Music Is Life
New member
קטע שלי
האנשים המזוייפים/ לירז חפץ השעה שלוש בצהריים, חם ואת עייפה. אין סיבה לא עשית דבר. סוגרת את התריסים בחדר ושוכבת על המיטה. המחשבות שוב עולות, את נלחמת בהן והן מנצחות. עכשיו את חושבת על זה שפגשת, אולי יהיה משהו בניכם ואולי לא, ברור שלא. מתחילה לכתוב משהו בראש, משרבטת מילים. תמיד זה טוב יותר בראש, עדיף שישאר שם. את מנסה שלא לחשוב, את אוטמת אוזניים, עוצמת עיניים. התמונות עולות ואיתם הדמעות. חרש חרש נופלות על פנייך הקרות. הם אומרים שהם אוהבים, אבל כשאני שאלתי אם הם באמת מתכוונים הם אמרו שהם רוצים שאני אחשוב שזה נכון. הם לא באמת אוהבים הם מזוייפים. אני תוהה מדוע אני ממשיכה לדבר עם האנשים האלו. אולי כי הם האנשים היחידים שאני מכירה? אולי כי אין לי אף אחד מלבדם? ואולי מתוך הרגל? הדמעות כמעט יבשו, השעה כבר הרחק בתוך הבוקר. מסובבת את גופך לכיוון הקיר ונעלמת.
האנשים המזוייפים/ לירז חפץ השעה שלוש בצהריים, חם ואת עייפה. אין סיבה לא עשית דבר. סוגרת את התריסים בחדר ושוכבת על המיטה. המחשבות שוב עולות, את נלחמת בהן והן מנצחות. עכשיו את חושבת על זה שפגשת, אולי יהיה משהו בניכם ואולי לא, ברור שלא. מתחילה לכתוב משהו בראש, משרבטת מילים. תמיד זה טוב יותר בראש, עדיף שישאר שם. את מנסה שלא לחשוב, את אוטמת אוזניים, עוצמת עיניים. התמונות עולות ואיתם הדמעות. חרש חרש נופלות על פנייך הקרות. הם אומרים שהם אוהבים, אבל כשאני שאלתי אם הם באמת מתכוונים הם אמרו שהם רוצים שאני אחשוב שזה נכון. הם לא באמת אוהבים הם מזוייפים. אני תוהה מדוע אני ממשיכה לדבר עם האנשים האלו. אולי כי הם האנשים היחידים שאני מכירה? אולי כי אין לי אף אחד מלבדם? ואולי מתוך הרגל? הדמעות כמעט יבשו, השעה כבר הרחק בתוך הבוקר. מסובבת את גופך לכיוון הקיר ונעלמת.
