אמרו את זה קודם לפניי
קנאה זה רגש טבעי,מורכב,שנוי במחלוקת ועלול להיות הרסני.
ממש כמו שנאה.
ואני לא מנועה משנאה,מלשנוא מישהו אבל ביכולתי לטפל בזה,ולשחרר את זה.
בעניין הזוגיות - אני לא מאמינה שיש מישהו שלא הרגיש שמץ של קנאה בבן זוגו או זוגתו אך אין ספק שכאשר יש פתיחות בין בני זוג,אמון וחברות,הרגש הזה לא צץ והופך יוצרות.
וזו יכולה להיות קנאה כאשר הוא או היא נמצאים בחברת המין השני,הצלחה בעבודה וכל מה שעולה במערכת יחסים.
אני זוכרת שלעיתים הרגשתי קנאה לגברים איתם יצאתי ממושכות או ניהלתי מערכת יחסים אבל מתוך אמון,הדדיות וחברות בחרתי לנכון להעלות את תחושתי בפניהם במידה ומשהו הציק לי ולנהל שיחה כנה,בריאה וטובה עם מישהו שאני נותנת בו אמון.
בחרתי לדבר על הרגש הזה,לא לתת לו להוביל אותי לתוהו ובוהו.
אותו דבר אני נוהגת עם חבריי או קולגות ואני בוטחת בהם,אני לא נותנת לרגש הזה להגיע לידי תסיסה ומרירות ולא מתכחשת אליו.
שוב,מתוך מתן אמון מלא בצד השני וכמובן שיש כאלה שזה פשוט לא עובד איתם אז מלכתחילה הקריבה תהיה שונה.
ולגבי מערכת יחסים פתוחה שדנו פה עליה - זה לא רק עניין של אמון טוטאלי,גם במערכת יחסים מונוגמית אפשר להיות ללא אגו,זה גם עניין של נוחות וידיעה שצד אחד לא ידרוש מהשני משהו שונה.
אדם מיני הוא לאו דווקא מישהו שמתנגד למונוגמיה ולאו דווקא ינהל מערכת יחסים פתוחה כי הוא לא מעוניין לשלוט בליבידו שלו או להגביל אותו למישהו אחד.
המעטים שהכרתי שניהלו מערכת כזו,דיברו על נוחות ואמון שמגיע מהנוחות הזו לא מתוך זה שהם מלכתחילה חסרי אגו ומלאי אמון טוטאלי בצד השני.
ואגב,היו להם סיטואציות של קנאה,זה רגש טבעי .