קטע מעצבן

קטע מעצבן

יש לי בעבודה השתלמויות שבתקופה הנוכחית מתקיימות לעיתים קרובות יותר. באופן טבעי, אנשים מארגנים תורנויות אוכל ומביאים דברים שאין מצב שאני יכולה לאכול אותם, למעט מקרים נדירים שמישהי מביאה סלט, שגם זה לא תמיד מסתדר כי כבר היו פעמים שהביאו סלט עם גבינה ופסטה. מחר יש השתלמות נוספת, ועכשיו התקשר אלי מי שמארגן את האוכל והודיע שאני צריכה להביא קרואסונים. הזכרתי לו שאני לא אוכלת קמח ושזה די לא פר, והתשובה שלו הייתה: "אני יכול לקנות ואת תחזירי לי את הכסף", לא הבין בקיצור מה הבעיה. היות שלא רציתי להיות קטנונית אמרתי שיעשה את זה, אבל זה מבאס ומעצבן - גם בהשתלמויות הקודמות אני קניתי דברים ושילמתי למי שקנה במרוכז בזמן שאוכל לעצמי הייתי צריכה להביא בנפרד כי לעיתים ממש נדירות יכולתי לאכול ממה שהביאו. ולמי שישאל למה שאני לא אאפה עוגה ואביא: חשבתי על זה, אבל אני לא ממש רואה טעם להשקיע ולאפות שמה שקרוב לוודאי יקרה זה שיחתכו את העוגה עם אותה סכים שחותכים את שאר העוגות (כבר ראיתי את זה קורה), מה שיהפוך את העוגה ללא אכילה עבורי, חוץ זה שזה לא פר שיהיה לי רק דבר אחד שאני יכולה לאכול ואני אצטרך להתחלק בו עם כולם. גם עכשיו זה לא פר שאני משלמת כסף על משהו שאני לא יכולה לאכול ואני לא אוכל מהדברים שאחרים מביאים, אבל אני לא רוצה להיות קטנונית ולקומם אנשים ולכן אני לא אומרת כלום. לא נראה לי שיש לזה פיתרון, אני רק רוצה לשפוך.
 

נועית7

New member
ניתן בהחלט להבין אותך

זה באמת מעצבן, במיוחד כשזה לא חברים קרובים ולא נעים לבקש התחשבות. אבל בכל מקרה יותר הגיוני שתביאי סלט ולא קוראסונים, לא? אם כבר את קונה משהו, שזה יתווסף לדברים שאת יכולה לאכול ולא משהו חסר תועלת לחלוטין... ואפרופו ענייני אוכל- ציינתי בעבר שאני עובדת במקום שהאוכל העיקרי בו הוא בייגלים ופיצות, אז ביום שישי האחרון בסוף המשמרת היה כרגיל בייגלים ופיצות, והמנהל אמר לי "נועה במיוחד השארנו לך המון סלט יווני", וזה היה כיף שסוף סוף מישהי זכרה ואמרה להם לא לערבב בזה לחם ולהשאיר לי מספיק (אני בדר"כ לא טורחת להעיר...), ככה שיש תקווה!
 
יפה מצידם

אבל זהו, שגם אם אני אביא סלט, לא מספיק שלא יהיה לי נוח להיסחב איתו בתחבורה ציבורית, סביר להניח שיקרה לו מה שבדרך כלל קורה לסלטים במצבים כאלו - הוא יתמלא בפירורי לחם שאנשים נוטים לערבב כמו שאת מכירה, ואני לא סומכת על זה שאם אני אגיד בהתחלה לאנשים שיזהרו הם באמת יזהרו, כי תמיד שוכחים.
 

net the jet

New member
מבינה לליבך !! אני גם לא אוהבת

את הקטע של להראות קטנונית ולבקש לקחת ראשונה מסלטים\ממרחים וכ"ו לפני שכולם תוקעים את הסכינים שלהם ומערבבים כפות. הפתרון היחידי ה"אלגנטי" הוא להביא משהו שאת יכולה לאכול ממנו, ולהניח אותו ממש לקראת הזמן שמתחילים לאכול ולהסביר שאת צריכה לקחת ראשונה בגלל הבעיה של הצליאק. מעבר לזה אני עוד לא "פיתחתי" שיטה... מאחלת לך שבכל זאת יהיה לך מה לאכול ושיעבור בקלות!
 
תודה לשתיכן

זה קטע מעצבן כי אני גם ככה מרגישה מוזר שתמיד אני מביאה אוכל משלי ולא אוכלת עם כולם ואתן יודעות עד כמה מפריעות לי ההערות המלגלגות של אנשים, כי מה לעשות שאנשים לא מבינים וזה נראה להם קטנוני ודבילי הדקויות האלו שאנחנו יודעים עד כמה הן חשובות. מספיק בקורס שהיה לי "חטפתי" ממישהי בגלל שלא רציתי לאכול את המנה הבשרית שהבאתי באיזור החלבי, זו מישהי שמזלזלת גם בדתיים וההערות שלה היו ממש מגעילות ומתישהו הפסקתי לענות לה כי הבנתי שזה אבוד, מבחינתה אני מפגרת ברמות כי אני לא מוכנה לאכול אוכל בשרי באזור כשר חלבי, ואני מתייחסת לשלט שכתוב בו שאסור להכניס לאזור הבשרי אוכל מבחוץ מטעמי כשרות. אתן יכולות להבין לבד איך נראה לה זה שאני לא מוכנה להשתמש בצלחת/סכין שנגע בגלוטן קודם. הפיתרון היחיד שאני מצאתי זה פשוט להביא לעצמי אוכל נפרד, וכמו שהחבר'ה ששומרים כשרות לא אוכלים את מה שאנשים מבשלים בבית, אני לא אוכלת את מה שלא בטוח ב-100% שהוא נטול גלוטן.
 

daniela21

New member
מבינה ומזדהה

בעבודה הנוכחית שלי אני כבר פקעת עצבים בגלל זה. עזבי שגם אחרי שכל מי שעובד איתי יודע שאסור לי לאכול גלוטן ובכל זאת מציעים לי. נתעלם לרגע גם שעד לא מזמן שילמתי כל שבוע על חלב, קפה, עוגיות ומוצרים נלווים (כוסות חד פעמיים למשל), כשאני הבאתי מהבית את החלב שלי ואת התה שלי ולא נגעתי בעוגיות וכל ההרצאות יצאו לי העיניים העוגיות שהגישו על השולחן. מעבנים אותי שני דברים: 1. הערות על הסויה. נשבר לי לשמוע מכל סתום מה הוא חושב. זה מתחיל ב: "זה באמת טעים לך?" (תוסיפו מבט מלא גועל בזמן שאת אוכלת), "אם תחממי את זה הטעם לא ישתפר" ומסתיים ב"הייתי מתה ולא הייתי נוגעת בזה". כל זה כמובן בזמן שאת אוכלת מעדן סויה, או שותה קפה עם חלב, ככה בשביל לגרום לך למצב רוח טוב. אולי תחליף אלגנטי ל"בתאבון". 2. כל המחלקה שלי יורדת בצהריים לחדר האוכל. אני לא רוצה להישאר לבד ולענות לטלפונים ולקהל ומצד שני, גם לא נעים לי לאכול באיזור שאני נמצאת כשכל רגע שואלים אותי שאלות ואני לא יכולה להתעלם מהטלפון. אבל לבוא איתם לחדר האוכל זו משימה לא קלה. עזבו שאני לא יכולה להזמין שם כלום, אפילו לא סלט, כי כל רגע אותה הכף נוגעת בפסטה ובבצל (בבעעע...), אני לא יכולה להביא אוכל משלי לחדר האוכל כי אסור להביא אוכ מבחוץ. פעם אחת הבאתי וחיפו עלי והרגשתי כאילו גנבתי או משהו בסגנון וזאת למרות שאפילו את הסכין והמזלג הבאתי מהבית. בכלל מתסכל שצריך להביא כל יום "צידה לדרך". אי אפשר לרדת בספונטניות לקפיטריה ולקנות שתיה ואיזה משהו לנשנש. צריך להביא גם כלים, גם סכו"ם, גם ארוחת בוקר, צהריים, איזה משהו כמו מעדן או חטיף, ירקות. ממש טיול שנתי. כמה קיטורים... מקווה ששרדתם. עכשיו אפשר ללכת לישון, אני באמת עייפה.
 
מה זה "אסור להביא אוכל מבחוץ"?

ואם תסבירי למי שרק ירצה לדעת שם בקפיטריה, שזה מטעמי אלרגיה - הם באמת יגידו לך לצאת משם?
 

daniela21

New member
זה מה שהחלטתי לעשות מחר

והחלטתי שאם זה לא יעזור אני אפנה לאחראי על המקום. אין לי כבר מה להפסיד
 
איזה אנשים

אני מבינה שרגישות זה לא משהו שנמצא בלקסיקון שלהם. גם אני סיפרתי כאן לא פעם על אנשים שמגיבים בצורה דומה וזה כל כך מגעיל. אני מציעה לנסות לשחק להם על המצפון, להתנצל בפניהם על כך שאת לא בריאה כמוהם ולכן את נאלצת לאכול את מה שאת אוכלת ולא לאכול את מה שאת לא אוכלת, ולגרום להם להרגיש רע על זה שהם בעצם יורדים עלייך על בעיה בריאותית. אני הייתי גם אומרת להם משהו דומה בזמן שהם אוכלים, ושואלת אותם איך הם מרגישים עם זה, ומזכירה להם שבכל פעם שאני אוכלת הם גורמים לי להרגיש בדיוק ככה. לגבי זה שלא נותנים להכניס לחדר האוכל אוכל מבחוץ, אני מניחה שזה נובע מעניין הכשרות וזה די מסבך את המצב. אני אוכלת אוכל קר בהשתלמויות כי אין במשרדים של ההדרכה מיקרוגל ובזה של חדר האוכל אסור לחמם אוכל מבחוץ.
 

ויקי30

New member
עשיתם לי מצב רוח רע, לחשוב שהבת שלי

תצטרך לעמוד במצבים האלה בעוד שנים... ואני דווקא הייתי מאושרת שעכשיו אנחנו עוברים את זה כ"כ חלק, אבל היום אני זו שדואגת לה ודואגת שלא תסבול ומגנה אליה מכל העולם ויום אחד היא תפרוס כנפיים ותצטרך להתמודד...
 

נצר1

New member
לדעתי בהחלט יש מקום להעיר למארגן

וזה לא בסדר האופן שבו הוא אמר לך את הדברים. תציעי להביא סלט לכולם או אפילו תאפי עוגה נ"ג בסגנון בראוניז שחותכים לפני, ופשוט תביאי מראש בשני כלים נפרדים: כלי גדול לכולם וכלי טאפרוור קטן לעצמך שהפרדת מראש בבית. עניין אי הנוחות בנסיעה בתחבורה ציבורית הוא באמת משהו שתצטרכי לדעתי להתגבר עליו אבל הוא יהיה שווה את המאמץ. אני כן הייתי עושה מזה סיפור, וכותבת מכתב למארגן ההשתלמויות, כי מילא שאין לך מה לאכול, אבל את לא צריכה לשלם על זה אם כך. אם רוצים שתשתתפי בתשלום, הם צריכים גם לאפשר לך להנות מהאוכל (אם לא מכולו אז מרובו).
 
גם אני הייתי עושה סיפור

בדברים חד פעמיים אני לא עושה עניין, אבל כשמדובר במשהו קבוע - ועוד מצפים ממך להוציא עליו כסף! - לא היה עובר אצלי. גם לשלם, וגם להסתכל על כולם מהצד אוכלים? למה, את בעונש?
 
ארררגגג../images/Emo46.gif..... חוסר מודעות. נקודה.

זה כ"כ מעצבן להתקל באטימות כזו כל פעם מחדש, חזרתי עכשיו מחו"ל אחרי שנה שבה חייתי בגן עדן של מודעות לצרכים שלנו ופתאום הפרצוף התועה הזה של כולם פה מחרפן אותי. במקרים חד-פעמיים הייתי מחליקה אבל במקרים כמו שתארת הייתי יוצאת מתוסכלת, כ"כ מבינה אותך.
 
תודה לכל המגיבות

מה שבסוף קרה זה שניגשתי למי שארגן את זה (אגב, זה מישהו מהחבר'ה, לא משהו רשמי), ופחות או יותר מה שאמרתי לו זה: "אני לא חושבת שזה פר שאתם אוכלים, אני אוכלת ת'לב ועוד צריכה לשלם על זה". הוא אמר ישר שאם ככה אני לא אשלם, אבל היה חייב להיות קצת מניאק ולהגיד "מאיפה הייתי צריך לדעת שאת לא אוכלת דברים כאלו", והזכרתי לו שאתמול כשהוא הודיע לי שאני צריכה להביא קרואסונים יידעתי אותו בזה, מה גם שזה לא נודע לו לראשונה אתמול, הוא בוודאות ידע על הבעיה שלי ופשוט שכח כמו שקורה לרבים וטובים. אגב, הוא אמר שיהיו "סלטים וגבינות" (שגבינות גם יידעתי אותו שאסור לי), והסלט היחיד שהיה היה סלט פסטה. מישהי הביאה במבה, שעורבב מהר מאוד עם ביסלי.
 

tookmy

New member
מוציא את החשק להגיע לאירועים בכלל

בתור צמחונית שלא פעם התבקשה לשלם מחירים גבוהים על ארוחות שכללו בעיקר בשר, אני מאד מבינה. מאז שיש לי בת אלרגית אני עוד יותר מבינה. לבת שלי יש סבתא, לא אמא שלי. בערך פעם בחודשיים או יותר היא מזמינה אותנו לארוחת צהריים. כשאני שואלת אם באורז יש אבקת מרק היא עונה לי "רק קצת" בכל פעם. שתבינו היא אחות במקצועה (פרשה לאחרונה). אחרי שנמאס לי לסחוב אוכל לילדה בכל פעם, בעיקר כשהיא רוצה מה שיש על השולחן לכולם, ביקשתי אם אפשר לעשות אורז בלי אבקת מרק. אז מה היה ? עשו לנו (לקטנה, אני אני משתדלת לא לאכול לידה דברים שמוציאים לה את העיניים, היא עוד לא בת שנתיים וקשה לה עם כל האיסורים האלה) אורז לבן לחוד ואת האורז האדום של כולם עשו עם אבקת מרק ושוב היא ראתה שכולם אוכלים מה שלה אסור. שלא לדבר על זה שבכל דבר היא תוקעת אבקת מרק וגם עוף, נגיד אפונה וגזר שבושלו עם עוף ואבקת מרק. אחר כך היא שואלת אותי למה אני לא אוכלת אם בושל עם עוף ולגבי הקטנה אומרת "רק קצת" אבקת מרק... התחשק לי לשאול אותה אם היא היתה אוכלת אפונה וגזר שבושלו "רק קצת" עם חזיר (היא דתיה). האמת היא שפשוט כשהיא מזמינה די הפסקנו לבוא. אני רוצה שלבתי יהיה קשר עם המשפחה של אבא שלה, שמצידו גם מאד רוצה, אבל זה מאד מקשה. יש גם יחס אחר, אגב. לפני שבועיים דודה שלי ערכה ארוחת ערב והתכווו לא לבוא, בדיוק מסיבות של אוכל ולא התחשק לי סצינות של בכי ליד השולחן כשאסור לקטנה כלום חוץ ממה שהבאתי מהבית. דודה שלי התקשרה אלי ושאלה מה אסור ובסוף היה שפע דברים על השולחן שהיו מותרים לקטנה, היא גם שמה אותנו בשולחן קצת צדדי ופינתי עם הגב לכל האוכל של כולם שהקטנה לא תתגרה מדי (לא לבד, בחברה נעימה, אבל פחות במרכז) ואפילו שמה קצת מרק ירקות בצד עבורה לחוד לפני שהוסיפה אבקת מרק. מזמן לא נהניתי ככה מארוחה, הצלחנו לעבור אותה כמעט בלי סצינות.
 

net the jet

New member
אני משתגעת מדברים כאלו! כזה חוסר

התחשבות! בשבת היתה פה כל המשפחה וכשאמרתי שכל הארוחה היתה נטולת גלוטן הם היו בשוק ( היו מליוני מנות! ) והכל היה טעים ולא נשאר פירור. אז אפשר, אם רוצים ( שלא לדבר על זה שכולם הרוויחו ארוחה בריאה ביותר!)
 

net the jet

New member
ועוד משהו.. יש אנשים שממש יוצאים

מגידרם.. למשל לפני שבועים היינו מוזמנים לחברים שעוד לא הינו אצלם ( בית חדש ) והיא קנתה מלא קישים וכל מיני דברים עם בצק, והיתה מאד מודאגת ממה אני אוכל- אז הכינה במיוחד ( פעם 1 ) סלט קינואה כי שמעה שזה מותר לי, וסלט חסה, וגבינות, ודאגה שיהיו פירות יבשים לקינוח... וכל זה תוך כדי שחברות שעזרו לה לארגן אמרו לה שהיא ממש מגזימה ולא צריך.. היא התעקשה שאם היא מזמינה אותי- היא חייבת שיהיה גם לי משהו לאכול. ממש ממש מקסים לדעתי!
 
זה גם קטע שהורס אותי

ה"זה רק קצת", שמקביל ל"למה שלא תאכלי רק את מה שלא מכיל גלוטן", כשמדובר במנות מעורבות או בסלט עם קרוטונים. חוסר הרגישות הזאת מזעזע.
 
וואו איזה סיפור מרתיח!

בדיוק דברים כאלה מעצבנים אותי, כי מה הבעיה אחרי שנאמר פעם אחת פשוט לא לעשות את הדברים עם אבקת מרק? אצלנו בבית בכלל לא משתמשים בזה, עדיף לשים תבלינים נורמליים ולא מעובדים כמו אבקת מרק.. ודווקא צד חיובי- חוצמזה שאצלנו במשפחה מכינים פשוט את כל האוכל נטול גלוטן אלא אם כן זה איזה פשטידה וגם אז מכינים לנו קצת בצד עם תפוחי אדמה בתור תחתית, חח אז חוצמזה, ישנתי השבוע אצל חברה טובה והיא קנתה במיוחד לכבודי חבילת פריכיות וטעמי, וגם דאגה להביא לי קוטג' חדש ולא מזוהם.
 
למעלה