קיטורים חדש:[

[LetGoYouSonOfABitcH]

קיטורים חדש:[

 

[LetGoYouSonOfABitcH]

נראה לי ששכבתי איתו

כל הערב מצטייר לי בראש כמו בקבוק טקילה אחד גדול

 

[NoWords]

../images/Emo2.gif

Details!

 

[Fragile rose]

../images/Emo6.gif כ"כ מוכר

 

[Tin Doll]

../images/Emo45.gif

רק במקום טקילה כמה ג'וינטים

 

[svety]

מוכר, מוכר...../images/Emo6.gif../images/Emo190.gif

 

[אפרשקסית]

../images/Emo2.gifהקודם עדיין קופץ. נפתח רק אתמול...

 

[PennyLaneM]

איכסס

איזה לילה עבר עליי אחרי אקט אינטימי הבחור פלט משהו הכי חסר טקט שממש פגע בי אז יצאתי מהחדר והשארתי אותו להירדם לבד בסביבות 5 עברתי למיטה של ההורים שלי והוא קם לבד התארגן ובא לצאת מהבית לרכבת רק אחרי וויכוחים חוזרים שישאר כי אני לא רוצה שילך ממני בצורה כזאת השלמנו אבל איזה חוסר טקט מושלם!!! לעזאזל אפילו לא היה זמן למייקאפ סקס

 

[Adar Azulay]

לא פייר בכלל../images/Emo46.gif

 

[כרית סוריאליסטית]

עוד לא החלטתי מי התלאביב הדפוק והמניאק

אני או הוא.

 

[כרית סוריאליסטית]

תלאביבי*

 

[SuGaRBabe1]

כאילו מה? אני חייבת להיות סתומה?

מההההה הקטע........ אוף אני כזאת דפוקה לפעמים...

 

[©big smile©]

הפגישות האלה עושות לי רע.

אין לי כוחות להמשיך. אני כ"כ לבד וכ"כ אבודה, וכ"כ נמאס לי לעבור את זה שוב פעם. אין לי טיפת רצון להתמודד עם זה אפילו, לא רוצה לנסות, לא רוצה כלום. ואני נקברת בתוך עצמי עם זה, ולעזאזל עם הטיפשות הזאת והאטימות. אבל זה לא עוזר, הידיעה וההכרה שלי בזה ממש לא מועילה לי. אני לא יכולה לשמוע את עצמי מדברת על זה יותר, אני לא יכולה להתעסק בזה מעבר לתאי המוח שכבר נשרפים. ואין לי מה לומר, אין לי מה לומר.

 

[saptenn]

כ``כ מזדהה...

 

[TiKi PooH]

משהו מתבשל אצלי רע

זה שלב מחורבן שאני משלימה לעצמי את כל הפינות שלא סגורות לי לפי הסרטים שבונים את עצמם בראש שלי, שאני מחזירה את כל הדברים למקום שנראה לי הגיוני רק כדי שיהיו באיזשהו מקום למרות שזה בכלל לא המקום שהייתי רוצה שהם יהיו בו. אני פוסקת בכלל בלי שליטה מה הצד שלי ומה הצד שלו, ואחריי התבנית היפה הזאת כבר בכלל לא בא לי להעלות הכל על השולחן, כי אין שום דבר שאפשר להגיד ולפתור את זה כמו שצריך. וזה בדיוק השלב המחורבן שנראה לי שהכל במילא התקלקל, ואם מסתכלים מלמעלה זה בדיוק שלב מחורבן אחד לפניי שאני תמיד קמה והולכת בלי לתת שאלות ותשובות. אני כל כךאוהבת אותו, והזוגיות הזו כל כך מייצבת אותי ולמרות שכל מני דברים נהיו ונהיים עקומים מאוד- אני לא רוצה ללכת. אני באמת לא רוצה ללכת. אני רוצה שנתקן, שנעבוד על זה, שנפתור מה שצריך.. אני רוצה להשאר. ואני רוצה שהוא יעריך את זה שאני נשארת ושזה לא ייראה לו כל כך מובן מאליו. אני לא יודעת איך להתחיל לנער בלי לפרק כלום

 

[P i x i e s]

אוף:[

אני כ"כ כ"כ כ"כ אבל כ"כככככככ אוהבת אותו. לא עובר לי, מה לעשות?! ל-א עובר. ניסיתי אנשים חדשים וזה מרגיש לי מגעיל, ניסיתי לא לחשוב עליו, אבל זה כ"כ בלתי נמנע שאת כבר אומרת לעצמך "טוב אז זה לא כזה משנה אם אני אפגש איתו, הרי בלעדיו אני אחשוב עליו הרבה יותר", וזה עדיין נראה לי נכון. אני כ"כ מתגעגעת אליו והוא הולך היום למסיבה בלכת ואין לי עם מי ללכת לשם בכלל.. חברה שלי מנתניה וחברות שלה כבר הלכו אתמול ולא רצו להזיז את זה להיום כדי שאני אבוא גם... אני משתגעת מפחד די אוף בא לי פשוט למות.

 

[אפרשקסית]

../images/Emo201.gif

. אל תלכי למקומות שהוא הולך סתם כדי להתקל בו....

 

[P i x i e s]

כןכן אני יודעת.. :[

אבל בטח את מכירה את הרגעים האלה שפשוט בא לך להיות בסביבה. לא בוגר ולא רלוונטי אבל מה לעשות... טוב זה לא כזה משנה כי אין לי איך ללכת בכל מקרה.

 

[saptenn]

אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים

ואני פשוט לא יכולה

 

[Away from the sun]

ככה זה כשהמערכת שמה רגליים.

לכב': ארגון המורים. אנו, חניכי מקיף אזורי "צפית", רוצים להראות תמיכה במאבק המורים ולהפגין סולידריות, אך בית ספר כל כך "נאור" שמחנך ללקיחת אחריות, למעורבות בקהילה, לשאילת שאלות ואי-קבלת מצב כבלתי הפיך, שם לנו רגליים ולא נותן לנו לבטא את תחשותינו ואת התיסכול. השגנו חתימות מרוב תלמידי בית הספר, השגנו את תמיכת התלמידים, ויחד עם ה384 חתימות של תלמידי ז'-יב' הגענו שלושה נציגים אל הועד הורים במטרה להשיג תמיכה של הממסד מתוך מטרה ברורה של העלת מודעות, הבהרה שלחניכי צפית כן אכפת ממצב החינוך וכל זה יבוא מתוך הבנה ותמיכה במאבק המורים. אך בועד, מצד אחד היו קולות מאוד חזקים שתמכו בנו. אולם מצד שני, "לא רצו להיות קיצונים", לדבריהם. אנו מודעים לחסרונות השביתה, אך רק כך נוכך להעביר את המסר ואת התחושה של מורי ותלמידי האירגון. אנו שולחים חתימות אלו כדי לומר לכם- אתם לא לבד, אנו מוכנים לעורר מודעות, לפחות באזורנו. אנו מקווים שעוד ועוד תלמידי בתי ספר יוסיפו את חתימותיהם עד לרמה שלא תהיה לממשלה ברירה אלא לוותר לטובת הארגון. במאבק הפנימי הזה לא צלחנו, אך אנו מקווים שאתם תוכלו לעשות יותר עם החתימות האלו, לפחות יותר ממה שאנחנו הצלחנו. המאבק הזה, הוא לא רק שלכם ושל ציבור המורים הכללי, אלא הוא מאבק של כל החברה הישראלית ושל תלמידי מערכת החינוך בעיקר, תלמידי מערכת החינוך שרוצים ודורשים חינוך. חינוך שמגיע מתוך כוונה ומטרה, מתוך אמונה ביכולת של חינוך, ובעיקר מתוך רצון. רצון לטפח ולגדל את הדור הבא של המדינה הזו. רק נוכל לחזק את ידיכם, אך בעיקר להגיד תודה, שאתם נאבקים גם בשבילנו. העתקים: - ועד הורים "צפית" - מנהל ביה"ס. בכבוד רב, תלמידי צפית ונציגיו.