קטיה...

[ארווין קליין]

ביאליק כתב על רחלי, הפרוצה התל אביבית, שיר פופולרי והרצל נהג לבקר בבתי הזונות של פעם (בסוף נפטר ממחלת מין). אז, נכון, היום הזנות אסורה ויש הבנה שרוב הפרוצות הן נפגעות מינית, לשעבר, אבל עדיין יש מקום לסתם שיר משעשע על אותם הימים:



יש קוראים לה סתם פרוצה

ואחרים אומרים אפילו מן זונה

אבל כולה אישה

פורצת וגועשת באישיותה כובשת

את עצמה היא מגשימה

גם אם יש אומרים שהיא זונה

הרבה יותר מסתם

לקיומה יש טעם

בשביל רבים מאוד קיומה כאן

נותנת לחייהם טעם

ניצוצות היא מוציאה

לרבים מאוד חודרת היא לנשמה

כן טוב כל כך להם עשתה

בזכות קיומה מרגישים הם הכרת תודה

את עצמה היא מגשימה גם אם בדרך נלוזה

גם אם לא מורמת היא מעם

ודבריה לא נותנים שום השראה

אינם אפילו דברי חוכמה

הנה רבים אותה הרימו ואת לבם הרנינו

ניצוצות של השראה לבם על גדותיו גאה

הם חשו כל כך הרבה הנאה

עד שאפילו ללבם היא חדרה

כן כך בדרך פיסית

את נשמתם הפסיבית החייאתה אגרסיבית

כן פראית ואגרסיבית

מעוררת בתשוקה את הנשמה היא מחייה

וגם לתשוש פיסית

את הנשמה הפסיבית היא מעוררת בצורה כמעט אגרסיבית

ושוב אותם מעמידה

תחושה של גברים להם מעניקה

והאון והכוח חוזרים כבראשונה

דרך התשוקה שהיא מקרינה

את חסדיה מעניקה

ולרבים את החיים מחזירה.

שאלוהים ייתן לה כוח

להמשיך בינינו לפרוח

קטיה היקרה

בלבנו את חרוטה

גם זקנים חסרי אונים

פרח שכמוה לקטוף מתכופפים

פורצת ומלאת כוח

פרוצה שכמוך לא ניתן לשכוח

זונה? אולי יותר קדושה

בזכותה עולם טוב יותר כולנו נברא!