קיל דה טבלה!

[ראסטות מן]

קיל דה טבלה!



אני ממש מפחדת מהטבלה- איך זה שככל שאני פחות פה אני כותבת יותר הודעות? אולי אני כותבת הרבה הודעות קצרות, אבל אני לא בטוחה בזה. והטבלה הזאת הביאה אותי לחשוב- אנחנו לא מיסתכלים על השמות בטבלה, רק על ההודעות. אף אחד לא שם לב איך אנשים עוברים מהטור השני לשלישי וממשיכים עד שהם נעלמים לגמרי. ומה אם יקרה לאחד מאיתנו משהו? חלק שייכים לאיזה גוש תל אביבי במידה, ומכירים אחד את השני, אם יקרה למישהו משהו שיעלים אותו וכולנו נדע על זה, אז הקטע של ההיעלמות מהטבלה יהייה קטע מגניב ומטומטם כאחד., אבל מה איתי? אם הייתי נידרסת אתמול, או פשוט מפסיקה להיכנס לפה? אתם אפילו לא הייתם שמים לב. אני זוכרת שנעלמו אנשים עם מצבורים של מאה חמישים ויותר הודעות בזמן שהטבלה מתייחסת אליו- ואני לא נימצאת כאן כל כך הרבה זמן. והאנשים האלה נעלמו אפילו בלי הודעות רקע של איפה [...]? או לפחות הודעות סיום של יש לי מיבחנים/ניתקו לי את האינטרנט/נימאסתם עלי. אני לא יודעת, ניראה לי פתאום שקשרים דרך האינטרנט הם לא עמוקים כמו שחשבתי, אני רואה את זה עם הקצרים עם חברה שלי מעבר לים- אם קשה לדבר עם בנאדם פנים מול פנים, להיתכתב בשלוש לפנות בוקר לא יכול להיות יותר פשוט.

 

[flowr..]

באמת



קצת מפחיד האי-אישיות שבפורום הזה, ושחברי פורום יכולים יום אחד להפסיק לכתוב ואי אפשר לדעת אם הם הפסיקו סתם כי התחשק להם/ לא היה להם זמן/ שכחו מהפורום, או שקרתה להם תאונה או משהו כזה, ושבעצם הם אותו נער שקראנו עליו אתמול בעיתון שמת בתאונת דרכים.

 

[PsiChO]

את צודקת וטועה גם יחד...



תראי. בנקודה הזאת של יקרה לי משהו זה מאוד נכון. אם חס וחלילה אני ימות מחר אף אחד מכם לא יידע על זה. וזה נכון שהקשר באינטרנט הוא לא כל כך אישי מהבחינה של להכיר את החיצוניות של הבן אדם. אבל זה כל הקטע. אתה מכיר אותו בצורה אינטימית. אתה מכיא את כל הביפנוכו שלו בלי כל הזיבולים האלה של מראה. זה גם חלק מהסיבה שאני נשאר אנונימי. יכול להיות שאני איתכם בשכבה ואתם לא יודעים... (לא נראה לי...) אבל עדיין כמה שהקשר הוא לא אישי. במובן של להכיר את הבן אדם הקשר הוא מאוד עמוק. כי אני מכיר אנשים דרך האינטרנט שפשוט יודעים אותי בעל פה ולא מכירים אותי בכלל הרבה זמן, או שחלק מהם אפילו יותר משנה... זה משתנה. בכל מקרה את גם צודקת וגם טועה.