קטע מוזר../images/Emo39.gif
היתה אמורה לי היום פגישה אצל דיאטנית, בסוף התבטלה.. הייתי צריכה לחכות לאוטובוס לתחנה המרכזית, בסוף הגיע נהג מונית אבל בקושי היה לי כסף. הוא שכנע אותי לעלות בכל זאת. לא בוטחת באנשים בקלות, לא נותנת אמון כ"כ מהר. בסוף הוא לקח אותי למרות שהיו עלי פחות מ-10 שקל.. אח"כ בתחנה המרכזית, הייתי מעופפת לגמרי, רק רציתי איזשהו חיבוק, חום אנושי... מצב רוח מוזר, דכאוני, והייתי מתוסכלת מזה שכמעט התחלתי לבכות, ולא היה לי כסף להכנס לשירותים שם בשביל להיות קצת לבד עם עצמי.. פתאום עצר אותי מישהו, הביא לי דפי מידע על עמותה, משהו בקשר ליוגה של אהבה, הסביר על נתינה קבלה.. מוזר, כאילו המילים שלו היו החיבוק שחיפשתי... כשכמעט הגעתי הביתה ראיתי גם שמישהו מהעמותה הזאת גר/ה איפה שאבא שלי גר (זה לא מקום גדול..) פשוט.. קטע דיי הזוי, כאילו יש איזה זכוכית שמפרידה ביני לבין שאר העולם וכל פעם בא מישהו ודופק על הזכוכית הזאת, מנסה לגרום לי לצאת קצת החוצה..
היתה אמורה לי היום פגישה אצל דיאטנית, בסוף התבטלה.. הייתי צריכה לחכות לאוטובוס לתחנה המרכזית, בסוף הגיע נהג מונית אבל בקושי היה לי כסף. הוא שכנע אותי לעלות בכל זאת. לא בוטחת באנשים בקלות, לא נותנת אמון כ"כ מהר. בסוף הוא לקח אותי למרות שהיו עלי פחות מ-10 שקל.. אח"כ בתחנה המרכזית, הייתי מעופפת לגמרי, רק רציתי איזשהו חיבוק, חום אנושי... מצב רוח מוזר, דכאוני, והייתי מתוסכלת מזה שכמעט התחלתי לבכות, ולא היה לי כסף להכנס לשירותים שם בשביל להיות קצת לבד עם עצמי.. פתאום עצר אותי מישהו, הביא לי דפי מידע על עמותה, משהו בקשר ליוגה של אהבה, הסביר על נתינה קבלה.. מוזר, כאילו המילים שלו היו החיבוק שחיפשתי... כשכמעט הגעתי הביתה ראיתי גם שמישהו מהעמותה הזאת גר/ה איפה שאבא שלי גר (זה לא מקום גדול..) פשוט.. קטע דיי הזוי, כאילו יש איזה זכוכית שמפרידה ביני לבין שאר העולם וכל פעם בא מישהו ודופק על הזכוכית הזאת, מנסה לגרום לי לצאת קצת החוצה..
