קן הקוקיה

[סמבוסק קלמרי]

קן הקוקיה

החלטתי שדי לי פה. אני לא כותב פה יותר. מרגיש כמו בקן הקוקיה. אפשר לברוח מפה אבל זה ממכר. מנסה לעשות לעצמי חשבון רווח והפסד ומגיע למסקנה שאין רווח ואין הפסד. מי שנמצא פה עומד במקום. ךא ממגיע לשום תבונות חדשות. כן קבלתי משהו פה. אבל אני כבר יומיים בעבודה מבזבז זמן. חבל לי על הזמן הזה. גם אני כמו אחרים מרגיש שהמקום הוא קבוצה סגורה של אנשים שלא מקבלת חדשים אפילו בועטת בהם. מבלי לפגוע אבל אמור לי מיהם חברייך ואומר לך...אז פיטר הצליח לעצבן מעל ומעבר. אז אני שואל את עצמי בשביל מה אני פה? לקבל השתלחויות של איש שמחפש את עצמו? איפה פיטר ואיפה חבריי האמיתיים? זוכר אותכם אחד אחד. מי היה מתפרק ככה מביצה ויורה לכל הכיוונים? אז שיהיה לכם כל בוקר בוקר של אור. להתראות.

 

[האלי]

על מגיע לא מגיע, אני לא יודע כלום

גם בנושא של פגיעות שנפגעת אם נפגעת ממישהו מהכותבים לא אגע, זה בינכם לבין עצמכם, לכל היותר אפשר לבקש את עזרתה של מייקי. (היא נבונה וחכמה, היא יודעת לפתור דברים בדרכים שאני לא הייתי מצליח להעלות על דעתי). על מועדון חברים סגור אני יכול ורוצה לענות לך. נכון שכשראיתי את הניק שלך בפעם הראשונה, הוא לא מצא חן בעיני.וגם הדברים שכתבת בהתחלה נראו לי... לא בדיוק כוס התה שלי. אבל אני קורא אותך, לא פעם אני חושב על נקודות שאתה מעלה. ולכן חשוב לי שתישאר פה. אני יכול לספר לך שכשהגעתי אני לפורום הזה הרגשתי בדיוק את ההרגשה הזו. הרגשה של אאוטסיידר שאף אחד לא שם על מה שיש לו להגיד. זו היתה ענת הגדולה שאמרה לי אז: "אתה לא הולך לשום מקום! אתה נשאר פה, זה המקום בשבילך" אז קודם כל מגיעה לענת תודה על המילים ההן אז ועל התמיכה. ושנית, מעביר את אותן המילים עצמן אליך. הישאר איתנו, זה מקום שטוב להיות בו. שלך, האלי.

 

[ענת הגדולה]

האלי, שמחה שעזרתי / תמכתי

 

[מ ת ל ב ט ת]

../images/Emo124.gifדיייייייייייייייי

אני יושבת בימים האחרונים ורואה את ההתרחשויות בפורום ומה אגיד????? הגזמנו ובגדול מלחמת עולם יש כאן ממש ניסיונות "לרצוח" אחד את השני סמי אמר, סמי הביע את דעתו סמי חושב שדרך התנהלות הפורום אינה נכונה ויש לו דרך לעשות אחרת אז מה????????? זכותו של סמי לחשוב זכותו של סמי להביע את דעתו וזכותו של כל אחד אחר בפורום לחשוב אחרת להתנגד להתווכח לנסות להוכיח לו עד כמה אינו צודק בהלך מחשבתו אמרו חכמינו במסכת אבות "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? ...ושאינה לשם שמים?..." במחלוקת לשם שמים ישנה נקודה אחידה ומשותפת בין היריבים והיא הכוונה לברור האמת. במחלוקת שאינה לשם שמים אין כל נקודת קרבה בין הצדדים אלא המחלוקת נוצרה כדי להתנצח אחד עם השני. גם אנו מתווכחים לפעמים אחד עם השני (בבית, בסניף הבנק, בבית הספר). צריך לזכור שלויכוחים ומחלוקות אלו צריכה להיות מטרה אחת והיא לברר את האמת ולא מטרה של מחלוקת, פירוד והתנצחות של אחד על פני השני. כמובן צריך לדעת, בזמן ויכוח, לשמוע ולהקשיב לדברי השני ולתת לו לסיים את דבריו בנחת. אבל, בין ויכוח והתפלסמות ועד לאיומים פיזיים לגופו של כותב, בין ויכוח ועד לניסיון לפגוע באדם באשר הוא אדם, להשפילו עד אפר ועפר – אנשים – המרחק עצום הרמב"ם אומר בהקדמה למסכת אבות, שכל אדם צריך להנהיג את עצמו בדרך האמצע בכל דבר. לדוגמא : אדם לא צריך להיות פזרן, ומצד שני אסור לו להיות קמצן, הוא צריך ללכת בדרך האמצע, להיות נדיב. דברי הרמב"ם מסבירים לנו מה פירוש המילה מידה. מידה היא כמות, כי כל דבר צריך למדוד בכמות הנכונה. אדם שיש לו מידות טובות הוא אדם שכל תכונה שלו היא במינון הנכון. העיקרון שעומד מאחורי דברי הרמב"ם הוא, שבכל דבר יש טוב, אין דבר שהוא רע גמור, השאלה היא רק מה המידה, מהי הכמות של אותו דבר. גם בחיי היומיום שלנו אנו צריכים ללכת בדרך האמצע, לעשות דברים בכמות ובמידה הנכונה, לראות את נקודת הטוב שבכל אדם ולדעת להפיק מהעולם את הטוב, כדי שלא "נחטא על הנפש" ומה שקורה בפורום בימים האחרונים שהדברים איבדו ממידתם !!! אז בואו נחזיר את הפורום לפרופורציות נכונות נפסיק לריב ולהתכתש נפסיק להשמיץ נפסיק להתנגח נפסיק להגיב לגופו של כותב אלא לעיקרי דבריו נתווכח – בהחלט מותר נביע דעה (והיא לא חייבת להיות מקובלת על כל הצדדים) מטרת האדם בעולם, באופן פשוט, היא להתקדם כל הזמן, לשאוף להגיע למדרגות חדשות ולהגשים אידאלים גדולים. אך אדם צריך לדעת שלפני התקדמות לדרגה הבאה, צריך שיהיה לו בנין חזק ויציב – יסודות בלתי שבירים של הדברים הבסיסיים ביותר, הנמוכים ביותר. על כולנו לדעת כי ניסיונות לקפוץ משלב אחד לאחר יכולים להיגמר בהתרסקות כואבת ומאכזבת. הדרך היחידה היא להתקדם שלב ע"ג השלב הקודם, לבנה על לבנה ולא לזלזל בדברים הקטנים, הטכניים.

 

[*חתולה*]

למה להודיע על עזיבה?

אפשר לבוא לשבת, לשתות כוס קפה וכשנהיה כאן חם מדי, לוהט מדי עבורך תמיד אתה יכול ללכת לבקר במקום מוצל יותר ורגוע. אהבת את המקום אהבת חלק מהאנשים? בשביל מה לעזוב? תוכל ללכת ולחזור כשתרגיש נוח יותר. קח אותי לדוגמא, לפעמים אני באה גם לכאן לא בגלל שם הפורום בגלל שיש לי כאן כמה חברים ושם אני דרך קבע כי שם יש לי יותר חברים ואני שם ולפעמים אני כאן ואני עונה אם אני מתחברת לשאלה ואני מגיבה אם יש לי מה להגיב נכנסת לעיתים בשקט וגם הולכת בשקט. אין צורך להודיע שאתה הולך אין צורך להודיע כשתחזור היום אתה כאן מחר אתה שם ברור שמספר חברים נגעו בך אחרת לא היית נשאר בכלל. שיהיה לך בוקר של הרבה אור

 

[שירת הסירנה]

יש כל מיני מינים

יש כאלה המתפרקים מביצה, ויש כאלה המתפרקות מביצית.

טוב לי לדעת שהיום, בגלל כוס תה וסירנה, קיבלת החלטות חשובות ואתה מאושר. אבל אל תמהר ללכת. כמו בכל מקום, גם כאן יש כאלה וכאלה. אולי אתה צריך להישאר כי אתה שייך ל"כאלה" האחרים.

 

[2שמש]

לא מרגישה כמוך

גם אני חדשה פה בפורום, אומנם לא כל כך פעילה בגלל המצב שבו אני נמצאת כרגע, אבל אני חייבת לציין שבניגוד לך במעט פעמים שהייתי צריכה את עזרת הנוכחים כאן קיבלתי מהם חיבוק גדול ואוהב, אם בתשובות ובנסיון לעזרה שקיבלתי פה וגם במסרים. אז קודם כל תודה לכולם, חיזקתם אותי והארתם לי את הדרך והיום אני יכולה להגיד שבזכותכם הוצאתי את האני שלי ואיתו אני צועדת קדימה לעתיד טוב יותר. ולך סמבוסק אני לא מכירה אותך כלל אבל עצה אחת יש לי אליך, במקום שלא טוב לא נשארים, מחפשים מקום חדש שבו נוח וכיף להיות. אז בהצלחה בדרכיך החדשה. ולכם חברים נפלאים שוב תודה.

 

[שירת הסירנה]

צודקת. מאה אחוז צודקת.

את גם לא יכולה להרגיש כמוהו. סמבוסק הוא אחר. הוא לא מהמינורים. היתה לו נוכחות חזקה פה בפורום, במעט זמן שהיה פה. הוא היה, איך להגיד, יותר יצירתי, יותר פיקנטי, יותר מממממ.... חכם, וישר הלבישו עליו מסיכה של איש חכם ופיקנטי אחר מהפורום <שזה כשלעצמו - מחמאה>. ולא כולם צריכים חיבוק, את יודעת. יש כאלה שמספיקה להם רק מילה אחת במקום הנכון ובזמן הנכון, והם מתיישרים. תשאלי את סמבוסק. הוא יגיד לך. אז גם אם נורא תרצי לא תוכלי להרגיש כמוהו. סמבוסק קלמרי ברוטב פיקנטי הדגל קורא לך. חזור !!!!!!!!