קיטורים

PennyLaneM

New member
תודה מותק.

אוך איזה מיותר זה היה טוב,שיהיה במילא היה גרוע
אוהבת אותך :)
 

NoFaRi1

New member
אבא הולך להרוס לי הכל ]:

ועכשיו היא תעביר את זה ליוני ואז אים שום טעם נוווווו הייתי כל כך שמחה ]:
 

adiss90

New member
מה עושים

כשאפילו התת מודע שלך מדבר אלייך בציניות? {ונשאיר את התסריט לפעם אחרת, כי זה פשוט אחד הדברים הכי מקוריים שנתקלתי בהם} כולם חופרים לי בורות כרגע. אין אף אחד בעולם בשבילי כרגע. חבר אמיתי תוקע סכין בבטן. ...תודה לך.
 

Tin Doll

New member
שונאת

שונאת פה את כולם שונאת את הסופשים כאן לא יכולה לסבול את זה קמתי עכשיו וישר צעקות "למה ככה ולמה ככה ואת עצלנית ולא אכפת לך וככה וככה" רק קמתי כוסאומו!!!!!!!!!!!! כולה שבת!!! מה אתם מתארגנים כאילו שסוף העולם מגיע. כולם עצבניים, רק צעקות ובשבת בכלל אני אשכרה סופרת דקות שהיא תצא חושבת על כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו סתם נכנסת לדכאונות.. לא רוצה, זה לא בא בזמן
 

adiss90

New member
תסלחו לי....שישו יסלח לי על זה

אבל;;;; כמה אפשר להיות מטומטמת?!?!?!!?
 
הייתי מפגרת אתמול.

שתיתי קצת יותר מהרגיל לפני העבודה, ו...אעע...זה אף פעם לא טוב. בעקרון הכל התחיל נפלא, כי הבוס-המסוקס [להבדיל מהבוס-המאגניב, תעקבו אחרי הכינויים] הסיע אותי על האופנוע שלו [פעם ראשונה שאני נוסעת על אופנוע בחיי!], והיה מקסים לגמרי והתלונן שאני פלרטטנית מדי וזה מטריד, אבל...זה היה נחמד. הבעיה התחילה אח"כ, כשעודף האנשים והסחורה [והבירה, מה אומר] העביר אותי על דעתי, ולא הצלחתי לזכור כמה עולות החולצות בכלל, ושאלתי כל שנייה, והבוס-המאגניב ממש כעס עליי [כולל ה"ברצינות, אנה, אני לא צוחק עכשיו!" המתבקש], ו...ו... פשוט התחלתי לבכות. לגמרי. בכיתי כאילו רצחו לי את אבא כרגע והתבצע בי אונס קבוצתי מאסיבי ע"י כל פליטי דארפור ושבט כושים מניקרגואה. משהו רע והיסטרי מאוד. לא נעים בכלל. בקיצור, ישבתי שם ובכיתי, שעה שהבוסים שלי מביטים עליי בתדהמה ולא ממש בטוחים איך להתמודד עם הסיטואציה. הם חיבקו אותי שעות וניסו לנחם אותי לשווא, עד שבסופו של דבר כבר שלחו אותי החוצה בתואנה ש: "את גם צריכה לנשום אוויר ולהירגע, וגם...את יודעת...לא נעים, יחשבו שאנחנו מעבידים אותך באיזה סווט-שופ". אז יצאתי החוצה. והתחלתי ללכת. וניסיתי להתרחק כמה שיותר מאיזור האסון, תוך כדי שיחת טלפון קורעת לב עם אמא שכולה על טהרת ה: "אני מתפטרת! אני לא יכולה יותר! אני מתה על העבודה שלי אבל אני פשוט לא מסוגלת להסתכל להם בעיניים יותר, זה כה מביךךךךך ;[[[[[[[["... והיא, כמובן, מיד התנדבה לנסוע לשם ולהציל אותי. והסכמתי. כמו מפגרת. בקיצור, אח"כ התקשר הבוס-המסוקס ושאל איפה אני, ומיד שבתי חזרה פנימה, רוויית דמעות ורגשות אשם. "מה קרה, מאמא'לה?" הוא שאל ברחמים. "שום דבר" עניתי "פשוט..." ובטרם הספיקותי להבין מה קורה בכלל ומי מדבר מגרוני, פלטתי [אינסטינקטיבית! כיצר הישרדות! בלי כוונה מראש!] את התירוץ שהבטחתי לעצמי שעל אף עצותיה של אמי האינטרסנטית לא אשתמש בו לעולם: "פשוט היום יש ערב זכרון לאבא שלי...." והופה! התוצאות לא איחרו לבוא! שפע חיבוקים והצעות עזרה פרצו מכל עבר. כולם חשו צורך לנחם את אנה'לה הקטנה והיתומה מאב שבצעד הירואי לא ברור הסכימה לעבוד ביום כה אפל ואומלל בתולדותיה. איזו פטריוטית-חולצות אני. בקרוב יקראו לחנות על שמי. בשלב זה שלחתי לאמא הודעה מתוסכלת לגמרי של: "תראי מה עשית לי, איך הרסת אותי, גייסתי את אבא'לה המסכן כדי לא לאבד את העבודה", והיא בתגובה כתבה לי: "ברוכה הבאה לעולם הנשים"... בקיצור, אח"כ הבין הבוס-המסוקס שמצבי כנראה רעוע מדי בשביל להמשיך לתפקד, אז הוא שלח את הבוס-המאגניב שיסיע אותי הביתה במכוניתו. והיה מצחיק דווקא. אני ממש אוהבת את הבוס-המאגניב. אחרי השיחה שניהלנו, ובדיוק כשהוריד אותי ליד הבית, הוא חיבק אותי חיבוק ממש גדול ונישק אותי על המצח, ואז אמר: "אנחנו מתים עלייך אנה, באמת." ואז עצר רגע, ושקל מילים: "אבל אל תדאגי. מחר נמשיך לרדת עלייך כרגיל....." רבע שעה אח"כ אמא התקשרה: "אני מול הטי מרקט, הגעתי לאסוף אותך! איפה את?..."
 

Oo The Gush Oo

New member
האמת שקראתי עוד קודם והתעצלתי להגיב..

החיים שלך כ"כ סרט.
+תמיכה?
 

shachari

New member
קראתי ../images/Emo23.gif

ריגשת אותי מאוד , ובכללי - תמיד כייף לקרוא את ההודעות שלך .
שיהיה המון בהצלחה .
 
חח אהבתי../images/Emo70.gif

אל תדאגי, אני בטוחה שבדכ את שפיצית, לכולם יש מורדות
.
 

stink

New member
קראתי ../images/Emo13.gif

יש לך בוסים ממש מתוקים אל תתפטרי סתם
 

Small talk

New member
אהההההההההההההה

בפולין אני הצעתי רעיון שכשנחזור כל אחד יצרוב את התמונות שלו ויעביר אותם עליי, ואסדר את כולם על דיסק אחד אאסוף מאנשים כסף ואמצא איפה אני יכולה לצרוב 70 עותקים של הדיסק הזה. ואז דיברתי עם ידיד והרכזת והם הסכימו שזה רעיון טוב אבל אמרו לי שאין מצב בעולם שהתמונות של כולם יעלו על דיסק אחד שנצטרך להגביל אנשים למספר מסוים של תמונות. טוב חזרתי לארץ דיברתי עם אמא שלי שהיא תעזור לי למצוא מקום שיכול לצרוב לי כל כך הרבה עותקים והנחתי לזה לבנתיים (ורק חזרתי ביום שלישי) והחלטתי לדבר על זה עם אנשים כשנחזור ללימודים. ואז היום אני מקבלת הודעה מחברה ששלחה את אותה הודעה לכל השיכבה 'נא להביא ביום ראשון את כל התמונות שלכם על דיסק לאיילת', בלי שהיא אפילו שלחה לי הודעה לפני שהיא עושה את זה. וככשלחתי לה הודעה בחזרה שלא אני צריכה עוד זמן וגם אי אפשר שכל אחד יעלה את כל התמונות שלו היא ענתה לי 'טוב אי אפשר לעשות עכשיו כלום שלחתי כבר לכולם'. מה עם סליחה לפחות? שתעבירי לכולם הודעה שיחכו לפחות עם הדיסקים עד שאני אמצע מקום שעושה את זה?. אוחחחחחח
 

stink

New member
הכל מתפקשש לייי

אוף , שומדבר לא מסתדר לי לאחרונה מיי לייף איס סאקס
 

tink 16

New member
../images/Emo203.gif למה אתה לא עונה לי?!??!?!?

כבר 3 שעות אני מנסה לתפוס אותו בפלאפון והוא פשוט לא עונה.. אני מתחילה להיכנס לחרדות
 
למעלה