לסיום קורס התעופה שלי בחלימה,
שהיה, כמו אצל קונג-פו, בחלימה מזוהה למחצה רק לפעמים, היה לי חלום מסכם שבו עפתי כשאני משקיפה על סצנה מורכבת מאוד, כושית עם עגלת תינוק הלכה לאורך מגרש כדורגל, ואמרתי לעצמי - "ואו! אני עפה ורואה את האישה הזאת עם העגלה! אני רואה את המגרש! אני רואה את... ואת... זה לא חלום! זו מציאות! זה לא חלום!" אבל זה היה חלום. מאז לא עפתי בחלימה זכורה, מלבד חלום בודד שזכרתי משיגרת חלימות הלילה, שבו עפתי, ממש כפי שבמשך היום הייתי הולכת או נוסעת בטרמפים. היגעתי לבית של יהודית - מישהי שהיתה אתי בכפר הירוק, לא היתה חברה שלי, ושנים לא זכרתי את עצם קיומה; השארתי שם את תרמילי והמשכתי. כשחזרתי, כעסה עלי שהשארתי את התרמיל או שעשיתי בלגן.
שהיה, כמו אצל קונג-פו, בחלימה מזוהה למחצה רק לפעמים, היה לי חלום מסכם שבו עפתי כשאני משקיפה על סצנה מורכבת מאוד, כושית עם עגלת תינוק הלכה לאורך מגרש כדורגל, ואמרתי לעצמי - "ואו! אני עפה ורואה את האישה הזאת עם העגלה! אני רואה את המגרש! אני רואה את... ואת... זה לא חלום! זו מציאות! זה לא חלום!" אבל זה היה חלום. מאז לא עפתי בחלימה זכורה, מלבד חלום בודד שזכרתי משיגרת חלימות הלילה, שבו עפתי, ממש כפי שבמשך היום הייתי הולכת או נוסעת בטרמפים. היגעתי לבית של יהודית - מישהי שהיתה אתי בכפר הירוק, לא היתה חברה שלי, ושנים לא זכרתי את עצם קיומה; השארתי שם את תרמילי והמשכתי. כשחזרתי, כעסה עלי שהשארתי את התרמיל או שעשיתי בלגן.
