קמתי עם געגוע כואב!!

קמתי עם געגוע כואב!!

כבר חודשיים ללא החברה לאחר 3.5 שנות זוגיות.
ללא ספק זאת התקופה הכי ארוכה שלנו לא ביחד.
זה התחיל עוד אתמול במהלך בילוי שלא מצאתי את עצמי, עזבתי את החברים בפאב והתקשרתי אליה מבחוץ שיחה חסויה בשעה 3 לערך.
לקח לה זמן לענות אבל היא הייתה נשמעת מאוד ערנית, ברקע לא היה צליל מוזיקה. הייתי מתאר זאת כ-1 על 1 עם מישהו.
לאחר מכן ניסיתי עוד פעם או פעמיים ולא היה מענה.
תראו הראש עובד כמו מטורף שעות נוספות וזה מגיע לאחר כשבועיים של נתק ופחות מחשבות מצידי ועם שיחה פעם בשבוע ממנה בקטע כזה של כדור הרגעה למה שהיא עוברת.
לאור מקרי העבר אני לא פוסל אפשרות שהיא הכירה מישהו, נפגשת עם מישהו כי זה כבר קרה בעבר ולמרות זאת חזרתי כי לא היה מעבר לנשיקה ולא היינו ביחד כביכול אז קיבלתי את זה ואפילו לאחר שאני הגעתי בזכות עצמי לחקר האמת ווידוי בנושא הגיע ממנה רק לאחר שאותו בחור התוודה באוזניי על הנעשה.
בשיחה השבועית ביום חמישי האחרון היא שאלה אותי אם הייתי חוזר אליה היום ואמרתי לה שיש לה הרבה לעבוד עם עצמה בשביל שאחזור ואמרה לי שזה הדדי.
מי שלא בקיא במערכת היחסים הזאת אז הסיבה לפיצוץ לא הייתה קשורה לחוסר אהבה. מדובר בחוסר צייתנות משווע, הרגשה שהיא לא החברה הכי טובה שלי ומושפעות מהסביבה מבחינתה ותפיסתה על שקר בכך שאחרי מסיבת גיבוש בעבודה אמרה לי שהיא הולכת לישון ונתפסה בצ'ק-אין שאותו יזמה חברתה.

בכל אופן חברים,
שוב חזר לי הדיכאון לא יודע מה לחשוב.
הייתי רוצה לחזור אליה בתנאים שפירטתי אבל האגו כנראה לא ישחרר אותה בכזאת קלות.
תעזרו לי בבקשה.
לא יודע מה לעשות.
עוד מעט חוגג יומולדת בחג ראש השנה והייתי רוצה לחגוג בראש מלא שמחה ולא באחוז של עצב.
תודה.
 
נ.ב

אני על סף שליחת הודעה.
לא יודע מה לשלוח לה אפילו.
אם זה טוב או לא ומה לשלוח תגידו אתם.
סומך עליכם.
תודה.
 
אתה צריך להחליט קודם כל

מה אתה רוצה.

אם אתה לא רוצה לחזור אליה אז אין טעם לשלוח הודעה.
 

נוסעת27

New member
היי שלומי

חייבת להגיד לך שאני לא מכירה יותר מדיי את הסיפור שלך, אבל לי נשמע שאתה מאוד שקוע בעצמך ומסתכל רק על הצד שלך.

גם את תשומת ליבי תפס הניסוח "חוסר צייתנות משווע" אולי פה נעוצה הבעיה שלך? הציפיה שחברתך "תציית" כלומר תעשה מה שאתה רוצה? למה היא שיקרה לגבי פגישה עם חברה ואמרה שהיא הולכת לישון? אולי אתה קנאי? עושה לה סרטים? הרי יש סיבה שרגישה צורך לשקר וזה לא כזה ביג דיל אם בסך הכל רצתה להיפגש עם חברה.
אני לא הייתי נפרדת מבן זוגי אם היה אומר לי שהלך לישון ואז הייתי מגלה שנפגש עם חבר. הייתי קודם כל מנסה להבין למה הרגיש צורך לשקר לי, ואז רואה מה עושים הלאה ואם זה סתם שטות או משהו מהותי.

העובדה שאתה בטוח שאם התקשרת אליה בשלוש בבוקר וה"הלו" שלה היה נשמע עירני ואין מוסיקה ברקע וישר עשית 1+1 והחלטת שהיא כנראה עם מישהו אחר מראה על תפיסה קנאית ופרנואידית, אנחש שזה לא כך רק בפרידה אלא גם היה במהלך הקשר. בזה שהיא לא חברה הכי טובה שלך ומושפעת הרבה מהסביבה- את זה אני לגמרי מבינה אותך וזאת כן בעיה מהותית. ומוזר לי שאתה שם את הבעיה הזאת על אותו דגש כמו על "חוסר צייתנות".

לי נשמע שהחלטת איך אתה רוצה שהדברים יהיו, היא לא מתאימה את עצמה פיקס למשבצת וזה מאיים עלייך. הטעות הכי גדולה בקשר היא לא להסתכל גם על עצמך ולראות איפה אתה טועה ויכול לשנות, נשמע שיש פה כמה בעיות ואתה מטיל את האשמה בעיקר עליה. אם אתה אוהב אותה באמת ובאמת רוצה לעבוד על זה ולנסות שוב אתה חייו לבוא בגישה של עבודה הדדית ולא רק לצפות ממנה שתעבוד ותעשה ותשנה. בהצלחה!
 

נוסעת27

New member
*חייב לא חייו...


 
חוסר צייתנות משווע

אני חייבת לומר שהמילים האלו: "חוסר צייתנות משווע", תפסו את תשומת לבי במיוחד, ולא בקטע חיובי.

בני זוג לא אומרים בשום אופן ובשום שלב לציית זה לזה!

בכל אופן, אם אתה רוצה להשתחרר מהתחושות האלו אז הפתרון היחיד ההגיוני בעיניי הוא להתנתק.
השיחות האלו פעם בשבוע רק מזיקות לכם והמטרה שלהן לא ממש ברורה לי.....
 
אתה לא יודע לסגור את העבר ולהמשיך,

אתה מוצא את עצמך כרוך אחרי מקרים שממשיכים לכאוב לך רק כדי להמשיך להרגיש.
אל האקס לא חוזרים, ולא סתם אומרים את זה. עובדה, אתה מאמין שהיא תשתנה, וכך גם אתה. זו טעות, שניכם כבר עברתם את גיל ההתבגרות
והסיכויים ששניכם באמת תשתנו וביחוד אחד לקראת השני - ממש הזוי.
צא מהדיכאון ותכיר מישהי אחרת וסגור את הדלת הזו שנקראת "אקס".
אלא אם כן בא לך לבכות עוד כמה חודשים ולהכאיב לעצמך עוד יותר כי תתאכזב מחוסר שיתוף הפעולה ביניכם בסופו של דבר, כי אגו זה אגו.
 
סורי על המילה צייתנות, דברים יצאו מהקשרם.

הייתי שמח להדדיות.
לדעתי אין כמו זוגיות ואם אני מסתכל על כל העולם קשה לי למצוא מישהי ולהצביע עליה כעל אחת שתוכל להיות אישתי חוץ מהאקסית כמובן.
האמת שלאחר 3.5 שנות זוגיות גם לא בא לי להתחיל הכל מהתחלה ובמיוחד לא בא לי להתחיל עם בחורות וכן הלאה..
קשה לי להאמין שאמצע מישהי שאוכל לאהוב ברמות כאלה ושאני יוכל להגיד שיש לה משפחה טובה כמו לאקסית והמשך ההשוואות וכו'..

לגבי הקנאות זה הכל התחיל מהמקרה שסופר פה על כך שהיא הייתה בקטע עם מישהו במהלך פרידה שלנו כמה שנה וחצי אחורה.

ועוד משהו לא מדויק שהתייחסתם אליו. היא לא הלכה לפגוש חברה, היא יצאה עם חברה למועדון והרדימה אותי.
 

נוסעת27

New member
אגב בלי קשר לבעיות שלכם

מה שכתבת פה נורמלי לחלוטין, תמיד כשקשר מסתיים אנחנו לא מאמינים שנמצא מישהו כמו האקס. תמיד רק זוכרים את האהבה הגדולה וכל הדברים החיוביים, לפעמים אפילו שוכחים למה נפרדנו. ובאמת במידה ותיפרדו סופית לא תמצא מישהי כמוה, תמצא בסופו של דבר מישהי אחרת, אולי יהיו דברים שיהיו דומים, אולי יהיו הרבה יתרונות שאין לאקסית וגם כמה חסרונות, ככה זה החיים בסוף, לא? פרידה זה תהליך של אבל בדיוק כמו שאדם נפטר, כי אדם שאהבנו ונקשרנו אליו נעלם פתאום מחיינו. עכשיו הכאב מדבר ממך וייקח לו זמן להחלים. בסוף מתגברים, כמו כולם, וממשיכים הלאה. אפילו שעכשיו זה נראה בלתי אפשרי.
 

simplebeauty22

New member
תקשיב..

להגיד ״אין בעולם מישהי שאני יכול לדמיין שהיא האישה שלי חוץ ממנה..״ זה רע. ממש רע. א' לא היית בכל העולם כדיי לדעת את זה, וגם לא בקמצוץ ממנו! ב׳ אתה פשוט קובר את עצמך עמוק יותר, לקחת החלטה? תעמוד בה! אתה צעיר, נכון זה כואב, נראה כאילו סוף העולם! אבל תמיד בפרידות יש נטייה משום מה לזכור את הרגעים הטובים שהיו במקום את הסיבות לפרידה, ובתאכלס? היא לא נשמעת הבחורה האידיאלית לחתונה, האהבה שלך אלייה מעוורת אותך וזה לגיטמי, אבל תתאפס על עצמך ותתחיל לעמוד על הרגליים! זה לא קל אבל זה אפשרי. אתה יכול גם להתקפל ולחזור אליה לעוד סשן של חוסר אמון והדדיות הרסני שבסופו של דבר יוביל לפרידה נוספת, סופית וכואבת הרבה יותר. תתמודד עם הצעד שעשית, גם אם נדמה לך שזה סוף העולם אני מבטיחה לך שזה לא! אתה תמצא מישהי שתמלא אותך בדיוק במקומות שריק לך, והיא לא צריכה להיות דומה לאקסית אלא להפך! וכך יהיה.. אתה תראה. כעת תתעסק בלהתגבר על הגעגוע, תתרכז בעצמך ותעשה דברים שעושים לך טוב ומשחררים אותך, אל תהיה טרוד כל היום במחשבות עליה כי זה לא יוביל אותך לשום מקום טוב.... והשיחות האלה בניכן, מה המטרה??? לא ברור לי. אולי נדמה לך שזה מקל על הכאב שלך אבל בתכלס לטווח הארוך זה רק עושה את זה קשה יותר! תהיה חזק, אתה לא הראשון ולא האחרון שעובר פרידה! החיים מלאים בפרידות, אכזבות, אהבות, בכי, צחוק.. החוכמה היא לדעת להתגבר על דברים. מה שלא הולך פעם אחת לא הולך אף פעם, אתם אולי אוהבים, אבל אתה בעצמך מנית את הסיבות לחוסר ההתאמה בניכם, תניח לזה. תשאיר לעצמך זכרון טוב ממנה ותמשיך הלאה, תהיה אופטימי ותחייך . האחת שלך תגיע ואתה תודה על כל רגע שעשית את הצעד הזה!!! מנסיון! בהצלחה!
 

אמיריצה

New member
דעתי

חלק עיקרי מתהליך ההחלמה שלך הוא "האבלות" ממש כך על אובדן קשר,
זה בסדר וזה טבעי וזה רצוי וזה לטובה - רק על תסכל לעצמך את התהליך,
אהבה אמיתית יכולה להתחדש אין ספור פעמים - ויש עוד נשים בעולם כולו,
בורא עולם העניק לנו עיניים בקדמת הפנים כדי שנתבונן קדימה רק לעתיד,
מחר יום חדש, ושלא נתמקד רק באתמול ובעבר ובמה שחלף - וחבל מאוד
על האנרגיות שאתה מבזבז על השערות וחשדות לגבי בת הזוג - ואם אתה
באמת אהבת או אוהב אותה - אותה ולא את עצמך, אז תאחל לה את הטוב
שבנמצא - שגם היא תלך קדימה ולא תסבול - וזה יעזור לך, לעכל התהליך
כבלתי הפיך - וישחרר אותך - בחלוף האבלות - רענן ומלא כוח לקשר הבא.
ב ה צ ל ח ה.
 

סטנגה Joe

New member
בשביל מה

כל הדרמות האלה?!
3 בבוקר וכו' ....
קבע איתה פגישה, שבו ודברו ותראו אם יש מצב.
אם כן, תעבדו על זה ואם לא שחרר ותמשיך הלאה.
 

nirity1

New member
הזמן מרפא

לוקח זמן להתגבר על פרידה. פרידה זה סוג של התאבלות , כמו במוות.
אני זוכרת שאמא שלי נפטרה, אז קודם כל זה היה היומולדת לחגוג לראשונה בלעדיה , אחר כך ראש השנה , אחר כך פסח וכו'....
בשנה הראשונה הכל היה נוראי , אחר כך הכאב מתעמם.
אז אין יותר מדי מה לעשות , צריך לעבור את התהליך של הפרידה.
ממליצה בחום לא להתקשר ב 3 בלילה מחסום. זה לא מה שיחזיר אותה
תנסה לקבוע פגישה איתה ותראו איך אתם מלבנים את הדברים...
ונ.ב. - גם אני חושבת שהמשפט חוסר צייתנות משווע הוא נוראי. זה אומר המון על היחס שלך אליה ומקוה שתחשוב על זה ליחסים הבאים שלך
 
למעלה