כניסה קשה לגן...
אצלנו הכניסה לגן, כ4 חודשים לאחר שהקטנטן הגיע לארץ, היתה לא פשוטה. גם היום, עוד מעט 8 חודשים בארץ, הקטנטן נמצא בסוג של הסתגלות למרות שכל יום הוא רץ בשמחה אל הגן. לשמחתנו הגננת והמטפלות מדהימות וממש מגוייסות לעזור לו.
אצלינו הפרידה מאיתנו בשלב הראשון פשוט לא היתה באה בחשבון, אפילו סתם הליכה שלי לזרוק את הזבל היתה משבר נוראי שכלל בכי קורע לב שעד היום מעלה לי דמעות בעיניים שאני נזכרת בזה. לפי דעתי זה בין היתר קשור למעבר החד מדי מבית הילדים לרשותנו (למרות שהתחננו להגיע כמה ימים לפני ולשהות בחברתו לפני שאנחנו לוקחים אותו). אני חושבת שכל פעם שאחד מאיתנו (כולל אחיותיו הגדולות) הלך הוא הרגיש שלא נחזור.
כבר לפני הכניסה לגן המתוק רצה להצטרף אל ילדי הגן שפגשנו בטיולי הבוקר שלנו. בשלב הראשון ביקרנו ביחד כל יום שעתיים במשך שבוע. לאחר מכן ניסיתי להשאירו לשעה-שתיים לבד אבל זה היה נורא. הקטנטן פשוט לא הפסיק לבכות ולבסוף היה נירדם חסר כוחות בלי שנתן לאף אחד לגשת אליו. די מהר הפסקנו עם זה ובהתייעצות עם פסיכולוגית שיש לה ניסיון עם ילדי בתי ילדים מהארץ הבנו שאנחנו חייבים לתת לו להרגיש בטוח לפני שנגיע לפרדה. ממש הפכתי לפרח קיר בגן ועד היום אני מודה לגננת על ההבנה שלא מדובר באמא שקשה לה להיפרד, אלא שהוא חייב להרגיש בטוח לפני שהוא משחרר. גם הצוות ממש התגייס והקטנטן קיבל המון תשומת לב ואמפתיה, ולא היה ניסיון להציב לו גבולות כמו לשאר הילדים, זה הגיע אחרי. לדוגמא הוא לא הסכים לחלוץ נעלים בשום אופן, אז לא נלחמו על זה.
היה קשה ומתיש, גם שהייתי שם הוא לא כל כך שיתף פעולה. זה היה תהליך איטי אבל לאחר כחודש הצלחנו להגיע לשלב שהפרידה היתה מאד קשה אבל הוא כן הצליח להתנחם בזרועות המטפלת אחרי שהלכתי. היום הוא נפרד בשלווה, לפעמים סתם משחק או אוכל עוגיה. עדיין יש ימים עם פרדות קשות אבל הרבה פחות קשות מההתחלה וגם אני יודעת שהוא מהר מאד מצטרף לפעילות. עדיין יש לו פערים להשלים (בעיקר שפתי), יש תסכול, נשיכות, והתעוררויות קשות משנת צהריים, אבל לפעמים בימי שבת שאנחנו הולכים בבוקר לחדר אוכל (קיבוץ) הוא מושך אותי לגן ולא עוזר שאני מסבירה שהיום הגן סגור
בקיצור, העצה שלי היא הרבה סבלנות וחשוב גם שצוות הגן יבין שילד שאומץ בגיל 1-2 אינו ילד שלמד להיפרד מהוריו בהדרגה. אני לא יודעת האם זה בכל הגנים, אבל הרבה פעמים הם עובדים עם פסיכולוגים שיכולים לתת עצה במקרים כאלו וכדאי להיעזר בהם.
שיהיה בהצלחה ויכול להיות שהכול בכלל יעבור בקלות!
