קיה פיקנטו לחץ אוויר
- פותח הנושא Jupiter30
- פורסם בתאריך
KIA PICANTO 1000
New member
כשהצמיג בהטיה אין שום כוחות שמאונכים לדופן
להבדיל יש 2 כוחות אופקיים והם החיכוך והצנטריפוגלי ויש עוד 2 כוחות אנכיים שהם הנורמלי והמשקל.
כשהאופנוע בהטיה ברכיבה בסיבוב אז מבין 4 הכוחות שרשומים לעיל יש 2 שעוברים דרך נקודת המגע עם הכביש והם החיכוך והנורמלי ואילו ה2 האחרים עוברים דרך מרכז המסה והם המשקל והצנטריפוגלי
ניתוח הכוחות מוביל למסקנה שמקדם החיכוך הוא הגורם המגביל את ההטייה. מקסימום ההטייה [שקשורה למקסימום המהירות לרדיוס סיבוב נתון] קשורה למקדם החיכוך ע"י פונקצית טנגנס הזוית.
מעבר לכך בוודאי ברור לך שככל שרדיוס הסיבוב גדול אז ככה המהירות יכולה להיות גדולה יותר, אבל במהירות הגדולה ביותר לרדיוס סיבוב כלשהו נתון, לאלה תמיד תהיה את אותה זוית הטיה מקסימלית שהטנגנס שלה ישתווה למקדם החיכוך.
 
אם תנתח את הכוחות ברכב שנוסע על משטח אופקי [כמו האופנוע מקודם] על מעגל שרדיוסו זהה לאופנוע מקודם אז תגלה שגם ברכב יש זוית שהיא איננה זוית ההטייה אלא היא זוית פנימית "מובנית" ברכב.
הזוית הזאת בנוייה כדלהלן:
הקודקוד של הזוית הוא בנקודת מרכז המסה של הרכב.
שוק אחת היא הקו הישר המחבר בין מרכז המסה לנקודה שבה הגלגל נוגע בכביש.
שוק שנייה היא האנך שעובר דרך מרכז המסה.
גם כאן יש בדיוק את אותם 4 הכוחות, בדיוק כמו באופנוע.
וגם כאן ניתוח הכוחות מוכיח שמקדם החיכוך חייב להיות גדול או שווה ליחס בין המהירות בריבוע ל10רדיוסים אחרת הרכב יחליק.
בנוסף הזוית "הפנימית" של הרכב קשורה ביכולתו של הרכב לא להתהפך:
טנגנס הזוית הזאת חייב להיות גדול או שווה למקדם החיכוך אחרת הרכב יתהפך
טנגנס הזוית חייב להיות שווה או גדול מהמהירות בריבוע מחולקת ב10רדיוסים
 
ההבדל בין הרכב לאופנוע שברכב קל להבין גם מהנוסחאות וגם מהמציאות בצפייה היכן הכשל, האם זו החלקה או שזו התהפכות. קל מבחינה הנדסית להתגבר על היכולת להתהפך. אתה מוריד את מרכז הכובד עד שתאורתית הזוית המדוברת נעשית קרובה ל90 מעלות ואז הטנגנס הופך לאינסוף. אז לעולם לא תתהפך, אבל ההתמודדות עם החלקה מוסיפה לדיון את מקדם החיכוך וכאן ההנדסה עדיין לא מצאה מקדם אינסופי כפי טנגנס של 90
 
באופנוע תיתכן גם התהפכות וגם החלקה כלומר. יש LOW SIDE וגם HIGH SIDE...
החיים של האופנוענים מסובכים משמעותית
להבדיל יש 2 כוחות אופקיים והם החיכוך והצנטריפוגלי ויש עוד 2 כוחות אנכיים שהם הנורמלי והמשקל.
כשהאופנוע בהטיה ברכיבה בסיבוב אז מבין 4 הכוחות שרשומים לעיל יש 2 שעוברים דרך נקודת המגע עם הכביש והם החיכוך והנורמלי ואילו ה2 האחרים עוברים דרך מרכז המסה והם המשקל והצנטריפוגלי
ניתוח הכוחות מוביל למסקנה שמקדם החיכוך הוא הגורם המגביל את ההטייה. מקסימום ההטייה [שקשורה למקסימום המהירות לרדיוס סיבוב נתון] קשורה למקדם החיכוך ע"י פונקצית טנגנס הזוית.
מעבר לכך בוודאי ברור לך שככל שרדיוס הסיבוב גדול אז ככה המהירות יכולה להיות גדולה יותר, אבל במהירות הגדולה ביותר לרדיוס סיבוב כלשהו נתון, לאלה תמיד תהיה את אותה זוית הטיה מקסימלית שהטנגנס שלה ישתווה למקדם החיכוך.
 
אם תנתח את הכוחות ברכב שנוסע על משטח אופקי [כמו האופנוע מקודם] על מעגל שרדיוסו זהה לאופנוע מקודם אז תגלה שגם ברכב יש זוית שהיא איננה זוית ההטייה אלא היא זוית פנימית "מובנית" ברכב.
הזוית הזאת בנוייה כדלהלן:
הקודקוד של הזוית הוא בנקודת מרכז המסה של הרכב.
שוק אחת היא הקו הישר המחבר בין מרכז המסה לנקודה שבה הגלגל נוגע בכביש.
שוק שנייה היא האנך שעובר דרך מרכז המסה.
גם כאן יש בדיוק את אותם 4 הכוחות, בדיוק כמו באופנוע.
וגם כאן ניתוח הכוחות מוכיח שמקדם החיכוך חייב להיות גדול או שווה ליחס בין המהירות בריבוע ל10רדיוסים אחרת הרכב יחליק.
בנוסף הזוית "הפנימית" של הרכב קשורה ביכולתו של הרכב לא להתהפך:
טנגנס הזוית הזאת חייב להיות גדול או שווה למקדם החיכוך אחרת הרכב יתהפך
טנגנס הזוית חייב להיות שווה או גדול מהמהירות בריבוע מחולקת ב10רדיוסים
 
ההבדל בין הרכב לאופנוע שברכב קל להבין גם מהנוסחאות וגם מהמציאות בצפייה היכן הכשל, האם זו החלקה או שזו התהפכות. קל מבחינה הנדסית להתגבר על היכולת להתהפך. אתה מוריד את מרכז הכובד עד שתאורתית הזוית המדוברת נעשית קרובה ל90 מעלות ואז הטנגנס הופך לאינסוף. אז לעולם לא תתהפך, אבל ההתמודדות עם החלקה מוסיפה לדיון את מקדם החיכוך וכאן ההנדסה עדיין לא מצאה מקדם אינסופי כפי טנגנס של 90
 
באופנוע תיתכן גם התהפכות וגם החלקה כלומר. יש LOW SIDE וגם HIGH SIDE...
החיים של האופנוענים מסובכים משמעותית
בוודאי שיש כוח שמאונך לדופן.
את הכוח הנורמלי אפשר לפרק לשני רכיבים. אחד בציר האופנוע ואחד בניצב לו, כלומר בניצב לדופן הצמיג. אותו דבר לגבי כוח החיכוך.
ולא לגמרי עקבתי אחרי כל החישובים, אבל השורה התחתונה שלך לא נכונה. גם באופנוע לא יכולה להיות התהפכות כי יש לך שליטה על הזווית ואני מניח שתמיד תבחר להחליק ולא להתהפך. דווקא ברכב יכולה להיות התהפכות בתנאים מסוימים.
את הכוח הנורמלי אפשר לפרק לשני רכיבים. אחד בציר האופנוע ואחד בניצב לו, כלומר בניצב לדופן הצמיג. אותו דבר לגבי כוח החיכוך.
ולא לגמרי עקבתי אחרי כל החישובים, אבל השורה התחתונה שלך לא נכונה. גם באופנוע לא יכולה להיות התהפכות כי יש לך שליטה על הזווית ואני מניח שתמיד תבחר להחליק ולא להתהפך. דווקא ברכב יכולה להיות התהפכות בתנאים מסוימים.
KIA PICANTO 1000
New member
1. ממתי רכיב של כוח הוא כוח?
2. מה פתאום אתה לוקח ומפרק את הכוח הNורמלי ל2 רכיבים: 1 שמכוון עם ההטייה של האופנוע והאחר שהוא ש90 מעלות לצמיג המוטה של האופנוע? ואח"כ לאותם צירים [מוזרים אם תרשה לי להביע דעתי על הבחירה הזאת] אתה רוצה לפרק את כוח החיכוך ???
 
אתה מבין למה השאלה שלי? כי במקרה של הדיון על האופנוע שרוכב בסיבוב על משטח אופקי, כל הכוחות כפי שהסברתי הם או אופקיים או אנכיים. כלומר אף כוח איננו מקביל לציר ההטייה של האופנוע. לבד מזה חן, הכוח הצנטריפוגלי הוא אופקי .
 
תבדוק את החישובים שלי ותראה שהם נכונים ומדוייקים.
לגבי המסקנה וההבדל בין מכונית לאופנוע. שים לב שבאופנוע אם תגדיל יותר מדי את הזוית אז תיפול פנימה. האם יש לך שם יותר מוצלח לנפילה הזאת פנימה מאשר התהפכות ? ברכב הזוית יכולה להיבנות מאד גדולה ואז אין התהפכות החוצה וכמובן אין "נפילה" פנימה.
אתה צודק שבאופנוע גם תמיד עדיף ליפול פנימה וזה גם מה שקורה בעת החלקה [החוצה] אבל באופנוע יש גם התהפכות החוצה ולזה קוראים HIGH SIDE
2. מה פתאום אתה לוקח ומפרק את הכוח הNורמלי ל2 רכיבים: 1 שמכוון עם ההטייה של האופנוע והאחר שהוא ש90 מעלות לצמיג המוטה של האופנוע? ואח"כ לאותם צירים [מוזרים אם תרשה לי להביע דעתי על הבחירה הזאת] אתה רוצה לפרק את כוח החיכוך ???
 
אתה מבין למה השאלה שלי? כי במקרה של הדיון על האופנוע שרוכב בסיבוב על משטח אופקי, כל הכוחות כפי שהסברתי הם או אופקיים או אנכיים. כלומר אף כוח איננו מקביל לציר ההטייה של האופנוע. לבד מזה חן, הכוח הצנטריפוגלי הוא אופקי .
 
תבדוק את החישובים שלי ותראה שהם נכונים ומדוייקים.
לגבי המסקנה וההבדל בין מכונית לאופנוע. שים לב שבאופנוע אם תגדיל יותר מדי את הזוית אז תיפול פנימה. האם יש לך שם יותר מוצלח לנפילה הזאת פנימה מאשר התהפכות ? ברכב הזוית יכולה להיבנות מאד גדולה ואז אין התהפכות החוצה וכמובן אין "נפילה" פנימה.
אתה צודק שבאופנוע גם תמיד עדיף ליפול פנימה וזה גם מה שקורה בעת החלקה [החוצה] אבל באופנוע יש גם התהפכות החוצה ולזה קוראים HIGH SIDE
KIA PICANTO 1000
New member
כמה שאלות:
יש כאן רק 4 כוחות
השאלה שלי למה לבחור במערכת צירים כל כך מוזרים שצריך לפרק את כל 4 הכוחות לרכיבים שונים כדי לקבל את הרכיבים שלהם על הצירים הללו.
אני בחרתי את הצירים כX וY הקלסיים [אופקי ואנכי ולא אלכסוניים] כי ככה אין צורך למצוא היטל של אף אחד מ4 הכוחות. כל אחד מהם יושב במדוייק ובאופן מלא על אחד מהצירים המדוברים וככה אין לי כל צורך לחשב את ההטלים.
אני מבין מה אתה אומר לגבי האופנוע וההחלקה כנגד התהפכות ומקבל את זה. ועדיין תזכור שיש אופנוענים שלא יודעים להשכיב כהלכה ומגיעים לסיבוב מהר מדי ולפי זה אמורים להתהפך כי המומנט של המשקל יהיה קטן משל הכוח הצנטריפוגלי. הנה מצב של התהפכות באופנוע. האם זה אפשרי?
המשוואות שלי הן:
משוואת מומנטים: maLcos alfa = mgLsin alfa
ומשוואת כוחות: ma=miew mg
a=v^2 /R
alfa היא הזוית החדה בין האנך לציר האופנוע וקודקודה הוא במגע בין הצמיג לקרקע
יש כאן רק 4 כוחות
השאלה שלי למה לבחור במערכת צירים כל כך מוזרים שצריך לפרק את כל 4 הכוחות לרכיבים שונים כדי לקבל את הרכיבים שלהם על הצירים הללו.
אני בחרתי את הצירים כX וY הקלסיים [אופקי ואנכי ולא אלכסוניים] כי ככה אין צורך למצוא היטל של אף אחד מ4 הכוחות. כל אחד מהם יושב במדוייק ובאופן מלא על אחד מהצירים המדוברים וככה אין לי כל צורך לחשב את ההטלים.
אני מבין מה אתה אומר לגבי האופנוע וההחלקה כנגד התהפכות ומקבל את זה. ועדיין תזכור שיש אופנוענים שלא יודעים להשכיב כהלכה ומגיעים לסיבוב מהר מדי ולפי זה אמורים להתהפך כי המומנט של המשקל יהיה קטן משל הכוח הצנטריפוגלי. הנה מצב של התהפכות באופנוע. האם זה אפשרי?
המשוואות שלי הן:
משוואת מומנטים: maLcos alfa = mgLsin alfa
ומשוואת כוחות: ma=miew mg
a=v^2 /R
alfa היא הזוית החדה בין האנך לציר האופנוע וקודקודה הוא במגע בין הצמיג לקרקע
KIA PICANTO 1000
New member
מה שאת רשמת נכון וגם מה שחן ענה לך נכון
וכלומר במהירות קבועה במסלול סיבובי הרכב יציב יותר כי הצמיג יציב יותר כאשר הדופן "מוצקה יותר" וזה קורה כאשר יש לחץ בתחום בכחול להבדיל מהתחום הרך[רוכי]. כלומר הצמיג שדופנו מוצקה יותר מעניק כוח צנטריפטלי חזק יותר לטובת יציבות הרכב בסיבוב במהירות גבוהה [נוטה פחות להתמרח לצדדים]
 
בנוסף בתגובה לשאלה שלך למרות שעיקר העניין החבוי בצמיג המנופח הוא ביציבות הדופן בפניות מהירות, בנוסף לאמור לעיל יש יתרון בהאצה כי הצמיג יהיה כמובן יציב יותר גם בהאצה או האטה על קו ישר מסיבות די דומות [לדופן יש חשיבות גם על קו ישר ולא רק בסיבוב]
בנוסף יש סיכוי שיתן תאוצה יותר גדולה מכמה סיבות:
1. תאוצה רדיאלית זה ברור כבר למה וגם היא תאוצה.
2. תאוצה קווית מסיבות אחרות: צמיג שמנופח היטב ייטה להתפחס פחות ולכן יגרום לפחות אובדן אנרגיה. יש לכך 2 משמעויות:
א. בתנאי נהיגה זהים כולל מהירות זהה, חיסכון בדלק ובחלק מהנזקים לצמיג, לפחות אלה שקשורים בהתייבשות עקב חום שקשור להתפחסות הצמיג.
ב. בדרישות מקסימום, רכב זהה בתנאי מבחן זהים יאיץ מהר יותר וייתכן שיגיע למהירות מקסימלית מעט גבוהה יותר. הסיבה כאן היא שמהכוח שמייצר המנוע יש אובדן קטן יותר על התפחסות הצמיג.
נראה לי שככל שהמטח איכותי יותר ואוחז טוב יותר את הצמיג אז הפער של האצה גדולה יותר ומהירות סופית גבוהה יותר, הפער הזה יהיה גדול יותר בין הנתונים הכחולים לרכים
וכלומר במהירות קבועה במסלול סיבובי הרכב יציב יותר כי הצמיג יציב יותר כאשר הדופן "מוצקה יותר" וזה קורה כאשר יש לחץ בתחום בכחול להבדיל מהתחום הרך[רוכי]. כלומר הצמיג שדופנו מוצקה יותר מעניק כוח צנטריפטלי חזק יותר לטובת יציבות הרכב בסיבוב במהירות גבוהה [נוטה פחות להתמרח לצדדים]
 
בנוסף בתגובה לשאלה שלך למרות שעיקר העניין החבוי בצמיג המנופח הוא ביציבות הדופן בפניות מהירות, בנוסף לאמור לעיל יש יתרון בהאצה כי הצמיג יהיה כמובן יציב יותר גם בהאצה או האטה על קו ישר מסיבות די דומות [לדופן יש חשיבות גם על קו ישר ולא רק בסיבוב]
בנוסף יש סיכוי שיתן תאוצה יותר גדולה מכמה סיבות:
1. תאוצה רדיאלית זה ברור כבר למה וגם היא תאוצה.
2. תאוצה קווית מסיבות אחרות: צמיג שמנופח היטב ייטה להתפחס פחות ולכן יגרום לפחות אובדן אנרגיה. יש לכך 2 משמעויות:
א. בתנאי נהיגה זהים כולל מהירות זהה, חיסכון בדלק ובחלק מהנזקים לצמיג, לפחות אלה שקשורים בהתייבשות עקב חום שקשור להתפחסות הצמיג.
ב. בדרישות מקסימום, רכב זהה בתנאי מבחן זהים יאיץ מהר יותר וייתכן שיגיע למהירות מקסימלית מעט גבוהה יותר. הסיבה כאן היא שמהכוח שמייצר המנוע יש אובדן קטן יותר על התפחסות הצמיג.
נראה לי שככל שהמטח איכותי יותר ואוחז טוב יותר את הצמיג אז הפער של האצה גדולה יותר ומהירות סופית גבוהה יותר, הפער הזה יהיה גדול יותר בין הנתונים הכחולים לרכים
עוד שאלות הבהרה
אני שואלת כדי להבין, בבקשה לקרוא בנימה מתעניינת ובשום אופן לא קנטרנית.
 
למה אתה קורא לזה לחץ כחול? מה "כחול" בניפוח מעל להוראות היצרן?
 
במשפט האחרון מופיעה המילה מטח איכותי. זה מושג שאני לא מכירה או שהכוונה למתח? אני לא שואלת בציניות אלא מנסה להבין.
 
אני מקבלת את עניין איבוד האנרגיה בגלל הדפורמציה של הצמיג. בזה אתה צודק.
 
איך אתה יודע שאתה לא מגזים בניפוח? הרי בניפוח מוגזם תהיה שחיקה מוגברת של מרכז הסוליה. ולמה אתה מניח שהערך שהיצרן נותן הוא נמוך מהאופטימלי ואיזה אינטרס יש לו להמליץ על ערך נמוך מהאופטימלי?
 
עוד דבר שאני לא מבינה זה איך יצרן המכונית יכול להמליץ על ערך לניפוח צמיגים שאינו תלוי בצמיג הספציפי? הרי יכולים להיות צמיגים של יצרנים שונים שהניפוח המיטבי שלהם יהיה שונה. או שלא ייתכן?
אני שואלת כדי להבין, בבקשה לקרוא בנימה מתעניינת ובשום אופן לא קנטרנית.
 
למה אתה קורא לזה לחץ כחול? מה "כחול" בניפוח מעל להוראות היצרן?
 
במשפט האחרון מופיעה המילה מטח איכותי. זה מושג שאני לא מכירה או שהכוונה למתח? אני לא שואלת בציניות אלא מנסה להבין.
 
אני מקבלת את עניין איבוד האנרגיה בגלל הדפורמציה של הצמיג. בזה אתה צודק.
 
איך אתה יודע שאתה לא מגזים בניפוח? הרי בניפוח מוגזם תהיה שחיקה מוגברת של מרכז הסוליה. ולמה אתה מניח שהערך שהיצרן נותן הוא נמוך מהאופטימלי ואיזה אינטרס יש לו להמליץ על ערך נמוך מהאופטימלי?
 
עוד דבר שאני לא מבינה זה איך יצרן המכונית יכול להמליץ על ערך לניפוח צמיגים שאינו תלוי בצמיג הספציפי? הרי יכולים להיות צמיגים של יצרנים שונים שהניפוח המיטבי שלהם יהיה שונה. או שלא ייתכן?
KIA PICANTO 1000
New member
את משכילה וחכמה
לחץ כחול הוא הלחץ שחוסך בדלק. מבחינת המלצת היצרן, זה תמיד השורה השנייה בטבלה: ה31/33 של השורה הראשונה זה הלחץ הנינוח והרך. ה36/36 של השורה השנייה הוא הערך הכחול. השורה השלישית זה לגלגל הספייר וזה לא רלוונטי.
החיסכון בדלק הוא עקב מניעת ההתפחסות שמאבדת אנרגיה לכן לחצים גבוהים יותר מה36 הם יחסכו בדלקים כלומר זה עדיין עונה להגדרת "הכחול"
כאמור לצד היתרון בדלק יש ללחצים הגבוהים יתרון בהיבט הביצועים למשל יציבות הצמיג בסיבובים ובמהירויות גבוהות אבל זה כמובן לא מתקשר למונח כחול שהחליף את הירוק.
בשרשור ראיתי כי פותח השרשור קיבל המלצה ל31/33 חם. הערך הקר של זה נמצא בתוך העשיריה השלישית. והמרחק מה36 הקר שלי [שהוא המלצת היצרן במקרה הזה וללא חריגות כלשהן] יכול להגיע ל10PSI או אפילו יותר, תלוי בתדירות הניפוח של הצמיגים. יש שמתחילים מ31/33 חם ומנפחים רק פעם בכמה חודשים. יש לפער הזה משמעות גם בדלק, גם בבלאי צמיג וגם ואחיזת כביש.
מטח היה צריך להיות משטח
"הגזמה בניפוח": זה הסעיף הכי מסובך למענה. אני לא בטוח שאינני מגזים אבל אני רוצה לחסוך בדלק, ככל האפשר יותר.
את צודקת לגבי השחיקה המואצת של החריץ המרכזי שקורית כשהלחץ גבוה מדי ואכן אצלי החריץ המרכזי הידקק לאחרונה לתוך "קוביות השחיקה" אבל זה דבר מאד אינדיבידואלי.
ברכב של אשתי אני מנפח גם כן כמו אצלי מעבר לערכים הכחולים. גם אצלה אין בכלל נזקי התייבשות מהתפחסות בדופן ליד החיבור עם הסולייה. הסולייה אצלה נשחקת בקצב איטי. המרכז שחוק מעט יותר אבל עדיין רחוק מאד מקוביות השחיקה למרות שחלפו כ3.5 שנים. היא נוהגת מתון יותר ממני: בבינעירוני 110-120 ובסיבובים צפופים היא איננה ממהרת כמוני.
אני מאתגר את הרכב קצת יותר והרכב שלי גם פשוט זול וצנוע יותר והצלחתי [כבוד מפוקפק] לשחוק את הסולייה במרכז יותר מבהיקף אחרי כמעט 4 שנות שימוש.
היצרן נותן המלצה שמכוונת גם לנוחות ורכות. גם השורה הכחולה מכילה רכיב מסויים של נוחות. אנחנו לא מחפשים נוחות בכלל. המכוניות ניקנות חדשות ואין לנו תלונות על חוסר נוחות. שאלתי את אשתי שהיא פחות "מוטורית" ממני [אבל עדיין נוהגת גם כן בגיר רגיל] ולא מפריע לה העדר נוחות או רכות. מצד שני הרכב יציב יחסית בסיבובים ובמהירויות גבוהות. נדבק היטב לכביש ובמקרה של כביש רטוב הניפוח הכחול מצויין לפילוח המים ולמעבר יחסית בלי לצוף ולהחליק [הידרופלנינג]
מרבית הנזק שמתפתח בצמיגים קורה בדופן וזה "מדלג מעלינו". הדופן בנוייה תמיד חלש מהסולייה [פחות PLIES וגם הרכבם שונה]
תאורתית היות שעקבתי אחרי הבלאי בסולייה, ראיתי מבעוד מועד כי הנזק במרכז מקדים את ההקף ויכולתי לטטר את הלחץ אויר על סמך הנזק והבלאי בסולייה. לא עשיתי זאת כי גם החריצים בצידי הסולייה שחוקים די הרבה אם כי לא הגעתי לקוביות השחיקה בהם. אבל ביצעתי רוטצית צמיגים על פי הנחיות היצרן וכל 4 הצמיגים אצלי הם במצב דומה של שחיקה [הצמיג הרזרבי קטן מהאחרים]
עקב תבנית השחיקה בסולייה אצלי אני מתכוון לכוון אצלי מעתה ועד החלפת הצמיגים ל36 קר. לא יותר.
כעקרון רכבתי הרבה על אופניים ואופנועים. אני רגיל ל"תקשורת טובה" בין הצמיג לכביש והתקשורת הקיימת כאשר הצמיגים מנופחים ללחצים בספקטרום הלחצים הגבוה משביעה את רצוני.
אני זוכר כילד שבאופני כביש פשוטות ניפחתי 100PSI [הרבה הרבה יותר מברכב או באופנוע!] הצמיג באופניים היה משמעותית חלש מזה שברכב והלחץ למרות זאת החזיק מצויין. ולזה אני מוסיף שנים ארוכות של נסיון עם לחצים גבוהים ולעולם לא היו אצלי בעיות שקשורות לעודף לחץ. הפעם עם הפיקנטו לראשונה אני מקבל שחיקה משמעותית גדולה יותר במרכז אחרי כ4 שנים אבל לא היו לי תלונות על האחיזה.
ההערה האחרונה שלך נכונה. [מתחבר לכותרת שלי
]. יצרן הרכב ממליץ משהו כוללני. למעשה היה פעם דיון דומה בפורום האופנועים ושם למדתי כי באתר של יצרן הצמיגים אפשר למצוא כמה יצרן הצמיג הספציפי ממליץ לנפח בכל אופנוע ואופנוע כי יש טבלאות שמדברות על הדגמים השונים של יצרני האופנועים השונים. מנסיוני בדרך כלל ההמלצה שלו זהה או מאד דומה להמלצה של יצרן האופנוע. לא בדקתי האם יש טבלאות דומות לגבי הרכבים למיניהם אבל עקרונית נראה שיש בדרישתך/ הערתך היגיון רב.
בסוף משהו שאיננו קשור: בשרשור הזה הזכרת את הנוסחה של כוח החיכוך כמכפלה של מקדם החיכוך והכוח הנורמלי. אני זוכר שלמדתי את זה בכיתה י"א והנה השבוע התברר לי מילדי שבכיתה ח', שהם למדו את זה. כנראה לומדים קצת מכניקה בפיזיקה כבר בכיתה ח' כיום.
לחץ כחול הוא הלחץ שחוסך בדלק. מבחינת המלצת היצרן, זה תמיד השורה השנייה בטבלה: ה31/33 של השורה הראשונה זה הלחץ הנינוח והרך. ה36/36 של השורה השנייה הוא הערך הכחול. השורה השלישית זה לגלגל הספייר וזה לא רלוונטי.
החיסכון בדלק הוא עקב מניעת ההתפחסות שמאבדת אנרגיה לכן לחצים גבוהים יותר מה36 הם יחסכו בדלקים כלומר זה עדיין עונה להגדרת "הכחול"
כאמור לצד היתרון בדלק יש ללחצים הגבוהים יתרון בהיבט הביצועים למשל יציבות הצמיג בסיבובים ובמהירויות גבוהות אבל זה כמובן לא מתקשר למונח כחול שהחליף את הירוק.
בשרשור ראיתי כי פותח השרשור קיבל המלצה ל31/33 חם. הערך הקר של זה נמצא בתוך העשיריה השלישית. והמרחק מה36 הקר שלי [שהוא המלצת היצרן במקרה הזה וללא חריגות כלשהן] יכול להגיע ל10PSI או אפילו יותר, תלוי בתדירות הניפוח של הצמיגים. יש שמתחילים מ31/33 חם ומנפחים רק פעם בכמה חודשים. יש לפער הזה משמעות גם בדלק, גם בבלאי צמיג וגם ואחיזת כביש.
מטח היה צריך להיות משטח
"הגזמה בניפוח": זה הסעיף הכי מסובך למענה. אני לא בטוח שאינני מגזים אבל אני רוצה לחסוך בדלק, ככל האפשר יותר.
את צודקת לגבי השחיקה המואצת של החריץ המרכזי שקורית כשהלחץ גבוה מדי ואכן אצלי החריץ המרכזי הידקק לאחרונה לתוך "קוביות השחיקה" אבל זה דבר מאד אינדיבידואלי.
ברכב של אשתי אני מנפח גם כן כמו אצלי מעבר לערכים הכחולים. גם אצלה אין בכלל נזקי התייבשות מהתפחסות בדופן ליד החיבור עם הסולייה. הסולייה אצלה נשחקת בקצב איטי. המרכז שחוק מעט יותר אבל עדיין רחוק מאד מקוביות השחיקה למרות שחלפו כ3.5 שנים. היא נוהגת מתון יותר ממני: בבינעירוני 110-120 ובסיבובים צפופים היא איננה ממהרת כמוני.
אני מאתגר את הרכב קצת יותר והרכב שלי גם פשוט זול וצנוע יותר והצלחתי [כבוד מפוקפק] לשחוק את הסולייה במרכז יותר מבהיקף אחרי כמעט 4 שנות שימוש.
היצרן נותן המלצה שמכוונת גם לנוחות ורכות. גם השורה הכחולה מכילה רכיב מסויים של נוחות. אנחנו לא מחפשים נוחות בכלל. המכוניות ניקנות חדשות ואין לנו תלונות על חוסר נוחות. שאלתי את אשתי שהיא פחות "מוטורית" ממני [אבל עדיין נוהגת גם כן בגיר רגיל] ולא מפריע לה העדר נוחות או רכות. מצד שני הרכב יציב יחסית בסיבובים ובמהירויות גבוהות. נדבק היטב לכביש ובמקרה של כביש רטוב הניפוח הכחול מצויין לפילוח המים ולמעבר יחסית בלי לצוף ולהחליק [הידרופלנינג]
מרבית הנזק שמתפתח בצמיגים קורה בדופן וזה "מדלג מעלינו". הדופן בנוייה תמיד חלש מהסולייה [פחות PLIES וגם הרכבם שונה]
תאורתית היות שעקבתי אחרי הבלאי בסולייה, ראיתי מבעוד מועד כי הנזק במרכז מקדים את ההקף ויכולתי לטטר את הלחץ אויר על סמך הנזק והבלאי בסולייה. לא עשיתי זאת כי גם החריצים בצידי הסולייה שחוקים די הרבה אם כי לא הגעתי לקוביות השחיקה בהם. אבל ביצעתי רוטצית צמיגים על פי הנחיות היצרן וכל 4 הצמיגים אצלי הם במצב דומה של שחיקה [הצמיג הרזרבי קטן מהאחרים]
עקב תבנית השחיקה בסולייה אצלי אני מתכוון לכוון אצלי מעתה ועד החלפת הצמיגים ל36 קר. לא יותר.
כעקרון רכבתי הרבה על אופניים ואופנועים. אני רגיל ל"תקשורת טובה" בין הצמיג לכביש והתקשורת הקיימת כאשר הצמיגים מנופחים ללחצים בספקטרום הלחצים הגבוה משביעה את רצוני.
אני זוכר כילד שבאופני כביש פשוטות ניפחתי 100PSI [הרבה הרבה יותר מברכב או באופנוע!] הצמיג באופניים היה משמעותית חלש מזה שברכב והלחץ למרות זאת החזיק מצויין. ולזה אני מוסיף שנים ארוכות של נסיון עם לחצים גבוהים ולעולם לא היו אצלי בעיות שקשורות לעודף לחץ. הפעם עם הפיקנטו לראשונה אני מקבל שחיקה משמעותית גדולה יותר במרכז אחרי כ4 שנים אבל לא היו לי תלונות על האחיזה.
ההערה האחרונה שלך נכונה. [מתחבר לכותרת שלי
בסוף משהו שאיננו קשור: בשרשור הזה הזכרת את הנוסחה של כוח החיכוך כמכפלה של מקדם החיכוך והכוח הנורמלי. אני זוכר שלמדתי את זה בכיתה י"א והנה השבוע התברר לי מילדי שבכיתה ח', שהם למדו את זה. כנראה לומדים קצת מכניקה בפיזיקה כבר בכיתה ח' כיום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.