שיחה אישית
אני יושבת מולי, לדיאלוג מונולוגי... אנוכי למול ההנני, דרך עצמי. ואולי, דרכים נפגשות נשזרות. וכשאדם צועד לו אל דרך אחרת, כל הדרכים עימו נישאות. מאום לא נותר מאחור. "על הדבש ועל העוקץ" את המר ואת המתוק. האהבות, הדמעות, איש עוד לא הצליח להותיר לגמרי מאחור. כי משהו בנו נשאר, גם בדרכים אחרות....