קטעים איתי

[הליברל האחרון]

קזנובה הישראלי?

כנראה סתם שחצנות?

 

[אליזד]

קטעים איתכם (סיכום ביניים?)

בחיי שהקטע הזה לא היה נסוי. באמת העתקתי אותו לפה כדי לשתף אתכם בדברים שנוגעים בי. כמו שאני עושה תמיד. כמו שכולם עושים פה, ולפעמים גם יש מזל וזה נוגע גם באחרים, וזה כיף ונחמד. (עכשיו ככה: לא ציפיתי להבנה או תגובה אוהדת מהליברל האחרון ,למשל, מה לעשות? אדם שעסוק רוב זמנו בהלגיב בשליפות מהמותן לכל פוסט שמישהו אי פעם כתב בפורום, חזקה עליו שלא יישאר לו זמן לקרוא באמת מה שאנשים כותבים, ועוד יותר לא יישאר לו זמן לקרוא בין השורות. אבל זה טבעו של ילד, ואין לי ספק שזה יעבור לו קצת כשהוא יתבגר. בנתיים זה סוג של רעש לא מזיק. ) ואם אני הייתי כותב את הקטע הזה, היה לי קשה להסביר לכם כמה חטאתם בקריאה חפוזה ורדודה שלו. אבל למזלי הטוב, זה קטע (מקסים ביותר) של אתגר קרת. (בחייכם, אל תגידו לי שאין פה אף אחד שאוהב את האיש ומזהה את הסגנון שלו מקילומטרים. לפחות אחד?) וכל כך מתאים "לכם" לראות את החלק הלא נכון שלו. לא צריך להכיר את אתגר קרת, לשמוע אותו פעם או לראות אותו מדבר בשביל להבין את זה. האיש ייסד סגנון כתיבה מובהק. שזה משהו שנדיר לעשות במאה העשרים. והוא פשוט גאון בכל הנוגע להדגשת פרטים קטנים בפארודיה של החיים. רק מה? הוא חנאנה מהתחת. והפער בין התפיסה השובבה והגאונית שלו את המציאות לבין הצורה שהוא הולך ומדבר היא מטורפת. אני לא צריך לעקוב אחרי הביוגרפיה שלו בשביל להבין שהוא היה נותן חמישים אחוז מהפקחות שלו כדי להיות סתם גבר, סתם מישהו שבנות רוצות באמת. לא מישהו שבנות רוצות כי הוא מגניב ומצחיק וקטעים איתו. ורק מי שחטף פעם עצבים על בחורה שרצתה אותו "בתור ידיד" יודע כמה זה מעצבן. ורק מי שניסה לצעוק לאוזניים האטומות של נערה "הי גברת! הדברים האלה שאת אוהבת האופי? החכמה? הקטעים? זה עטוף באריזה עם צ'ופצ'יק קטן (נו טוב. בינוני...) למטה ! ואי אפשר לפתוח. זו האריזה, וזה הרמטי. את לא יכולה לחתוך את השפיץ הזה שמפריע לך ולהשאיר את התוכן" - יודע כמה מרירות וכמה גאונות יש בתיאור שלו על הבחורה שלא רוצה לשכב איתו בגלל שהיא מפסידה עוד זמן שבו היא יכולה להיות איתו... כמה אבסודרדי ככה נכון. וזה כל כך יפה שיש כל מיני סוגי משוררים. וקובי אוז הוא משורר בדיוק כמו אלתרמן. רק משורר של שפה אחרת. וגם אתגר קרת, וגם משה אופיר - שני אנשים שאני מכיר אישית - ושהיו אמיצים מספיק כדי לומר את זה בלי להתבייש, ומוכשרים מספיק כדי לומר את זה כל אחד בדרכו שלו. וזה כל כך יפה להקביל את הקטע הזה של אתגר קרת, לשיר המקסים של משה אופיר (ארשש) שאת חלקו אני זוכר בעל פה. "רציתי שרירים במקום משקפיים, ובוז במבט במקום דעת, וזין ארוך מרוחבו של הלב" ועזבו רגע את הקטע האישי שלי, ולמה דווקא אני מתחבר למלים של שניהם (משהו שפתאום ממש לא בא לי להסביר) אבל אם הייתם קצת סבלנים וקצת קוראים הודעות בתשומת לב, הייתם מזהים שם בעיה שמשותפת - תאמינו או לא - להרבה יוצאים בשאלה. בחיי. חוסר המיקוד הזה, האימפוטנציה החרדית הזו שבגללה בחור יכול להתרגל להשקיע את קסמו בהמון מילים, בהמון השקעה תרבותית ואינטליגנטית אבל בלי לדעת איך הופכים את זה לגבריות, ואיך ממקדים את זה לסקס-אפיל, ואיך מעבירים את זה לחלק הניאנדרטלי שלך ולא מתמכרים להפרדה הכל כך ישיבתית וכל כך הסטורית בין החלק החושב לחלק הגברי, ואיך לומדים לרצות לזיין את מי שאוהבים ולאהוב את מי שרוצים לזיין. אבל מלבד ריגולטו החמוד, שקרא, והתחבר. רוב אלו שטרחו להגיב בכלל לא שמו לב מה כתוב, למען האמת לא ממש עניין אותם. חלקם ראו את המילה "לזיין" וישר קיבלו התקפת לב, כאילו שמדובר פה בפורום "חדרי חרדים", רובם קראו משהו ברפרוף והבינו שאני מנסה לספר משהו על כמה אני גדול, וכמה בחורות רוצות לשכב איתי, ובחיי שאתם לא אשמים בזה. זה פורום, והמטרה שלו היא לכתוב "פגע וברח", ולהגג קצת, ולא ממש להשקיע מחשבה. אבל לא יודע, כל פעם מעצבן לגלות את זה מחדש. ולמי שממש נדלק ורוצה את המקור. ובמסגרת הבקשה של מישהי משבוע שעבר על ספרים. אז מדובר בקומיקס המקסים של אתגר קרת ורותו מודן "לא באנו להנות". אבל לא חייבים להתחיל עם זה, יש כמובן את "צינורות" ו"געגועי לקיסינג'ר" ו"אניהו" ו"הקיטנה של קנלר" כל אחד מהספרים של הסופר השנון עד אימה והגאוני הזה שהמסרים שלו חדים וחריפים בדיוק כמו רחל שפירא או רחל בלובשטיין, אבל כתובים בצורה שהיא אנטיתזה לחרדים וחרדיות. לא רק בגלל המלים הגסות אלא בעיקר בגלל שבניגוד לספרות חרדית, או "מסילת ישרים", פה המסר עובר בלי דרמות, ובלי בכי, ובלי אופרת סבון בגרוש, רק במרירות וציניות, והומר שחור, ופארודיות גאוניות. ובכל מקרה, תודה שקראתם עד הסוף.

 

[מתלבט13]

אני קצת מתחבר לזה

לפעמים אני מרגיש שבנות יעדיפו אותי בתור ידיד לדבר, להתייעץ, לנתח ולקבל הבנה. אבל....... אבל נא לא להשליך מהבעיות שלי על כלל היוצאים. אני יצור בפני עצמי, עם לא יודע מה ההגדרה, אבל מי שמכיר אותי טיפ-טיפה ישלים לבד.

 

[boaZone]

בצעירותי, כתבתי הרבה

"אתגר קרת", לכל סיפור שלי היה צריך להיות איזה פאנץ' ליין, ולי היה חתול שקרוא לו רבין והוא גר בכיכר לפני כולם

(וגם מישהו שההורים לו קראו לו "ז" והשב"כ היה המקום היחיד שקיבל אותו לעבודה...) היום, משום מה, אני הרבה פחות מתחבר אליו, אבל הוא, לטעמי, אחד הסופרים הישראלים המרעננים ביותר שנתקלתי בהם בחיי, ואני ממליץ לכולם לקרוא את כל ספריו. במיוחד אני נהנה בזמן ביקורי בחנויות ספרים להרים איזה ספר שלו, ולגלגל איזה זכרון מגעגועי לקיסנג'ר, הם בדיוק באורך של חיוך טוב לפני איזה קפה בג'ו. ואם בעניין רכילות עסקינן, אמא של האקסית שלי הייתה המורה שלו בייסודי, והיא הייתה אומרת "שהוא ממש לא היה ילד מיוחד...", ולכן אני עכשיו מסתכל לכם, הילדים הלא מיוחדים, בעיניים, ואומר לכם "הא הא"! <אולי זה היה חכם אחרי הכל לעשות את המרתון סימפסון

>

 

[נופל חופשי]

וואוו

לגמרי נכון, אני מאמין שאותה בעיה גם אצל יוצאות. אבל.. מי שרוצה להתמסטל איתי תרגיש במהירות שהשלב התרבותי האינטלגנטי מדולג הישר לאריזה עם הצ'ובצ'יק הבינוני (טוב הקטן) אתה כל כך צודק, אני רואה את זה הרבה סביבי, אנשים משוכנעים שידיעת התאריך בו שינה רחוב קינג ג'ורג' את שמו, או כמות המינרלים שיש בבקבוקי מי עדן יגרום להם להראות סקסיים בעיניה ואתם יודעים מה? הוא כן! כל שיחה, על כל נושא, 'חנוני' ככל שיהיה, יכול לשדר סקס אפיל. פשוט צריך למצוא את הקישורים הקישור, הלינק, לנושא סקס, לנושא ממנו היא מבינה ש... את מוצאת חן בעיני. אני רוצה להכנס לתחתונים שלך. ואני גבר מספיק בשביל להכנס לתחתונים שלך. איך את נכנסת אליהם?

 

[הליברל האחרון]

אוי ואבוי!

לא ציפיתי שגם בשליפה מהמותן זה יכול לכאוב..

 

[נערה יפת עיניים]

טעיתי. מודה.

חשדתי שזה קטע של משה אופיר. ולא. אף פעם לא קראתי ספר של אתגר קרת. אני לוקחת את המלצתך ברצינות. יש לי מנוי בספריה. על איזה ספר אתה ממליץ לקחת בתור התחלה, אליזד?

 

[אליזד]

געגועי לקיסינג'ר. טוב להתחלה

 

[נמאס להתבחשש]

יש לי את כל הספרים שלו

אשמח להשאילך. וזו בעקיפין גם הזמנה מפורשת לביקור סופסוף.

 

[נערה יפת עיניים]

אין בעיה (+נצל``ש)

תבואי ותביאי גם את הילד. איזה שם זה ``אתגר``? /מודיעה בצער שמחר לא יתקיים מועדון יום ראשון. עם ה מעריצים הסליחה

 

[L i k o]

יודע מה אתה היית עונה על פוסט כזה?

"עזובותך בחייך, במקום לחוד לנו פה חידות על מי אמר למי ואיפה ואממה, כתוב פשוט: אני פלוני אלמוני, ויש לי בעיה עם בחורות, שרוצות אותי בתור ידיד ולא קולטות שכל השנינויות וה"קטעים" זה רק הדרך שלי לומר להם שהייתי רוצה לפרק אותם בכל התנוחות האפשריות והלאה לפי הטקסט". או "צ'מעו חבר'ה, לאחרונה עברתי בפעם העשר על כל כתבי אתגר קרת, ואני חייב לומר לכם, האיש הזה הוא מלך. מזדהה עם כל מילה, איך הוא מתאר את הדמות של החנון השנון. ממש גונב לי את המילים. חייבים לקרוא. פשוט מאסט. אני גם מכיר אותו והוא אחלה בן אדם והלאה לפי הטקסט" לא ככה? מעבר לזה, הוא לא המציא את הז'אנר של סיפור קצר בסגנון הכתיבה המינימליסטי הכתוב בשפה דלה ובדרך כלל בגוף ראשון. זה המצאה ישנה מאד (בו זמנית בכמה מקומות בשנות העשרים של המאה הקודמת). אבל אין ספק שהוא סופר טוב ויחודי. חוצ מזה, אם לשפוט לפי הלוק של אשתו, בכל זאת לפחות כוסית אחת רצתה לא רק לשמוע את "הקטעים" שאיתו. ואת הלקח שזיוני מוח זה לא דרך לזיונים לשמחתי לימדו אותי בגיל מאד מוקדם שתי צופות דתיות, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי...

 

[אליזד]

וואלה צודק

בחיי ליקו, שבלי להתייחס לדרך המזלזלת שבה הבנת את המסר שלי (והבדיוק הפוכה מהמציאות) אתה לגמרי צודק. ובזמן שכתבתי הרגשתי שאני עושה קצת שקר בנפשי. ובאמת שלצטט מישהו היתה דרך קצת פחדנית. יותר מזה. אתה מכיר אותי נכון? אתה יודע שאין לי בעיה לספר מה בדיוק יושב לי על הלב במילים ברורות. אבל איכשהוא פתאום בא לי מין רצון לשמור על הפרטיות שלי, ופעם אחת לא לתאר בדיוק ובפירוט מה הרגיז או ריגש אותי ולמה, סתם לזרוק משהו שהוא אולי לא חושפני, אבל בעל ערך ספרותי לפחות כמו הפוסט של הילד המחוצ'קן האדיוט התורן ששוב נכנס, שואל "למה חזרתם בשאלה" וכל הפורום עומד על הרגליים האחוריות ומתפלמס ברצינות תהומית עם ישיבע בוחר מאונן קטן שהצליח להשיג טלפון לא כשר ללילה אחד בשבוע... ובכל מקרה, במה שנוגע אלי, לשמור על הפרטיות ולא לספר הכל ובפרטי פרטים זה משהו שהיית צריך לברך עליו. וזה בהחלט שינוי מרענן אצלי. ולא כל כך בא לי להרים את הכפפה (טוב, בא לי, אבל אני מתאפק) ולספר ולפרט. מצד שני ליקו, בנוגע אליך, למה יש לי הרגשה שאם אני ממך אבקש את הסיפור על שתי הצופות הדתיות אני לא ממש אקבל אותו? אני טועה?

 

[L i k o]

בטח שאני מברך

פרטיות זה הפרט הכי פרטי שיש - שמור עליה! ויותר מכך אני מברך על החלק המינורי שהוקדש בפוסט שלך לקשר בין "בעיית הידיד השנון" לבין היציאה בשאלה. ואת הסיפור על הצופות הדתיות אשמח לספר לך על הבירה הראשונה (אתה זוכר עוד מלפני שנה אמרת שנקבע). כי איכשהו לא בא לי לחלוק אותו עם אותו ישיבעבוחר המאונן ועם אלה שכמותו. והאמת, גם עם סתם אנשים שאני לא יודע מיהם ומהם ולא מכיר את פרצופם.

 

[hemi32]

ובאופן ענייני, אתה לא לבד

כולנו נפגשים בקטע הזה מידי פעם, ובכל כך הרבה צורות, וזה מוציא לעיתים מהדעת כשאתה משקיע כל כך הרבה בלפלרטט איתה ולשלם עליה ולהרשים אותה ולעשות כל שבידך בכדי להציג את הטוב והמושלם שבך וכשזה מגיע לתכלס היא נסוגה ומגמגמת משהו כמו 'אנחנו ידידים חבל לקלקל את זה במיטה' או 'כל כך מעניין לי איתך לא רוצה שזה ייגמר על סקס' וכו' וכו' ואיך אמר פעם איזה גבר חכם - לפני שאתה יוצא לדייט אל תשים יותר מידי הרבה אפטרשייב בכדי שהיא לא תריח את ההשקעה ... מה שאומר שעם כל השקעה שאתה מוסיף בכיוון שלה כך היא תיסוג מהכיוון שלך, הטוב ביותר הוא לזרום 'איתה' ולא להביא אותה אליך, וזה חשוב מכל הבחינות, בחורות אוהבות לגלות שהגבר שעל ידן הוא מוכשר, הוא מוצלח, הוא עשיר, הוא יפה אבל הן שונאות לשמוע אותנו מדברים על זה .. אין לה בעייה שתבוא לקחת אותה עם מרצדס C300 אבל אל תדבר על זה קודם .. היא לא תתנגד לדעת שאתה סופר דגול אבל אל תדבר על זה .. היא תשמח לגלות שיש לך בחשבון הבנק 1.000.000 $ אבל אל תספר לה על זה .. תזרום איתן כמו כל אחד בבר , דבר איתה על כל דבר רק לא על עצמך בצורה ישירה , דבר מסביב על סופרים ועל כתבים ועל השקעות ועל עבודה ועל חיים לא בשום צורה על עצמך .. ויותר חשוב מכל זה, אל תיתן לה להרגיש בחיים שהכל נעשה בכדי להביא אותה אל המיטה, יש להן חוש מפותח למרחק של קילומטרים, ומטריף אותן רק מה שלא ברור מאליו, ומה שלא נעשה בצורה ישירה וגלוייה, אם תדבר זה אבוד מראש ! בקיצור הרבה אנשים מוכשרים מאד, ובעיקר המוכשרים סובלים מהבעייה הזו, וחשוב להבין שהנושא מורכב וטעון, וכאחד שקורא ספרים הייתי ממליץ לך לקרוא כמה ספרים בנושא, וכבר קראתי ספר שלם בדיוק על מה שאתה מדבר רק שאני לא זוכר כרגע את שמו .. מצטער , אבל סומך עליך שתאתר אותו ..

 

[shach mat]

אולי כדאי להאשים

את הבחורות הבעייתיות ולא את חוסר הגבריות שלך?!?!?!

 

[אליזד]

טוב טוב תרגעו!

נו בסדר. זו לא הבעיה שלי, טוב? ממש ממש אין לי בעיה להשיג זיונים. בחיי שלא. היתה לי בעיה כזו פעם, כשהייתי מטר שישים וחמש אבל מאז שאני מטר שבעים ושתיים אני משיג זיונים ממש בקלות... טוב, ברצינות. ליקו, ושח מט, וחמי, אני לא מחפש זיונים. באמת שלא. אני שמח לשכב עם נשים פה ושם, ובאופן כללי אני ממש אוהב נשים. אבל בהחלט לא מחפש זיונים. וגם הסיפור של אתגר קרת לדעתי, לא קשור למסר שאני "הדבקתי" לו. לא צריך להיות גאון בספרות בשביל לראות ש (לקרוא בהברה איטית של מורה לספרות) "תקוותו של הגיבור, כפי שהיא באה לידי ביטוי במשפטי הסיום, איננה "לתקוע בחורה מכל הכיוונים" כפי שכתב ליקו, או "להגיע אליהן לתחתונים" כמו שאחרים אימצו פה בהתלהבות רבה - אלא להרדם עם בחורה על הספה מול ערוץ שמונה". זה אני שהיה לי נח לכוון אתכם לסר פופוליסטי עדכני ורלוונטי שמדבר ליותר אנשים. וככה להמלט מכל העניין. אבל זה ממש לא מה שהתכוון אליו הסופר, וזה ממש לא מה שאני רציתי לומר. אני כבר הרבה זמן לא מחפש זיונים. ובזמן שחיפשתי, ברוך השם לא היתה לי בעיה להשיג. תאמינו או לא, כל מה שצריך כדי לזיין זה לרצות את זה באמת. כמה מופרך שזה נשמע. אבל באמת שלא על זה הסיפור פה. וזו באמת היתה טעות מצידי "לשגר" ככה את הסיפור הזה ולקוות שמישהו יבין. לשלוח כמו מכתב כזה בבקבוק. וזה באמת לא היה צעד חכם. וזה היה מריר ונאיבי. ואני מצטער. יותר לא אשלח פוסטים מוזרים וחסרי עניין לציבור. ובטח לא אתרגז כשאף אחד לא יבין. נו טוב, אני לא יכול להתחייב לגבי העניין של הלהתרגז. אני כנראה כן אתרגז ממשהו, אז מה זה חשוב ממה? אבל אני באמת אשתדל לא לשלוח שטויות כאלה בעתיד. והכל בא על מקומו בשלום.

 

[נופל חופשי]

לא הצלחתי למצוא כלום בגוגל

מי ז'ה?

 

[אליזד]

נו, באמת...

בבקשה חמוד. הנה הלינק. שים לב לסוף הערך הזה, יש שם הפניה לאתר שלו ב"במה חדשה" וככה תוכל גם לקרוא דברים שלו בלי להזמין את "מתבחששת" לסופשבוע כדי לקחת ממנה את אחד הספרים... (-: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8_%D7%A7%D7%A8%D7%AA

 

[אליזד]

הנה, ככה לא תצטרך לגזור ולהעתיק