מה משחק?! >>עוברים למאחורי הקלעים<<
אחרי עיקוב קל, הגיעו הזוג מיני וקואיצ'י אל האולם >אגב, אני המראיינת< אני:קואיצ'י, מה עיקב אתכם קואיצ'י:למיני היה בעיה עם הזנב, חוץ מזה מלייאן מעריצות נורא עיקבו אותי בשדה התעופה >מסמיק< אני מאוד מודה לכולם על העידוד המדהים שראיתי בישראל, ואני אוהב אתכם (ואת המשפטים לקחתי מההופעה של המורדים) אני:למה לא באת עם משפחתך, אחיך הגיע עם אימכם ואתה באת במטוס פרטי, למה? קואיצ'י:מפני שהייתי צריך עוד מטוס, כי ביום שישי אני אשאר בארץ כדי להצתלם לפירסומות לבגדי ים, אני:ומיני, מה את תעשי? מיני:אזיל ריר!!! שנייהם צוחקים וכן, בעוד מספר דקות יעלו לבמה קואיצ'י וקוג'י עם שיר הדואט שלהם, שנכתב על ידי ווילו במיוחד ובנתיים פרסומות ועכשיו! צעצועי אקונימון מתפרקים לטקויה בכל חנויות הצעצועים המובחרות! בלעדי! פוסטר ענק של הדיג'יגורלים בארץ! במהדורה מוגבלת! חזרנו אל המופע, ועכשיו עולים קואיצ'י וקוג'י מינאמוטו, לשיר שלהם קואיצ'י וקוג'י עולים לבמה, נשמעת מוסיקה רגועה ויפה ושנייהם מחייכים זה לזה מהקהל נשמעות צרחות הפאנגרל, השומרים מתקשים לחסום את דרכן אל הבמה, אבל כולן נרגעות מיד כשקוג'י מתחיל לשיר כשאני עוצם את העיניים, זיכרונות מעורפלים עולים לי לראש, כאב בראשי עוצר את המראות אני פוקח את העיניים, מתעורר אל המציאות הכואבת. אני קם מהמיטה,מביט על המיטה התחתונה. המקום שבו היית ישן.. זיכרון עצוב,כואב,מופיע מול עיניי. אתה לא איתי עכשיו. בודד אני הולך במסלולי החיים, בלעדייך,אחי,בלעדייך.. כאב חד בצד, זיכרון,אשליה. מעדיף לחיות בעולם שלך. העולם שלי כל-כך כואב,מתפורר. הולך לעולם אחר,משתנה,משתלט. הכאב עדיין נשאר, מנסה להתגבר,אבל קשה. תופס את הראש בידיים, מניח לדמעות לזלוג. מבין שלא תחזור. ואז הוא מגיע, עם האור שלו,עם האש. לא מבין את הכאב, והם פוגעים,הורסים את תוכניותי, שלטון,הוא חומק מידיי. נשאר רק כאב, ואז הוא מבין, מחבק באורו,מלטף. סולח,הכל נסלח הוא לוחש. ממך נשאר רק זיכרון,אחי. החיים שלי ממשיכים,בלעדייך... אבל איתו,הוא,הוא המלאך שלי אופיר כתבתנו מאחורי הקלעים: זה היה מדהים! כולן צורחות! אני לא יודעת איך אתם מצליחים לשמוע אותי, ההיסטריה פה בעיצומה, הקטע הבא מיד! ואני הולכת לחכות לאיזומי ויולי שעוד לא הגיעו, לקטע הבנות המשעשע מיד אחזור עם פרטים מהשטח! אלייך רייסטלין!