קיטור.
תסלחו לי, אבל אני חייבת. נכנסתי לפורום, והתנפל עלי שרשור "למה טוב לי", וחשבתי "אבל רע לי", אז אני פותחת לעצמי שרשור. יש לי בחינה בעוד שבועיים. לא - בעצם שלושה. מעל לחודש מראש, תכננתי את הזמן, וראיתי ששעתים ביום יעשו את זה, ועוד ישאירו זמן לקצת חופש. מה רע? א-מ-מה - ביום חמישי שעבר נתפס לי הגב. אני יכולה לשבת מול המחשב, אבל לא לקרוא בספר הלימוד תוך כדי, ואני בכלל קוועצ´ית ועייפה ולא בא לי, ורוצה כבר שלא יכאב. עבר שבוע, אתמול ממש הרגשתי טוב, החלטנו שהיום חוזרים ללימודים, נסענו לחיפה, בילינו, החלפנו גלגל מפונצ´ר, וקמתי בבוקר עם גב תפוס, כמו לפני שבוע. וביום ראשון נגמר החופש של בעלי, ולא יהיה מי שירים את הילדים, ויעשה להם אמבטיות במקומי, מה שמבטיח החלמה הרבה הרבה יותר איטית
לפחות - יש בייביסיטר לשעתים ביום, יש אמא לבוקר וחצי, השכנים בחופש (אולי אני אוכל לזרוק קצת את הילדים), ובעלי קנה לי בקבוק חם. אבל חוץ מזה - נו - חוץ מזה, מרקיז, הכל בסדר. חוץ מזה, מרקיז - אין כל חדש! שב"ש
תסלחו לי, אבל אני חייבת. נכנסתי לפורום, והתנפל עלי שרשור "למה טוב לי", וחשבתי "אבל רע לי", אז אני פותחת לעצמי שרשור. יש לי בחינה בעוד שבועיים. לא - בעצם שלושה. מעל לחודש מראש, תכננתי את הזמן, וראיתי ששעתים ביום יעשו את זה, ועוד ישאירו זמן לקצת חופש. מה רע? א-מ-מה - ביום חמישי שעבר נתפס לי הגב. אני יכולה לשבת מול המחשב, אבל לא לקרוא בספר הלימוד תוך כדי, ואני בכלל קוועצ´ית ועייפה ולא בא לי, ורוצה כבר שלא יכאב. עבר שבוע, אתמול ממש הרגשתי טוב, החלטנו שהיום חוזרים ללימודים, נסענו לחיפה, בילינו, החלפנו גלגל מפונצ´ר, וקמתי בבוקר עם גב תפוס, כמו לפני שבוע. וביום ראשון נגמר החופש של בעלי, ולא יהיה מי שירים את הילדים, ויעשה להם אמבטיות במקומי, מה שמבטיח החלמה הרבה הרבה יותר איטית