היי, עבדתי בקייטרינג בעברי הרחוק
אז אולי אני יכולה לעזור קצת... דבר ראשון - כל מה שאני אומרת הוא נכון רק לגביי, ועדכני ללפני שנתיים-שלוש. ייתכן שדברים השתנו, וייתכן גם שיש מקומות בהם הכללים ו"חוקי המשחק" שונים לחלוטין! ומכאן אנחנו מגיעים לדבר השני
דבר שני - זה נ-ו-ר-א תלוי במקום שתגיעי אליו (יצא לעבוד בכמה מהמלונות היותר נחשבים בהרצליה - ככה שאם בא לך לשאול אותי פה או במסר על מקום ספציפי - את מוזמנת). הייתי באירועים מקסימים שממש נהניתי בהם, עם בוסים שהיו הוגנים לכל הדעות, והייתי במקומות שלא הייתי מאחלת לאויבים שלי לבלות ערב כזה. (חוויות לכאן או לכאן יפורטו למתעניינים
). דבר שלישי - צריך להבדיל בין קייטרינג שכל יום נמצא במקום אחר, לבין קייטרינג שתמיד נמצא באותו אולם/גן/מלון. בעיני - אמנם זה נחמד כל פעם להכיר מקומות חדשים, אבל עם זאת זה סיפור לא פשוט להתחיל להוריד את כל הציוד מהמשאית לפני האירוע, ואחריו לקפל ולהעמיס הכל חזרה. כשיש מקום קבוע - כל "התשתית" כבר שם (פחות "הקמה"=פחות בלאגן=פחות עבודה). עוד משהו - זה נחמד כשמכירים כל פינה (ולא מחפשים חצי שעה את השירותים בכל אירוע מחדש). דבר רביעי - צריך להבדיל בין 2 סוגי אירועים: מזנון והגשה.
מזנון באירועי מזנון מגיעים בדרך כלל כמה שעות לפני האירוע (עד 4 שעות לפני האירוע) ומסדרים את כל האולם/גן (עורכים את השולחנות, מקימים את המזנונים וכיוב'). בקבלת הפנים מתסובבים עם מגשים עליהם יש "פינגר פוד" בעלי שמות מפוצצים כמו ("ירקות קורדוטה בגבינת עזים על קרוסטיני מלחם דגנים מלא בתיבול רוטב צ'טני דבלים" (
טוסט עם גבינה לבנה וחתיכת עגבנייה, כן?) במהלך האירוע או שתעמדי מאחורי מזנון ותחלקי לאורחים את המנות שלהם, או שתשרתי שולחנות (בד"כ כ-3 שולחנות למלצר). השירות במקרה הזה כולל רק פינוי של הצלחות שסיימו לאלכול מהן, מילוי השתייה הקלה, מזיגת יינות, והבאת "עוד סכין/קיסם/מפית/רוטב/פיל ורוד על כדור פורח". לפעמים מבקשים ממך גם להביא להם משקאות מהבר או עוד מנה/עוגות (למרות שבעיקרון זה שירות עצמי). עובדים רק עם מגש עגול קטן בד"כ. בסוף האירוע - פינוי השולחנות, קיפול המזנונים וסידור כללי של המקום.
היתרון - יש פחות נשיאת מגשים, והמגשים קלים יותר (בפינויים בהתחלה זה בסה"כ כמה כוסות). יש אפשרות שכמעט ולא תתזזי במהלך האירוע כי תעמדי במזנון.
החסרון - פחות אופציה לטיפים. רק במקרים שהבאת לאורחים מיליון וחצי משקאות מהבר/היית סופר אדיבה/בעלת מחשוף מספיק עמוק - יש סיכוי שתזכי לראות עשירייה פה/עשירייה שם. לא מאות בכל מקרה...
הגשה - באירועי הגשה מגיעים בדרך כלל קרוב יותר לאירוע מאשר באירועי מזנון (עד שעתיים-שלוש שעות לפני האירוע) ומסדרים בעיקר את השולחנות. קבלת הפנים בד"כ דומה לזו שבאירועי המזנון. מהלך אירוע ההגשה משרתים שולחנות (בד"כ 2 שולחנות למלצר, או 3 לשני מלצרים). השירות במקרה הזה כולל ה-כ-ל - גם הבאת את כל המנות מהמטבח וגם כל מה שעושים באירוע המזנון: פינוי של הצלחות שסיימו לאלכול מהן, מילוי השתייה הקלה, מזיגת יינות, הבאת משקאות מהבר, ובקיצור - כל דבר שיעלה על דעתם של האורחים הנכבדים (ועלים על דעתם דברים משונים ביותר... בעיקר אחרי כמה כוסיות...
). מה שקורה בד"כ זה שמביאים את המגש הענק (הוא בקוטר של איזה מטר) עם כמה מנות ושמים אותו על חמור בצד, ומשם שמים את המנות על השולחנות. כנ"ל פינויים - הרבה יותר נוח חהעמיס את כל הג'יפה על המגש הקטן ולהעמיס על המגש הגדול ומשם - היי הופ לפינוי. בסיום האירוע - בדומה לאירועי המזנון מפנים את כל השולחנות ומקפלים הכל, רק שיש פחות מה לקפל כי אין 17 מזנונים (מזנון אנטי-פסטי א', ב', ג', מזנון לחמים, מזנון מרקים, מזנון פנקייק...)
היתרון - יש פחות סידורים לפני האירוע ואחריו. יש אופציה לא רעה בכלל לטיפים (כבר קרה לי שקיבלתי יותר ממאה ש"ח משולחן).
החסרון - את תתזזי כמו שלא חשבת שאפשר (עוד לא הספקת להביא את המנות לשולחן השני, השולחן הראשון כבר סיים ורוצה שתפני/עוד שתייה/מפית/לשאול מה השעה). המגש הגדול הוא חתיכת מפלצת שצריך ללמוד להתמודד איתה (לוקח זמן להתחיל להסתובב איתה על הכתף מבלי להפיל הכל על ראשים של אורחים חפים מפשע). כל המגשים (גם הקטנים) הרבה יותר כבדים (שמישהו יסביר לי אחת ולתמיד למה כל צלחת שוקלת כמו וילה ממוצעת באיזור השרון?!)
לסיכום - זה מקצוע פיזי, לא קל (כמו רוב המקצועות של נותני השירות שצריכים להתמודד עם כל גווני האוכלוסיה הישראלית). מה שמעיק זה שבניגוד לנותן שירות טלפוני (שיכול לנתק במקרה הכי גרוע) או פרונטלי (שאחרי שיוציאו עליו עצבים - ילכו אחרי רבע שעה) - אתה נתקע לפעמים על שולחן של שיכורים/מוזרים למשך כל הערב... (נותני שירות טלפוניים/פרונטליים - לא להתנפל - אני יודעת מה זה כשהגדרת התפקיד היא לנסות לפתור בעיות ולהרגיע לקוחות זועמים, לא זלזלתי בזה לרגע). מצד שני - קייטרינג הוא אופציה לא רעה למי שלא רוצה /יכול להתחייב (לי זה התאים בתקופת הבגרויות ולפני הצבא, כי שבוע אחד עשיתי 3-4 אירועים ושבוע אח"כ רק אחד). לא לשכוח שבסה"כ חתונות ובריתות/בר מצוות הם אירועים משמחים, ורוב האורחים לא נוראיים, הם בסה"כ אנשים שבאו להנות ולשמוח בשמחת הזוג המאושר/חתן בר המצווה וכיוב'... במידה ושאר המלצרים סבבה וגם הבוס לא נוראי - אפשר ממש להנות (רוקדים בדרך למטבח, וצורחים "מזל טוב" על כל מגש שמתרסק בפינוי
). האמת - לא התכוונתי לרשום כזו מגילה... בכל מקרה -