קיטורים.

[©big smile©]

קיטורים.

השני לא קופץ.

 

[©big smile©]

אני לא רוצה שיגיע מחר.

אני כ"כ מפחדת לחזור לשם, לעזאזל. לא רוצה להיות שם, אני רוצה בית כל הזמן. אני אפילו מפחדת מיום שני, למרות שאני יודעת שאני לא אהיה לבד ורב הסיכויים שגם יהיה נחמד. אבל עדיין, לא רוצה. לא רוצה להמשיך. המקומות האלה לא בשבילי. אני לא רוצה יותר. כל היום אני שוכבת במיטה, לא רוצה לקום. ועכשיו טוחנת את עצמי במחשב, חסרת מעש. אפילו אין לי כח להגיד שלום למשפחה שלמטה ולשבת איתם. גם דמעות אין לי. רק בכח. קחו אותי מכאן. ואל תחזירו.

 

[adiss90]

את בבסיס סגור? P: איזה תפקיד את?

 

[©big smile©]

פתוח וסגור ביחד. אבל יוצאת יומיות.

מדריכת התגוננות

 

[mkarin]

../images/Emo24.gif

 

[L a t e b l o o m]

לא רציני.

היה לי לו"ז עם מליון דברים לעשות בסופ"ש, וקצת יצא שעשיתי... חמישית נגיד ממה שרציתי. העבודה בהסטוריה התבררה כהרבה יותר ארוכה ומסובכת משחשבתי, והוא בטח לא יבדוק אותה בכלל. ואני עוד מעט יוצאת להצגה ואז אני אחזור ואצטרך לעשות שיעורים בהסטוריה ועבודה בספרות כי די לעצלות. מה שאומר שהשארתי לעצמי לשאר השבוע העמוס: עוד עבודה בספרות לקרוא את 'המאהב' לקרוא את 'פנים אחרות' לקרוא את all my sons להכין שיעורים בתסריטאות להכין שיעורים בצילום לעשות דברים במת'. זין בעין.

 

[GoOni]

אם זה מעודד,

המאהב זה אחלה ספר, פנים אחרות זה סיפור מעניין פי מליון ממה שלומדים בשאר השנה בספרות, שיעורים בתסריטאות זה משהו שאני מתגעגעת אליו, וגיא ישראלי *באמת* לא בודק עבודות. את יכולה לדלג על סעיפים בכייף.

 

[DIE kvar]

אני רעבה

 

[Sorrow In My Soul]

מה מונע ממך לאכול?../images/Emo9.gif

 

[yaeli87]

אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאעעעעעעעעעע

הוא כ"כ מעצבן אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!$$$$$$$$$$$$$@@@@@@@@^^$$^$^|$^

 

[Small talk]

גאד פיתחתי כל כך הרבה תקוות

שכשהן יתפוצצו לי בפנים אני אתפרק.

 

[GaloshiT]

אני כל כך מתחרטת , יואו.

איך הפסדתי אותו? איך הוא חשב שאני סנובית ולא רציתי אותו? ועכשיו יש לו חברה. וכן רציתי אותו. שנהיה ביחד. ועד עכשיו לא יצא לי לחשוב עליו. רק השבוע המחשבות חזרו אליי. חברה שלי אמרה שאנחנו צריכים להיות ביחד. כי נהיה זוג יפה כזה כמו בסרטים. וחבל. פשוט כל כך חבל. חודשיים שכבר שחכתי ממנו. ועכשיו זה חוזר אליי. אוף.

 

[P i x i e s]

זה יהרוג אותי בסוף.

העצבות הזאת... אני לא יכולה שהוא פשוט שולט במצבי הרוח שלי אם הוא לא מתקשר, אם הוא לא שולח הודעה אני פשוט משתגעת. כמו שאני משתגעת עכשיו. וזה פשוט עושה לי רע... המעשה עצמו אפילו לא קשור, זה קשור לעובדה שאני פשוט אוהבת אותו. ומי יודע, אולי אם זה ימשיך ללכת טוב בסוף אני אוכל להציע לו לנסות לצאת שוב. אני לא יכולה, אנחנו פשוט כ"כ מתאימים אחד לשני וזאת הרגשת פספוס ענקיתתתת ורע לי רע לי רע לי. ושוב הדמעות עולות כאילו לא בכיתי על זה מספיק... Broken down and hungry for your love With no way to feed it Where are you tonight? Child, you know how much I need it. Too young to hold on And too old to just break free and run

 

[OverSharing]

אני לא עומדת בזה../images/Emo103.gif

אני לא מקבלת את זה שחוזרים לבי"ס אני לא יודעת מה יש לי השנה אבל זה היה ככה אחרי החופש הגדול, התחילה השנה והייתי חוזרת כל יום הביתה ובוכה ועכשיו שוב וזה לא 'אין לי כח, איזה כייייייף לישון בשביתה' לא אכפת לי לקום בבוקר, לא אכפת לי ללמוד, אני לא מסוגלת לבוא לבי"ס בא לי לעשות אקסטרני, ללמוד מה שצריך, לעשות בגרות וללכת הביתתתתה לא רוצה ללכת לשם מחר לא רוצה לא רוצה לא רוצה אני באמת בוכה בגלל זה, כל הגוף שלי כואב ויצא לי חצ'קון! די, זה באמת בגלל בי"ס, אני לא מסוגלת]:

 

[little shorty]

אני מוכנה לשלם בשביל לחזור לביצפר.

 

[Summer moved on]

מאיזו סיבה כ"כ רע לך שם?

 

[P i x i e s]

בגלל שאני ממש מזדהה אז גם אני אענה.

אין לי מושג מה הסיבה, אבל בכל ספטמבר ועד השביתה בעצם הייתי חוזרת הביתה ופשוט נקברת במיטה. וזה לא כאילו הורגלתי ללכת לישון בבוקר, בחופש עצמו בכלל עבדתי וקמתי כל יום (!) ב7, זאת כנראה המסגרת עצמה ששוחקת אנשים מסויימים, או לפחות אותי. חוצמזה תחשבי על זה, חודשיים שלמים של בלאגן וחופש ועכשיו פתאום לחזור למרתונים? איך אפשר לעבור את זה בצורה שפוייה בכלל?

 

[GaloshiT]

אני ממש מזדהה עם שתיכן.

גם אני עבדתי בשביתה וזה לא שחרפתי כל היום. זו פשוט המסגרת הזו. המקום הזה. אני לא מסוגלת לחזור לשם. רע לי שם. אני כל כך הייתי רוצה ללמוד דברים ולהתפתח אבל ר-ק לא שם. למרות שיש לי את החברות והחברים אבל כ"כ עושה לי רע שם. שחר- תתנחמי שזו השנה האחרונה שלך... ממש עוד כמה חודשים ונגמר לך.

 

[LetGoYouSonOfABitcH]

אני כ"כ מבינה אתכן :|

מכיתה ח' חייתי בספירה לאחור... עד הסיום הגדול... והבטחתי לעצמי שהכל ישתפר אחרי התיכון - שזו הייתה התקופה שהכי שנאתי אי פעם ובאמת יותר טוב. זאת תחושה מדהימה כבר לא להיות תחת המשטר הזה, כבר שכחתי איך זה מרגיש ברוך ה' תתנחמו בזה שהסיום כ"כ קרוב, לקראת סופשנה גם ככה לא באים לבצפר בכלל.. ותיכון זו תקופה די חראית לרוב האנשים. יור נוט אלון.

 

[Summer moved on]

ואוו, אני... אני מרגישה כל כך אחרת מכן,

שקשה לי להבין. אני כל כך אוהבת ללכת לשם. כואב לי הלב לחשוב שעוד כמה חודשים זה נגמר לתמיד.