קטע מה זה לא נעים

גריפון

New member
קטע מה זה לא נעים

הלכתי לבקר בצהרים בבית של חברים שלא ראיתי הרבה זמן. בכניסה קיבלו אותי רוטויילר גדול, עם פרצוף שחור ומפחיד, ועוד שני כלבים גדולים אחרים. אני ממש התייבשתי על המקום וביקשתי מהחברה לסגור את הכלבים או משהו. על שני האחרים לא כל כך היה לי איכפת, אבל רוטויילרים שנואים עלי במיוחד. היא קראה להם ודיברה אליהם באריכות והסבירה להם וכל הזבל הזה, שעושים כשילד מפחד, והכלבים המשיכו להסתובב בבית. די פחדתי מהגדול, ופחדתי שרק מזה הוא יהיה עויין, אבל הוא די התעלם ממני חוץ מפעמיים שהוא עבר לידי כשהייתי הפתח המרפסת ופשוט דחף אותי. הנחתי שזה ענין של שמירה על טריטוריה והפגנת אדנות והתעלמתי ממנו. ירדתי למרתף לראות שם משהו, כשפתאום שמעתי מלמעלה קולות גרגור ונהימה של כלב תוקף. התברר שהגיע איזה טכנאי מקררים והרוטויילר פשוט זינק אותו ותפס אותו בשינים, בלי לנעוץ, ככל הנראה, אבל כשעליתי ראיתי בן אדם עם פרצוף של מת. אני פשוט הסתלקתי משם מיד, מבולבל מכעס ופחד ועלבון.
 
זה נקרא לא נעים? זה מיותר!

אני לא הייתי נכנסת, וכל הכבוד לזה שהם חברים. מי שרוצה שאבוא ויש לו דוברמן או רוטויילר או אמסטף - קודם יעיף אותם לכלוב נעול. ואם אני טכנאי ורוטויילר תופס אותי, אני מגיש תביעה עוד באותו יום.
 

noa128

New member
לא נעים, אבל יש לי רעיון

יותר לא נעים שאני לא יכולתי להתאפק מלצחוק, כפי שקורה לי כשאני קוראת את רוב הודעותיך, רק לדמיין אותך, עם כל ה 2 וחצי מטר "נדחף" ע"י כלב הצידה - היה בטח וואחאד סוס הכלב הזה... אני הייתי תופסת איזו שיחה נחמדה (בטלפון) עם החברים האלה, בחצי צחוק, אולי ליזום התעניינות בשלום הטכנאי החיוור - למען לא תישנה סיטואציה מסוג זה, וכן - יש בהחלט מקום - בתוך הצחוקים להודיע בחביבות ובאסרטיביות אין קץ שמהיום אתם נפגשים אצלך או בבית קפה - כי הכלבים ואתה - זה לא הולך ביחד....
 

גריפון

New member
שיחה נחמדה? קטע לצחוק? חביבות?

שום דבר מאלה. אני מנתק מגע מהאנשים האלה. לתת לי להיכנס לבית שיש בו כלב שהם יודעים שמסוגל לתקוף - ותוקף! - היא הסבירה לי בטלפון למה הוא תקף את ההוא, ולא תקף אותי - ואני לא לגמרי בטוח שהוא לא נשך, כי שמעתי אותה אומרת לטכנאי שהכלב מחוסן - ובטלפון היא הביעה חשש רק שיקחו את הכלב להסגר, אז אולי היא שיקרה - בהתחלה היא אמרה שהוא רק "התנפל עליו", ואחרי ששאלתי שוב ושוב אמרה שהוא תפס אותו, ולחצתי שוב כמה פעמים עד שסיפרה שזה היה עם השינים -... אני לא מבין איזה אנשים, ובפרט איזו אשה מגדלת כלב כזה ("אבל הוא כזה מותק, ואוהב לשחק, וישן עם הבת שלי במיטה...") - אבל שום אמפטיה, שום הבנה, שום התייחסות לפחד ולבהלה... אז את בטוחה שזה מצחיק, נועה? אותי זה לא, אני יכול להבטיח לך. וגם אותך לא אילו היית שם, נדמה לי.
 

noa128

New member
אלפי התנצלויות גריפ, ממש לא התכוונת

לפגוע, ואתה צודק - אם זו הייתי אני היו רועדות לי הביציות - ושוב, מתנצלת אם פגעתי, והאמת שקפץ לי עכשיו מול העיניים משפט המפתח "..ישן עם הבת שלי במיטה" - מה, היא לא קוראת חדשות האשה הזו? לא קראה שגם האמסטף הרוצח שטרף את הילדה ההיא ישן איתה במיטה? אני מודה שזה נפלא מבינתי - אנשים שאהבתם לבעלי חיים מעבירה אותם על חושי הזהירות המתחייבים, בעיקר כשמדובר באנשים אחרים ובילדים.
 

גריפון

New member
רציתי רק להיות מובן, זה הכל

והבת, אגב, כבר אחרי צבא, לא ילדה קטנה. יש עוד דברים שעושים הכל לברור, שנותנים משמעות ברורה לכל - אבל אנחנו לא בקטע הזה.
 

kisslali

New member
בסוף עוד יחשבו שאני בחורה תוקפנית

ויצאו צודקים, אבל זה לא הסיפור. הסיפורים האלה פשוט מכניסים אותי לקריזה. עבדתי עם כלבים בעברי (הייתי ספרית כלבים בשנות התיכון והצבא) גדלתי בבית עם כלבים (גם תוקפניים במיוחד - שנאוצר) ואני בפירוש לא שונאת כלבים. אני שונאת אנשים שחושבים שהם מבינים בחיות ובזכות זה מרשים לעצמם לכפות על סביבתם סכנת נפשות. וכן גריפ, זה לא אתה זה הם. אני חושבת שלא רק את הרוטווילר צריך לשלוח להסגר אלא את הבחורה הנחמדה שחושבת שזה בסדר שהוא רק "יפחיד" אנשים. וכן במקום הטכנאי הייתי ישר הולכת למשטרה שיקחו לה את הכלב ולשמחתי היום המשטרה אולי גם תעשה את זה. זוכרים את שרשור הכעסים על אמא: לאמא שלי היה פעם מאהב ולבחור היה פודל ענק שכל פעם שהתקרבו לו לרגליים הוא תקף. עד היום יש לי שלוש צלקות: שתיים על הרגליים מהנשיכה ואחת בלב מאמא שלי שצעקה עלי שאם לא הייתי מתקרבת לו לרגליים הוא לא היה נושך. הסגר? להעיף את הכלב? הצחקתם אותי. עד היום היא "מתעלפת" מצחוק כל פעם שמזכירים את זה ומספרת שוב ושוב כמה שהכלב ההוא היה חכם... היום יש לאמא לה דקל, כלב נושך (לשמחתי גם אותה). והיא ממש לא מבינה למה צריך להפטר ממנו. לדעתי היא אפילו חושבת שזה די מצחיק. בקיצור, הייתי מרימה לחברים האלה טלפון ואומרת להם שכל פעם שמתחשק להם לראות אותך שיכינו לכלבים כוס קפה. שלום ולא להתראות. אני, אני בעד חתולים.... ללי
 
הדמיון בין כלב לבעליו

פעם מזמן היה איש חביב שגידל דוברמן מתוק ושניהם היו צמד חמד מקובל בשבילי שכונתנו. התרחקתי מהם כי כבר כילדה-אוהבת-כלבים האמנתי שדוברמן נשאר דוברמן כמו שאריה נשאר אריה אפילו נולד וחי בשבי. יום אחד קפץ הדוברמן המתוק על האיש החביב ובלי סיבה (נראית לעין) תקע את שיניו בגולגלת בעליו הנאמן. 36 תפרים. ואם כלב מעיד על בעליו אז מהם האנשים האלה בכלל? לדעתכם אפשר למצוא דמיון בין כלב לבעליו?
 
הדמיון בין כלב לבעליו

פעם מזמן היה איש חביב שגידל דוברמן מתוק ושניהם היו צמד חמד מקובל בשבילי שכונתנו. התרחקתי מהם כי כבר כילדה-אוהבת-כלבים האמנתי שדוברמן נשאר דוברמן כמו שאריה נשאר אריה אפילו נולד וחי בשבי. יום אחד קפץ הדוברמן המתוק על האיש החביב ובלי סיבה (נראית לעין) תקע את שיניו בגולגלת בעליו הנאמן. 36 תפרים. ואם כלב מעיד על בעליו אז מהם האנשים האלה בכלל? לדעתכם אפשר למצוא דמיון בין כלב לבעליו?
 

קורנית

New member
ואני... בצד של הכלבים

טוב, לפני שכולם רוצחים אותי כאן... שיהיה ברור, שאני בצד של הכלבים המאולפים, אלה שלא פוגעים ולא מפחידים אנשים. כי, בעצם, אני גם בצד של האנשים. מאז שעמדתי על דעתי גידלתי כלבים. אני חושבת שאני מבינה "כלבית" די טוב, ויודעת להבין מה כלב רוצה גם אם אני לא מכירה אותו "אישית" (כלבית?). כל זה רק הקדמה לכך, שבשום פנים ואופן אסור לתת לכלב הרגשה שהוא חשוב יותר מכל אדם שהוא. אורח, או ילד, או בעל הבית. זה בדיוק הפתח להתקפה, גם אצל כלבים הידועים כשקטים וטובים. לכן, חברים המחזיקים כלבים תוקפנים, זוכים לביקורי רק אם הכלב קשור. לכן, מי שמפחד מכלבתי האהובה, לברדור נשמה טובה, (אבל גדולה, מה לעשות), מקבל את כל הכבוד הראוי, ללא הטפות מוסר, והכלבה נשלחת אחר כבוד למקומה בפינת הבית, ואסור לה לעזוב אותו עד שאני לא אומרת אחרת (מאולפים, כבר אמרתי?) ומעבר להכל, בחיי שאני לומבינה את מי שמחזיק בבית כלב מגזע רצחני. כלבים שגודלו ובוררו במיוחד כדי להלחם, אינמצב שזה לא יצא אצלם פעם אחת לפחות, וזו יכולה להיות פעם אחת יותר מדי... והחדשות האחרונות, וגם סיפוריכם שלכם, יוכיחו.
 

צלליתה

New member
אני חושבת שכולם כאן באותו הצד

ומסכימים שלא יתכן שכלבים תוקפניים יסתובבו חופשי ויתקפו. לפני כמה שנים הלכתי ברחוב ליד הבית ופתאום קפצה כלבה מתוך השיחים ואחזה לי חזק את הזרוע בפה שלה. בעל הבית של הכלבה יצא כולו נופת צופים, שחרר לי את היד, הסביר לי שהכלבה במצב נפשי לא טוב ושאני אפסיק לעשות ענין. באמת לא עשיתי ענין והרמתי טלפון לאן שצריך היה להרים (כבר לא זוכרת לאן) והתלוננתי. היו שכנים פה שאמרו לי שאני מגזימה, ולא צריך על כל ענין לעשות מהומה, ובכלל שאני....וגם.... אבל מה מאז הזרוע שלי לא מסתובבת בפיות של כלבים. ואני חיה עם זה בסדר גמור.
 
למעלה