מאמינה
היא יכולה להרע. יכולה באמת, אם האדם הוא לא צדיק.
לא עושה שקר בנפשו - לא יוכרע, אמרה מרים גוטהילף, אישה דגולה.
אבל מי מאיתנו מעולם לא עשה שקר בנפשו?
לא ניתן לקלל אדם שלא עשה מעשים רעים.
לקללה יש מרווח בין מידת הדין למידת הרחמים.
כדי להימנע מקללה לא מספיק לא להאמין בה, היו מספיק סיפורים של אנשים שלא האמינו עד ש..., צריך להיות אדם טוב. אם אדם שאיבד את פרנסתו בגלל לשון הרע של עיתונאי אתאיסט, חוסר האמונה שלו לא ימנע מהקללה להתגשם. פשוט האיש לא ידע מאיפה באה עליו הרעה, ולא יבין שמה שהוא צריך לעשות זה או לנסות להשיג את מחילתו הכנה של מי שהוא פגע בו, או לעשות תשובה שלימה בנושא של לשון הרע.
וקללה חוזרת חזרה תחת אותה מגבלה - אם אותו אדם שאיבד את פרנסתו מעולם, בכל מחזורי חייו, האלו והאחרים, לא אמר לשון הרע שלא כיפר עליה, קללתו לא תחזור עליו, שכן צודקת ותמימה היא.