קנאה מצד בעלי
שלום לכוולם, אני קוראת סמויה מזה זמן ואשמח לעצות מנסיונכם או בכלל.
אני נשואה כחצי שנה. התחתנתי מאהבה רבה, בגיל מאוחר, אחרי שנים של רווקות לא פשוטה, שבהן חיפשתי בנרות את האהבה שלי, וסוף סוף מצאתי (קצת תקווה לרווקות..)
הקשר בינינו מעולה, למעט דבר אחד: הוא לא מפסיק להיות מוטרד מהעבר שלי. עם מי יצאתי ובעיקר עם מי שכבתי. מאחר שאנחנו עובדים באותו תחום, הוא גם מכיר כמה מהגברים שהייתי איתם.
לפני שהכרנו לא הייתי פרפרית גדולה, אבל מפאת גילי (קרוב ל-40, אתם יכולים להניח שהייתי עם מספר לא מבוטל של גברים.
העניין הוא שחשבתי וגם אמרתי לו, שאחרי שנתחתן - אני לא רוצה לשמוע על זה יותר. די. אני שלו וזהו, רוצה לשים את העבר מאחור.
אבל הוא עדיין מוטרד מזה, שואל שאלות, מתבאס אם מישהו שפעם הייתי איתו יוצר קשר (גם אם זה בענייני עבודה), כותב ברכת יום הולדת ובאופן כללי כל תזכורת לכך שהייתי עם גברים אחרים. אני לא יכולה לתת דוגמאות בשיחות לדברים מהעבר מחשש שהוא יאכל על זה סרט ובאופן כללי נמצאת בחשש שמשהו כזה יעלה.
הדבר הזה גורם לי ייסורים רבים. בראש ובראשונה כי אין לי מה לעשות עם זה. אין איך לשנות את העבר וגם אני לא באמת רוצה - אלה החוויות שלי, ההיסטוריה שלי, חלק ממני. מפריעה לי גם ה"פרימיטיביות" שבעניין (בתחומים אחרים הוא הגבר הכי נאור שאני מכירה).
אני אוהבת אותו אהבת אמת ורוצה להיות איתו, וגם הגיל שלי וכל מה שעברתי מביא לכך שמדכא אותי לחשוב על לסיים את הקשר. מה גם שהסביבה שלנו תהיה בשוק אם ניפרד (לא שזה שיקול, אבל יהיה קשה). מצד שני, המחשבה על כך שכל החיים אצטרך להתמודד עם הקנאה שלו לעבר שלי, לפחד כל הזמן שאפגוש מישהו, שמישהו יתקשר ואפילו שאני ארצה לדבר עם אחד מהגברים האלה (אולי אפילו לסגור מעגל?).
חשוב לי לציין שבאמת באמת אין לו כל סיבה לחשוש. אני מאוהבת בו ולא מעניין אותי אף אחד אחר. זה פשוט חלק מהחיים...
האם נתקלתם במקרים כאלה?
האם יש גברים בקהל שיוכלו להסביר לי את האובססיה הזאת?
מה לדעתכם כדאי לי לעשות?
תודה רבה וסליחה על האורך.
שלום לכוולם, אני קוראת סמויה מזה זמן ואשמח לעצות מנסיונכם או בכלל.
אני נשואה כחצי שנה. התחתנתי מאהבה רבה, בגיל מאוחר, אחרי שנים של רווקות לא פשוטה, שבהן חיפשתי בנרות את האהבה שלי, וסוף סוף מצאתי (קצת תקווה לרווקות..)
הקשר בינינו מעולה, למעט דבר אחד: הוא לא מפסיק להיות מוטרד מהעבר שלי. עם מי יצאתי ובעיקר עם מי שכבתי. מאחר שאנחנו עובדים באותו תחום, הוא גם מכיר כמה מהגברים שהייתי איתם.
לפני שהכרנו לא הייתי פרפרית גדולה, אבל מפאת גילי (קרוב ל-40, אתם יכולים להניח שהייתי עם מספר לא מבוטל של גברים.
העניין הוא שחשבתי וגם אמרתי לו, שאחרי שנתחתן - אני לא רוצה לשמוע על זה יותר. די. אני שלו וזהו, רוצה לשים את העבר מאחור.
אבל הוא עדיין מוטרד מזה, שואל שאלות, מתבאס אם מישהו שפעם הייתי איתו יוצר קשר (גם אם זה בענייני עבודה), כותב ברכת יום הולדת ובאופן כללי כל תזכורת לכך שהייתי עם גברים אחרים. אני לא יכולה לתת דוגמאות בשיחות לדברים מהעבר מחשש שהוא יאכל על זה סרט ובאופן כללי נמצאת בחשש שמשהו כזה יעלה.
הדבר הזה גורם לי ייסורים רבים. בראש ובראשונה כי אין לי מה לעשות עם זה. אין איך לשנות את העבר וגם אני לא באמת רוצה - אלה החוויות שלי, ההיסטוריה שלי, חלק ממני. מפריעה לי גם ה"פרימיטיביות" שבעניין (בתחומים אחרים הוא הגבר הכי נאור שאני מכירה).
אני אוהבת אותו אהבת אמת ורוצה להיות איתו, וגם הגיל שלי וכל מה שעברתי מביא לכך שמדכא אותי לחשוב על לסיים את הקשר. מה גם שהסביבה שלנו תהיה בשוק אם ניפרד (לא שזה שיקול, אבל יהיה קשה). מצד שני, המחשבה על כך שכל החיים אצטרך להתמודד עם הקנאה שלו לעבר שלי, לפחד כל הזמן שאפגוש מישהו, שמישהו יתקשר ואפילו שאני ארצה לדבר עם אחד מהגברים האלה (אולי אפילו לסגור מעגל?).
חשוב לי לציין שבאמת באמת אין לו כל סיבה לחשוש. אני מאוהבת בו ולא מעניין אותי אף אחד אחר. זה פשוט חלק מהחיים...
האם נתקלתם במקרים כאלה?
האם יש גברים בקהל שיוכלו להסביר לי את האובססיה הזאת?
מה לדעתכם כדאי לי לעשות?
תודה רבה וסליחה על האורך.
