קליפטומניה...

[Eclipsed By The Moon]

קליפטומניה...

אנשים, נראה לי שאני קליפטומנית. בכיתה ז כולנו פילחנו ממתקים מהחנויות, נכון? אבל עכשיו זה רציני יותר... זה לא נראה לי קטע התבגרות ולא התמרדות בקפיטליזם (או משהו) אני ק-ל-י-פ-ט-ו-מ-נ-י-ת! לפני שבועיים הרמתי טבעת ששווה 25 שח לפני שבוע הרמתי מחזיק מפתחות של כדור דיסקו ששווה 15 שח והיום, היום זה היה השיא, הרמתי משקפי שמש ששווים 70 שח!!!! אוף! מה אני אעשה כאילו אני נורא נהנית מזה כי אני לוקחת דברים שאני רוצה אבל אההה הכי מפריע זה שאני לא מרגישה רע מזה!!! אני מרגישה נהדר שסופסוף יש לי דברים שלא יכולתי להרשות לעצמי... קטע... מה עושים? שמישהו יגמול אותי? פליז? לא לא, אל תגמלו אותי אני אוהבת את זה אההההההההההההההה אני אשתגע לא רק שאני קליפטומנית, אני גם סכיזופרנית (מי סכיזופרן? אני?! *דוש*, אאו יא זונה מה את מורידה לי לטמה, לכי זדייני יא קליפטומנית, מי קליפטומנית? אחותך קליפטומנית יא זונה, סתמי ת`פה יא כלבה מטומטמת) רואים??????? אהההההההההההה!!!!!!!!!!!! הצילו הצילו הצילו think floyd מיכל

 

[PsiChO]

בתור אחת...

שכותבת בבמה החדשה וכותבת סיפורים קצרים ושירים... הייתי מצפה שתתבטאי קצת יותר טוב האמת...

 

[מותה של האפוקליפסה]

חחח הצחקת אותי!

``בתור אחת שכותבת בבמה חדשה`` למה, זה שהיא כותבת בבמה חדשה נותן להאיזה ערך עליון? האמת- הלוואי שזה היה נותן. אני כותבת שם כבר כמעט שנה והלוואי שזה היה עושה אותי משהו. זה היה- אם בועז ``אלוהים`` רימר היה שם יותר צנזורה ונותן רק לאנשים עם יצירות נורמליות לפרסם. אני לא אומרת- טובות או לא טובות, אבל יש אנשים שמפרסמים שירים שבגן הייתי כותבת או אנשים שפשוט עושים צחוק מאומנות. ואני רצינית. מיכל, אולי את צריכה פסיכולוג? לא יודעת, אין לי משהו יותר טוב להציע. פרוזאק? אני אוהבת אותך! עד העונג הבא, נעמה.

 

[קורט קוביין]

כמו השירים שלך

קראתי, ראיתי וצחקתי. אל תעבירי ביקורת שאת בעצמך לא מושלמת.

 

[מותה של האפוקליפסה]

איך אמרה המורה שלי-

``כשאין לך מה להגיד, אל תגיד!`` אם קראת והתפקעת מצחוק אז אני מבטיחה לך שזה מקנאה. אני אף פעם לא אמרתילעל עצמי שאני מושלמת- אבל אני כן יכולהלהעביר ביקורת על השיר היחידי שפסמת שם. הניסיונות שלך להיות אקסל רוז כושלים באפס, אז כדאי לך לוותר כבר עכשיו. ואם אתה מתחיל עם הקטילות- אז דע לך שזוהי רק ההתחלה.

 

[קורט קוביין]

איכס אקסל רוז...

ויש לי שם 3 שירים ומחכים עוד 7 לאישור אז שש....

 

[dominik]

הפחדת אותי...

כמה נקודות אתה מוריד על מבנה שורות לא תקין? ועל שגיאות כתיב? אף פעם לא חשבתי שהכתיבה בפורום היא מין בוחן פתע כזה בהבעה שמתקנים לך בעט אדום ``שלושה ציפורים`` וכותבים בסוף המבחן ``גשי לדבר איתי מיד בחדר מורים``. כאילו- לא משנה מה תכתוב, זה בכל מקרה יעבור לעמוד הבא עוד שעתייים, אז why bother? ובקשר לקליפטומניה- אני כל כך מזדהה איתך, אחותי. עד עכשיו בחישוב מהיר סחבתי מלפחות 20 חנויות. אצלי זה דווקא בדרך כלל דברים קטנים. הנה חלק מהאוסף שלי : 2 עטי פיילוט, מחזיק מפתחות של סנופי, חולצת טי מהשוק עם הדפס של סופרמן, מהדק סיכות, קופסא לעדשות מגע.. כאלה דברים. אני יודעת שזה חולני (במיוחד הקטע עם המהדק סיכות.. אל תשאלו) אבל זה פשוט כיף כזה, כאילו סוד שלך עם עצמך, משהו *אמיץ* שעושה אותך מיוחדת.. עזבו אני מסתבכת בנבכי הבעיות הנפשיות שלי הדבר היחיד שמרסן אותי זה הפחד שיתפסו אותי, אני תמיד רואה מול העיניים איך איזה מוכרת עושה לי ``היי, ילדה, תחזרי לכאן`` ואז מזמינים את ההורים שלי, וכל הקטע הזה שכתוב תמיד בשלטים בחדרי ההלבשה ``..עבירה פלילית שעונשה מצויין בחוק.. בלה בלה בלה``. (הקטע זה שחדרי ההלבשה הם פשוט מקום מ-ע-ו-ל-ה לכל סחבן/ית מתחילה. אפשר לצאת משם עם 5 קילוגרם עודפים של רכישות חדשות, ואף מוכרת פוסטמה לא תציץ עליך פעם שניה). בקיצור: אני תמיד מקפידה לקנות משהו בחנות שממנה אני סוחבת דברים, וככה זה גם עושה אותי פחות חשודה וגם מקל קצת על היסורי מצפון. ופעם אני אגמל, באמת. או שאני אצטרף למאפיה ואתחיל לעשות מזה קצת כסף אמיתי. דום נ.ב. בתור אחת שעברה על הרבה מהיוצרים בבמה (כולל קורט, שבפאטתיוית של היצירות שלו מצליח לגבור אפילו על היי פייב) אני חייבת להגיד שהקטעים של שארלוט פשוט מעלים שם את הרמה. (מיכל, את חייבת לי..)

 

[Eclipsed By The Moon]

תודה אהובתי

אל דאגה אני עוד אחזיר לך יום אחד

 

[HodY@KambodY]

לאישפוז מיד כולכם!!!!!!!!!!!

 

[rastotman]

לאן נעלמו הסוכריות החצי חמוצות?

אני לא גנבתי סוכריות בכיתה ז`, בכיתה ד` כן- סוכריה אדומה של כרמית, ושירן אמרה לי, וזה היה כיף. הרמתי זה נישמע ממש רע, לא? ..אבל לעומת לטמה אני כבר לא יודעת- אני צריכה להתחיל להיסתדר עם מילים של אנשים שהם לא אני.. כיתה ב`. אני ואיתמר חוזרים הבייתה/הולכים לבית ספר [לבד, אנחנו כבר גדולים]- למה החולצה שלך ירוקה? למה באמת החולצה שלי ירוקה? למה אני מדברת עם עצמי? <מכה בראש> למה אני מרביצה לעצמי? [...] זה יכול היה להימשך די הרבה זמן.