, גם הוא חשוב לי מדי בשביל לותר עליו. מה עושים? כל הבאלגן הזה גורם לי להרגיש מאוד מאוד מבולבלת, עד כדי כך שאני כבר לא יודעת מה קורה איתי. ברור לי שאני הולכת לדבר איתו על כל זה, ושטיזשהו פיתרון חייב להיות. לי, אגב, לא יפריע אם הוא יתיידד עם בנות, כל עוד זה בגדר ידידות. אשמח לתשובה.. בתודה מראש.
שלום.. אני לא יודעת בדיוק איפה להתחיל. אני משערת שבהתחלה. לפני שבעה חודשים פגשתי בחור, מאוד מקסים, היום הוא החבר שלי. אנחנו מאוד אוהבים. הבעיה שלי היא כזו. הוא מתנהג כלפי מאוד בקנאות, אם כי הוא לא יודה בזה. כשאמרתי לו את זה הוא מאוד מאוד נפגע ממני. הבעיה הכי גדולה שלנו היא שהוא לא רוצה שאני "אתקרב לבנים". כלומר, אשמור על דיסטנס בידידות איתם. אני לא רוצה להיפרד ממנו או לאבד אותו, כי אני באמת אוהבת אותו מאוד. אבל הבעיה הזו כבר גרמה לקרעים ולכמעט פרידה. ה וא לא מצליח להבין כמה שזה חשוב לי, ושאם אני מוצאת בן אדם שאני יכולה לתקשר איתו, אני ארצה להיות איתו בקשר קרוב, לא משנה אם זה בן או בת. לא זה מפריע. יש עוד דברים שקשורים לאותו עניין שגם עליהם רבנו, אבל הם פחות עקרוניים. זו הבעיה הכי גדולה. אני בן אדם מאוד עצמאי, ועושה מה שאני רוצה. אני לא אוהבת כשאומרים לי מה לעשות, והוא אומר שהוא לא יוכל להמשיך הרבה זמן אם זה יהיה ככה (כלומר אם אפתח קשרים קרובים עם בנים), הוא אומר שזה פשוט יהיה לו קשה מדי. הוא גם כן, לא עושה את אותו הדבר. הוא תמיד היה מתיידד עם בנות, אבל מאז שהוא איתי הוא הפסיק, כי הוא לא רוצה שזה יפריע לי. כל דבר שהוא לא היה רוצה שאני אעשה הוא לא עושה בעצמו, והוא אומר שכל דבר שאני אבקש ממנו הוא יפסיק, חוץ מזה. איך אני יכולה לגרום לו להבין שאנחנו לא בעלי אותם דעות, ושזה חשוב לי מדי בשביל לותר על זה? מצד שני, גם הוא חשוב לי מדי בשביל לותר עליו. מה עושים? כל הבאלגן הזה גורם לי להרגיש מאוד מאוד מבולבלת, עד כדי כך שאני כבר לא יודעת מה קורה איתי. ברור לי שאני הולכת לדבר איתו על כל זה, ושטיזשהו פיתרון חייב להיות. לי, אגב, לא יפריע אם הוא יתיידד עם בנות, כל עוד זה בגדר ידידות. אשמח לתשובה.. בתודה מראש.