הנחתי את ספרים בצד הנחתי את תרגולי "מדיטציאת הישיבה" בצד אני חיי את הזן בהתבוננות בחיי היום יום. הבחנתי שדרך המאמץ (כל דבר הגורם להתנגדות פנימית חזקה) אינה מובילה לתוצאות לטווח הרחוק (לפעמים יש תוצאות בטווח הקצר). מה דעתך?
הזן זה רק התבוננות כל שנייה בחיים שלך. (סך הכל זה הכיוון של הפורום הזה. זה לא "זן וההתבודדות במערה 30 שנה"). מדיטצית ישיבה רק עוזרת לשפר וללטש את איך באמת להתבונן בחיי היום יום. ברור שהיא לא ה"חיים".
אם הסתובבת פעם בפאריס , אתה כבר מכיר את השיטה. יש רכבות תחתיות שנוסעות במהירות הבזק , הבעיה שלהן שהן מגיעות רק לתחנות רכבת תחתית אחרות ואין לך מה למצוא בתחנת רכבת תחתית חוץ מרכבת תחתית. מצד שני אם אתה מסתמך רק על הרגליים שלך , הן קטנות ואתה פיצפון ופאריס מאוד מאוד גדולה. אתה יכול ללכת כל היום וכל הלילה ולא תגיע לשום מקום. לכן התשובה היא שילוב. כשצריך עולים על הרכבת , כשצריך יורדים ממנה. מתי צריך? כל הזמן צריך. אתה צריך להתרגל לרעיון שאין לך קונספציה אחת. יש לך הרבה ואתה בוחר מתוכן. ככה יום אחד אתה ילד טוב וזן בודהיסטי במנזר ובמישנהו אתה איש טאו נווד ופראי וביום השלישי פעמיים כי טוב אתה בלובאביץ' עם בטן מלאה כולסטרול ובקבוק של וודקה והנה כל העולמות העליונים מטפטפים עליך. החלפת הקונספציות היא האומנות האמיתית כאן , שכן בכל שיטה ישנם דברים מופלאים , אבל אם אתה מתמכר לעוצמה של השיטה , הרי אתה דן את עצמך למסע ניצחי במהירות הבזק בין התחנות משוללות השם. זנחת את הספרים? טוב. זנחת את התרגול? מצויין. רק אל תזנח אותם רחוק מדי. אולי עוד תזדקק להם. דרול
יופי של תשובה אכן אין דרך אחת, אלא השילוב של הדרכים, לדעת מה לעשות מתי, לדעת למזג בין הדברים, אין טוב ורע, נכון ולא יש הכל, עלינו פשוט לדעת מתי להשתמש בדרך מסויימת, וכשסיימנו, נתחיל דרך אחרת. תודה... זילברמן ניר
אני כל כך שונא לספר משלים בנאליים. זה גורם לי להרגיש כנוכל. אבל לעיתים אין ברירה, זה הכי מתאים. שמע נא , אחי , טיפה בנהר , איך היא יודעת איך להגיע לים? היא פותחת מפה? איך היא יודעת? היא פשוט גמישה. הגמישות שלה מניחה לה להענות לכוחות היקום והכוחות האלו דוחפים אותה עד לאוקינוס. אם היא קשיחה , אם היא קופאת , היא לא מגיעה לשום מקום. זאת גם היענות לכוחות היקום ,במחשבה שניה. תבין את המכניזם. הבחוץ תמיד הרבה יותר חזק ומורכב , השאלה איזה חלק ממנו מחליט להתעסק איתך. וכשאתה משתנה אתה מזמן על עצמך גראביטציות אחרות. דרול
רגע רכבת רגע נדודים רגע משהו אחר כל רגע משהו אחר אז מה זה משנה איך קוראים לתירגול? באין הצמדות, הזרימה הטבעית של החיים מובילה אל המקום הנכון. אבל כשיש הצמדות - גם תרגול נכון אינו נכון. חג שמח.