../images/Emo163.gifאולי בגלל זה זאוס הוא..../images/Emo163.gif
הלכתי לחדר,והמוח האיטי שלי פתאום נזכר באלמנט של "כח גורל" שדווקא כן יכול להיות מיוחס לזאוס.התפיסה באיליאדה וגם בטרגדיות של אייסכילוס,היא שהחלטות האלים הם מין גורל בל ישונה,כמו שאגממנון היה חייב לקריב את בתו איפיגניה,אורסטס היה חייב לרצוח את אימו קליטמנסטרה(אגב במיתולוגיה זה לא ככה,כי אלקטרה רוצחת את קליטמנסטרה) וכן הלאה,כי האלים,כל אחד בנישה שלו(ארטמיס אלת הנקמה נוקמת באגממנון על הרג הכבשה,ואם אני לא טועה גם פוסידון אל הים היה מעורב בסערות שעברו על מנלאוס כשחזר עם הלנה מטרויה ויש עוד מלא דוגמאות).כלומר,האלים קובעים משהו;האדם יעשה,בין אם ירצה או לא ירצה,זוהי גזירה קדומה החלטית וסופית משמיים,משהו נוסח הבחירה מתוך חסד שפאולוס מייחס לנבחרים שאלוהים בחר בהם להיות צדיקים..אז,אם באמת מתבוננים על הסוגיה מנקודת המבט של בני האדם שמתייחסים לזאוס,אז באמת זאוס,בהיותו הסמכות הבלעדית כביכול של האלים,הוא,בחשבון אחרון,עבור בני האדם,מין גורל שקובע את מהלך חייהם.אבל,וזה אבל עקרוני:זאוס הוא בכל זאת לא הקובע הבלעדי,ורחוק מלהיות מין כוח "גורל עיוור" שכזה,משתי סיבות: 1.הרה ופוסידון וגם ארטמיס המרו את פיו לא פעם,ופעלו בניגוד לדעתו,גזרו גזירות(למשל הרה הפכה איזו מישהי לפרה כדי שזאוס לא יזהה אותה,בניגוד להחלטתו של זאוס,או ארטמיס שפעלה משיקול דעתה בלבד כשעצרה את רוחות או פוסידון-נפטון-שעורר סערות בים בלי קשר ובלי לשאול את זאוס).כלומר,גם אם זאוס אומר "עמדו!",שאר האלים לא בדיוק לוקחים את זה כדבר אלוהים מסיני,ולרוב מחליטים דווקא לעצבן אותו על בוגדנותו,ואם אפשר לקרוא לזה כך-אנושיותו...אז קיצקיצ,זאוס ממש לא כח גורל אבסולוטי שמכתיב באופן מסתורי מהלכי אדם,אלא עוד אחד מן האלים האולימפיים שגוזרים גזרות שהאדם מבצע אותם אכן כאילו היו גורל עיוור(שוב ,מדובר רק בתפיסה באיליאדה ובטרגדיות של אייסכילוס),ואולי הוא מעט יותר חזק,והגזירות שלו הן רבות יותר. 2.זאוס עצמו מובדל-וכפוף-לכח גורל מסתרוי.כלומר,בחשבון אחרון,אם מסתכלים על מערכת היחסים של בני אדם-אלים-כח גורל,אז גורלם של בני האדם,שוב,רק לפי האיליאדה של הומרוס והטרגדיות של אייסכילוס,נקבע על פי מאויי אותו כח גורל. כלומר,זאוס אמנם לכאורה קובע הרבה מן מהלכי חיי האדם,אך הוא אינו אבסולוטי כפי שגורל אמור להיות,וגם מהלך חייו נקבע במובן לא נסתר כלל על ידי כח חזק ממנו.זאוס,על כן,אינו מתאים להיות מופקד על גלגל המזלות..לא?לא יודע,לא נראה לי..שוב,מה דעתך? אה ועוד משהו-ישנו עוד הבדל חד וברור בין האיליאדה מחד,הפרומיתיאה והאורסטאה של אייסכילוס מאידך,אדיפוס ואנטיגונה של סופוקלס,איפיגניה של אווריפידס ועוד לא מעט טרגדיות-הבדל מבחינת "מהו גורל".בעוד באיליאדה ובאייסכילוס מדובר בגזירה קדומה שאין עוררין עליה,ושגם אם האדם ירצה הואלא יכול לשנותה,ואין עניין של רצון(יש כאלו שאומרים שיש מין רצון לבחור בגורל..אבל הגורל נקבע מראש,אז לא ברורה לי הבחירה..בעיקר לא כשאגממנון נדרש לרצוח את בתו..טוב נו),אצל סופוקלס ובעיקר אצל אבריפידס העניין מתערער:ככל שמתקדמים מאייסכילוס אל סופוקלס(שנמצא כאן בתווך) לאבריפידס,לאדם יש יותר אחריות,יותר חופש בחירה,והלחצים המופעלים עליו הם בסה"כ לחצים פוליטיים חברתיים,ולא הכרח או גורל עיוור,וודאי שלא מדובר באלים שהם גוזרי גזירות אבסולוטיות..כלומר,תמיד אנחנו מדברים על האלים ומאפיינים אותם כפי שהומרוס איפיין אותם,ולא שמים לב שגם את מערכת היחסים ומערכת הכוחות בין האלים לאדם אנו לוקחים מהאיליאדה של הומרוס..מי אמר שזה צריך להיות ככה?והרי לא מדובר בהבדל דק בדמות של זאוס או של ונוס..מדובר בהבדל עקרוני בין מערכת היחסים של אדם-אלים במיתולוגיה לבין זו שבטרגדיות היותר מאוחרות,מדובר על כח רצון,מדובר על יכולת לבחור,מדובר על אחריות..מה עושים?במה טוב אבריפידס מהומרוס ולהפך? בכל אופן,זו שאלה ענקית נוספת,שאני לא בטוח שיש תשובה כזו כלאחר יד עליה..הרי מדובר כאן באחד ההבדלים העקרוניים ביותר באיפיונם של האלים,איפיון שמשפיע על בני האדם באופן הכי מהותי שיש..משום מה אנשים נוטים לשכוח שהיו עוד אנשים לא פחות ליריים ומפורסמים,ואפילו ביוון,ואפילו לא הרבה זמן אחרי האיליאדה,ששיקפו תפיסה שונה לחלוטין של מערך האלים מול בני האדם..אבל העניין שרציתי עכשיו להעלות,לא שיש לי בעיה גם לדבר על הנושא השני,אבל בכל זאת כדאי להתמקד-עדיין,למרות הטיעון שלא רע שהעליתי כאן בנוגע להתאמת זאוס לגלגל המזל,אפשר בקלות לראות שההתאמה הזו,בלשון המעטה,חורקת,חריקה שחורגת מגבולות של הבדלי טעם..מדובר על תפיסה עקרונית של מהו זאוס,מי קובע את ההחלטות כאן,גם אם לא פחות לליברליות שבטרגדיות היותר מאוחרות,שבכלל מבטלות איזה שהוא אפיון של האלים כקובעי גורלות שאינם ניתנים לשינוי.. טוב,זהו לבינתיים חחח
