קליטה קשה בגן

קליטה קשה בגן

בימים האחרונים רום מאד מתנגד ללכת לגן. בהתחלה לא היתה לנו בעיה ורום הלך לגן בשמחה. לאחר חופשת סוכות היה לו קשה יותר להפרד מאיתנו אך התרשמנו שלאחר מכן הוא נהנה למדי (בלשונו: "בגן היה כיף"). גם הגננות דיווחו כי הוא נהנה בגן ופעיל מאד. לפני שבוע וחצי התפטרה המטפלת של רום באופן מפתיע וללא הודעה מוקדמת. רום שמח מאד לראות שאנו מחליפים אותה ושאין מטפלת אחרת, אך נראה שהוא מוטרד גם מנושא זה וכבר שאל אם מגיעה המטפלת שהיתה לפניה. בשבוע שעבר רום חלה ונשאר מספר ימים בבית (עד סוף השבוע). השבוע הוא מתנגד נמרצות ללכת לגן ובוכה מאד. הוא מבקש ללכת לגן השעשועים במקום לגן ומגיב בהיסטריה כאשר אנו מתקרבים לגן. הגננות טענו כי לאחר שהלכנו הוא נרגע ואף נהנה בגן אך רום אמר לנו כי "לא כיף בגן". מה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצב זה? תודה!
 

לאה_מ

New member
אני חושבת שזה לא מאד חריג.

יש ילדים ש"נופל להם האסימון" מאוחר יותר. בעיקר השנה, כשהחגים יצאו מאד מוקדם, ותחילת השנה היתה מאד לא סדירה מבחינת ימי פעילות בגן. בעיקר שאצלכם נוספה גם מחלה אחרי החגים. איך הקלתם עליו את ההסתגלות בתחילת השנה? אולי יש אפשרות לעשות שוב תהליך הדרגתי של הסתגלות?
 
הסתגלות

בתחילת שנת הלימודים נשארתי עם רום ביום הראשון כל היום (זה היה יום קצר), ובשאר ימי השבוע הראשון נשארתי זמן מה, ולאחר שהוא הרגיש טוב נפרדתי ממנו. בצהרים המטפלת היתה לוקחת אותו מהגן. לאחר החגים ולאחר המחלה של רום לא חזרתי על התהליך, ופשוט נפרדתי ממנו, לעיתים כאשר הוא בוכה. לאחר יציאתי מהגן הוא הפסיק לבכות (בפעם בראשונה לאחר שיצאתי מהגן לגמרי ופעם השניה לאחר שיצאתי מהחדר שבו הוא היה). נשארתי זמן מה בחוץ כדי להקשיב ווידאתי שהוא אינו בוכה. המשוב שקיבלנו מהגננות היה שלאחר לכתי רום השלב בפעילות בגן, ועל כן הרגשתי שהוא מסתגל ושאין צורך להשאר עמו. אני גם אוסף אותו בצהרים. השבוע נשארתי עמו זמן מה, אך כל זמן שהותי הוא בכה ולאחר לכתי הוא הפסיק לבכות. דומני כי רום מתחיל להבין כי הגן הוא דבר קבוע, וכי הוא טרם השלים את הסתגלותו לכך. אני אדבר עם הגננות ואבדוק אם אפשר לחזור על תהליך ההסתגלות שוב. אנו טסים מחר לאילת, כך שהמשך התהליך יהיה כאשר נחזור משם וודאי שנצטרך לטפל בנושא ההסתגלות מחדש.
 

ימימה

New member
אצלנו היה בדיוק אותו דבר בשנה שעברה

בשבועיים הראשונים, נמרוד היה בהיי מוחלט מהגן - הוא לא הבין מאיפה נפל עליו כל העושר הזה של גרויים ומשחקים - ופשוט לא שם לב כשהייתי הולכת, כל כך עסוק היה (למרות שפיניתי את הזמן כדי להשאר איתו כמה שצריך). אחר כך נפל האסימון - פתאום הוא הבין שלכל השמחה הזאת יש מחיר שצריך לשלם - אמא הולכת. ואז התחילו הקשיים האמיתיים - כמובן כשכבר עבדתי ולא יכולתי להשאר מספיק. השתדלתי אמנם כמה שיכולתי לבוא מוקדם כדי להאריך את הזמן שיש לי איתו, ועשינו מעין תקופת הסתגלות חדשה, אבל בסוף בעיקר הזמן- והגננות המקסימות - עשה את שלו. מה שכן, גיליתי כבר אז (גם הוא חלה בדיוק סביב תקופה זו), וזה נעשה מאד ברור בהמשך השנה, שכל פעם שהוא חולה, יש לו תקופה לפני, ובעיקר אחרי המחלה, שמאד קשה לו ללכת לגן. התקופה הזו יכלה להמשך גם שבועיים - שלושה אחרי שהוא כבר היה בריא לחלוטין מבחינה רפואית, ורק אח"כ הקושי היה נעלם כלעומת שבא.
 

נעה גל

New member
../images/Emo32.gif הסטרי לאבא של רום

האם אתה אותו אבא של רום שסיפר לי פעם על גן בסגנון רג´יו אמיליה שבניתם? נדמה לי שזה היה עוד במסגרת IOL
 
למעלה