קטע מיומן מסע...
בלילות שנתי נדדה, מחשבות של תשוקה ודמיון פורה הפריעו את מנוחתי.
האם זו אהבה חולפת?
מסומסת - מוקלדת וירטואלית?
האם זו המציאות המתבקשת לי?
האם זו אני?
האם זו גלוית שנה טובה ששלח התת מודע לעצמי?
איך הופכת דמיון למציאות? אך הופכת אותך לעצמי?
אך מתעלסת אתך, גוף אחד לאור ירח על גופה של אמא אדמה?
איפה הגבול?
היכן הוא הסוף?
אותיות קודש מבדילות בין מציאות ודמיון, כרית מצופה בד לבן ככספת מילים אוגרת חלומות, רגשות, בקשות, תחינות.
כך טמנתי אותך תחת הכר בלילות נדודי שינה. בוקר כבר מאיר הלילה, שעון מעורר מקיץ אותי ממך, אך את חוזרת ביום, משקה אותי בברכת בוקר של שנה חדשה מהולה בדבש, שניכר ומדביק אותנו, בסופו של יום לספסל אהובים בגן הילדים, תמימים ישבנו תחת עץ הזית מחובקים שלובים. פורמות אותיות שנרקמו תחת הכר.
ופשוטים הדברים ומותר מותר לאהוב.... מנגן לו השיר ברקע, הרכב כגמל למדבר דוהר, כך מתחיל המסע שלי לארץ בראשית, למדבר, מין מרחב נעים, מכיל ותומך להתעוררות והתפתחות רוחנית, ריפוי והגשמה עצמית, בית של אהבה, אהבה עצמית, אינטימיות וקירוב לבבות, במיוחד של אוהבות. = אשראם.
שבת שלום ועוצמתי שקט כים המדבר
בלילות שנתי נדדה, מחשבות של תשוקה ודמיון פורה הפריעו את מנוחתי.
האם זו אהבה חולפת?
מסומסת - מוקלדת וירטואלית?
האם זו המציאות המתבקשת לי?
האם זו אני?
האם זו גלוית שנה טובה ששלח התת מודע לעצמי?
איך הופכת דמיון למציאות? אך הופכת אותך לעצמי?
אך מתעלסת אתך, גוף אחד לאור ירח על גופה של אמא אדמה?
איפה הגבול?
היכן הוא הסוף?
אותיות קודש מבדילות בין מציאות ודמיון, כרית מצופה בד לבן ככספת מילים אוגרת חלומות, רגשות, בקשות, תחינות.
כך טמנתי אותך תחת הכר בלילות נדודי שינה. בוקר כבר מאיר הלילה, שעון מעורר מקיץ אותי ממך, אך את חוזרת ביום, משקה אותי בברכת בוקר של שנה חדשה מהולה בדבש, שניכר ומדביק אותנו, בסופו של יום לספסל אהובים בגן הילדים, תמימים ישבנו תחת עץ הזית מחובקים שלובים. פורמות אותיות שנרקמו תחת הכר.
ופשוטים הדברים ומותר מותר לאהוב.... מנגן לו השיר ברקע, הרכב כגמל למדבר דוהר, כך מתחיל המסע שלי לארץ בראשית, למדבר, מין מרחב נעים, מכיל ותומך להתעוררות והתפתחות רוחנית, ריפוי והגשמה עצמית, בית של אהבה, אהבה עצמית, אינטימיות וקירוב לבבות, במיוחד של אוהבות. = אשראם.
שבת שלום ועוצמתי שקט כים המדבר