קיבלתי מתנה היום!!!
היום היום הזה ממש מתנה!!! היום לאחר המון זמן שלא ראיתי את הילדים שלי ואתמול בלילה כל כך כאב לי ולא הצלחתי לישון ואפילו בכיתי אז קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי קבינמט כל העולם אני חיב לראות את הילדים שלי אין לי שום צו שאומר שאסור לי אז לקחתי את עצמי בידים והלכתי לבית הספר של הילד כשהגעתי דברתי עם היועצת וגם ביקשתי את רשותה ומבחינתה לא היה לה בעיה שאני הראה את הילד היא כמובן ידעה את המורה שהיתה גם בכיתה ואז . . . . . . . המפגש זה היה כל כך מרגש . . . . . . . שלא הצלחתי להחזיק את עצמי ובכיתי כמו ילד ופתאום הבן שלי שהוא ישב בכיתה ולא ידע שאני נכנס הוא קם וקפץ עלי בנכחות כל הילדים בכיתה, והמורה והיועצת והוא קרא לי אבאאאאאאאאאא . . .. ואני קראתי את שמו xxxxxxxx (את הכינוי שלו שאני תמיד קורא לו וחיבוקים ונשיקות וכבר לא יכולתי להיות שם שכולם מסתכלים עלי ועלנו לקחתי אותו מחוץ לכיתה ועוד חיבוקים ועוד נשיקות והוא ליטף לי את הפנים ואני את שלו ובדק כל סנטימטר בגוף שלי כאילו לבדוק שלא חסר כלום ואז היועצת יצאה מהכיתה ואמרה לי שהיא נותנת לנו להיות ביחד בחדר שלה יש שם משחקים ושחקנו ודברנו והפסדתי במשחק (בשבילו) ויש שם גם בובות אז עשינו הצגה ומשם הלכנו לגן של הבן השני שלי הם סמוכים אחד לשניבית הספר והגן יש גדר מפרידה ובדיוק היה הפסקה והילדים היו בחצר וקראתי לו לבן שלי xxxxxxx ( בכינוי שלו) ואז שוב דמעות כאילו מפל הבאניס נשיקות אבל לא חיבוקים כי זה היה דרך הגדר האמא אמרה לגננת שהאבא לא יתקרב למרות שאין לי שום צו אבל אני מבין את הגננות הם לא רוצות לקחת אחריות על עצמם ובצדק לא חסר מקרים שאבות חטפו ילדים ואו שיקרו שאין להם צו וכן היה להם הגננות בסך הכל שומרות על מקום העבודה שלהם ועל הילדים ולאחר שעה לערך נפרדנו ואמרתי להם שאני תמיד דואג להם ואני מנסה לעשות הכל על מנת שההיה לנו אפשרות לדבר ולהיות יחד (לא דברתי בכלל על אמא שלהם) הם כל הזמן שאלו אותי ומה אמא תגיד היא תכעס אמרתי להם שמותר לי לבוא לראות אותם והם תמיד ההיו הילדים שלי ואני תמיד ההיה אבא שלהם והלכתי בהרגשה טובה ולב שמח ואם חיוך מאוזן לאוזן כאילו אלוהים נתן לי מתנה את היום הזה אני רק מקווה שהיו לי עוד הזדמנויות לראות אותם מאושרים ושמחים AA34
היום היום הזה ממש מתנה!!! היום לאחר המון זמן שלא ראיתי את הילדים שלי ואתמול בלילה כל כך כאב לי ולא הצלחתי לישון ואפילו בכיתי אז קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי קבינמט כל העולם אני חיב לראות את הילדים שלי אין לי שום צו שאומר שאסור לי אז לקחתי את עצמי בידים והלכתי לבית הספר של הילד כשהגעתי דברתי עם היועצת וגם ביקשתי את רשותה ומבחינתה לא היה לה בעיה שאני הראה את הילד היא כמובן ידעה את המורה שהיתה גם בכיתה ואז . . . . . . . המפגש זה היה כל כך מרגש . . . . . . . שלא הצלחתי להחזיק את עצמי ובכיתי כמו ילד ופתאום הבן שלי שהוא ישב בכיתה ולא ידע שאני נכנס הוא קם וקפץ עלי בנכחות כל הילדים בכיתה, והמורה והיועצת והוא קרא לי אבאאאאאאאאאא . . .. ואני קראתי את שמו xxxxxxxx (את הכינוי שלו שאני תמיד קורא לו וחיבוקים ונשיקות וכבר לא יכולתי להיות שם שכולם מסתכלים עלי ועלנו לקחתי אותו מחוץ לכיתה ועוד חיבוקים ועוד נשיקות והוא ליטף לי את הפנים ואני את שלו ובדק כל סנטימטר בגוף שלי כאילו לבדוק שלא חסר כלום ואז היועצת יצאה מהכיתה ואמרה לי שהיא נותנת לנו להיות ביחד בחדר שלה יש שם משחקים ושחקנו ודברנו והפסדתי במשחק (בשבילו) ויש שם גם בובות אז עשינו הצגה ומשם הלכנו לגן של הבן השני שלי הם סמוכים אחד לשניבית הספר והגן יש גדר מפרידה ובדיוק היה הפסקה והילדים היו בחצר וקראתי לו לבן שלי xxxxxxx ( בכינוי שלו) ואז שוב דמעות כאילו מפל הבאניס נשיקות אבל לא חיבוקים כי זה היה דרך הגדר האמא אמרה לגננת שהאבא לא יתקרב למרות שאין לי שום צו אבל אני מבין את הגננות הם לא רוצות לקחת אחריות על עצמם ובצדק לא חסר מקרים שאבות חטפו ילדים ואו שיקרו שאין להם צו וכן היה להם הגננות בסך הכל שומרות על מקום העבודה שלהם ועל הילדים ולאחר שעה לערך נפרדנו ואמרתי להם שאני תמיד דואג להם ואני מנסה לעשות הכל על מנת שההיה לנו אפשרות לדבר ולהיות יחד (לא דברתי בכלל על אמא שלהם) הם כל הזמן שאלו אותי ומה אמא תגיד היא תכעס אמרתי להם שמותר לי לבוא לראות אותם והם תמיד ההיו הילדים שלי ואני תמיד ההיה אבא שלהם והלכתי בהרגשה טובה ולב שמח ואם חיוך מאוזן לאוזן כאילו אלוהים נתן לי מתנה את היום הזה אני רק מקווה שהיו לי עוד הזדמנויות לראות אותם מאושרים ושמחים AA34
