העובדה שהעליבו אותך במקום לעזור
בצורה קונקרטית מעידה על הצורך בקמפיין הסברתי יותר מכל. אין מקום לקמפיין צרחני על חשיבות ההנקה - אלא לקמפיין הסברתי לכל הגורמים המעורבים על "איך להניק" ואיך לעודד באמת להנקה (בעיקר, לא לשים מקלות בגלגלים לכל האמהות המניקות ובוודאי לא ליאש). אם הסובבים אותך, במקום להשתמש בקלישאות, היו יכולים לתת לך שם של יועצת הנקה ספציפית או קונים לך ספר הדרכה טוב, היית מסתדרת, כיוון שהבנתי שרצית להניק בהתחלה. אם למרות העצות המקצועיות היית בוחרת לא להניק, היית יכולה לנמק לעצמך בצורה שבה היית יותר שלמה עם ההחלטה (שמעתי על מישהי שזה פשוט הגעיל אותה - ברור שאשה כזו לא צריכה להניק). והערה אגבית, דווקא ההנקה לימדה אותי לסמוך על עצמי ועל התינוק שלי במקום על "מומחים" (לרוב מומחות) משפחתיים למיניהם. פשוט ידעתי שהם לא מבינים כלום והיה לי ברור שלמדתי את הנושא יותר מהם, ולכן לא התייחסתי להערות (התייחסתי אבל בזלזול...). באיזשהו שלב, הידע הפך לכח ולבטחון עצמי, למרות שגם אני הייתי אם צעירה והם הבינו שכאן אין להם מה להתערב. אפילו אחות טיפת חלב היתה מתיעצת אתי... מצד שני, כנראה בניגוד לך, אני קיבלתי הרבה תמיכה נפשית וגם תמיכה מקצועית. עד היום, כאשר הילד כבר תלמיד, ו"החותנת" מעירה לי שהוא לא אוכל טוב - אני יכולה לענות בבטחון שהוא יודע בדיוק כמה הוא צריך.