אני יודעת שאני בד"כ לא כותבת פה
אבל אני חייבת להגיד משהו. חזרתי היום מטיול של שישה ימים עם נוער בין 16-17 מבוסטון (למי שלא יודע זאת עיר בתוך מסצ'וסטס בארה"ב). בקיצור, גיליתי שרוב האנשים משם, ובלי שום הגזמה איזה 80 אחוז מהם,, עישנו או מעשים גראס. וזה כלכך קל להשיג שם וזה דבר כלכך שגרתי ודבר שכולם כלכך אדישים אליו שם. כאילו אנחנו לא יכולים להבין אתזה כאילו בארץ סמים זה ביג דיל. לא הרבה אנשים בגיל שלנו מעשנים חשיש וגראס ושטויות. נרגילה וסיגריות מילא אבל אשכרה סמים? לא הרבה עושים אתזה בגילאים שלנו, ובאמריקה זה דבר כלכך נפוץ שזה עצוב. כאילו 80% בערך מהנוער האמריקאים שהייתי איתו מעשן או עישן גראס או סמים אחרים. היו כאלה אפילו שלקחו קוקאין. אבל זה הגזמה גם להם. בקיצור, לנו זה נשמע ממש מוזר וקטע ממש רציני שהיא לקחה סמים, אבל אנחנו לא באמת מצליחים להבין עד כמה זה "פופולארי" באמריקה. עד כמה זה נפוץ. וברור שזה שזה נפוץ לא אומר שזה בסדר, מן הסתם זה לא בסדר (תאמינו לי, דיברתי עם האמריקאים עלזה כלכך הרבה. הם טוענים שזה לא מזיק ולא ממכר, ואני טוענת שאם זה באמת לא מזיק ולא ממכר למה זה מחוץ לחוק?) בקיצור, לנו זה נשמע מופרח ולא מהעולם הזה כששם זה מוזר כשמישהו אף פעם לא עישן גראס או חשיש או וואטאבר. אנחנו לוקחים אתזה קשה יותר ממה שזה באמת. היא אמרה שהיא בחים לא נגעה בסמים וזה מיוחד לאמריקאים כי זה כלכך נגיש שם. אני חושבת שזה שהיא אמרה שהיא בחיים לא עשתה או תעשה סמים יותר בחיים שלה דורש הרבה מאוד עמוד שדרה, כי הלחץ החברתי שם נוראי, ולפי השיחות שלי עם האמריקאים, מסתבר שגם השעמום של הנוער באמריקה גורם להם "להדרדר" לסמים כמו גראס וחשיש. בקיצור, זה לא כזה ביג דיל כמו שאנחנו הופכים אותו. יש סדרות שלמות על גידול ועישון מריחואנה (weeds למשלה) ואחוז הנוער שמשתמש בסמים באמריקה גבוה בצורות מטורפות. אז היא לקחה מריחואנה פעם בחיים שלה. לא צריך לכעוס עליה עלזה שהיא עשתה אתזה. צריך להתגאות בה על זה שכל הלחץ מהעבודה שלה וכל מה שהיא עברה לא דרדר אותה לסמים ועל זה שהיא ניסתה סמים פעם אחת והפסיקה. לא צריך להתאכזב ממנה או לכעוס עליה או אפילו להגיד שזאת הייתה הערה מויתרת. היא הייתה כנה. זאת קלי, כולנו יודעים אתזה.כולנו מכירים אותה. ושם נגמר הסיפור.
