הי, הרבה זמן צופה שקטה..
רוצה להציע רעיון: קים לדעתי מפגינה חוסר אכפתיות ממקום פגוע.נראה לי שהיא למדה שהיא צריכה גם להכיר ברצונות ובצרכים שלה למרות שאני לא זוכרת שדיברו על זה במפורש אבל זה אחד המסרים שרבות מבנות הבית מקבלות בדרך כלל. אז זה כביכול עניין חדש לה ובגלל שעד עכשיו היא דיכאה את העניין הזה, להקשיב לצרכים ולרצונות שלך, היא לוקחת את זה למקום הקיצוני ביותר. זה תהליך שהרבה עוברים, עוברים מקיצוניות אחת לשניה כי פתאום יש "הארה". היא צריכה ללמוד לשלב את שני הקיצוות, מצד אחד להקשיב לעצמה ומצד שני לכבד את האחרים ורצונותיהם. יכול להיות שהיא תעבור תהליך כזה בהמשך בעזרת המאמנות. מצד שני אם אני לא טועה היתה לה בעיה כזאת די מההתחלה (עניין ייבוש הכביסה) אז יכול להיות שחוסר ההתחשבות באחרים התחיל אצלה עוד לפני שהגיעה לבית. בכל מקרה זה נראה לי כתגובת-נגד למצב המדכא שבו היתה כשהיתה ילדה. לעניין אחר, היה דבר חשוב שנאמר על ידי איאנלה לג'ודי: הבטחות שלא מקויימות מורידות מהיכולת שלך לבטוח בעצמך ולכן מורידות את הביטחון העצמי. אני לקחתי את זה באופן אישי כי אולי יש לי בעיה עם זה, אבל חשבתי שכדאי בכל זאת להזכיר את זה פה. זו פנינה ששווה להזכירה. עוד פנינה: איאנלה לג'ודי: "אני כל כך טועה, שאני חייבת להיות צודקת". אמרה שגם היא מכירה את זה מעצמה. אני הבנתי את זה כך: ההרגשה שאני טועה או שמשהו אצלי לא בסדר, אז אני פותרת את זה על דרך ההיפוך: אני מתעקשת ומכריחה אנשים להאמין שאני צודקת.זה עוזר בשני מובנים: ההבנה של את עצמי, וגם בהבנה של אנשים אחרים שכופים את דעתם, אבל אני בפנים יודעת שהם מדברים ממקום פגוע.