וואלה...
גם אני בד"כ כותב על דברים שמעציבים או מכעיסים אותי, לכתוב על הדברים המשמחים זה די רדוד וחסר פואנטה...
אגב, בזמן האחרון חל אצלי שינוי- הפסקתי לאהוב את הילדה שאהבתי
אהבתי אותה כבר יותר משנה, ולא יצא מזה כלום... וסופסוף יצאתי מכל הדיכאון של הכישלון, ומכל הצרות שהאהבה הזאת הביאה עליי...
שיגיעו עוד.
אז אקיצר, כלללללל הדברים שכתבתי בשנה האחרונה היו עליה. חלק גדול מהם היה "מכתבים שלא נשלחו", שכתבתי לה, ולא שלחתי...
חלק מזה היה גם שירים, סיפורים, וכו'...
עכשיו לקחתי את כל ערימת הדפים, וזרקתי הכל לפח... חוץ מאחד. מכתב אחד, ששמתי במעטפה ושלחתי לה. ככה הכל נגמר...
חבל. בכלל, אם אני מאוהב, אני אכתוב המוווווון... והכל יהיה על הילדה. זו מן אובססיה שלי. אבל זה מאודדדדדד שימושי אם מחליטים לעשות משהו עם האהבה הזאת
לא משנה. זו המוזה שלי.