קו רעיוני
והאדם ברא את האלוהים בצהרי יום, בצר לו. מחשבה נתגנבה לראשו של האדם, מחשבה דביקה אודות מוות. והאדם לא רצה למות ולכן המציא את החיים שלאחר המוות, וכדי להאמין בחיים שלאחר המוות היה לו צורך לאדם - באלוהים. והאדם המציא אותו. וגם את המחשב והמקלדת הוא המציא, וישב וכתב שיר ובסופו משפט: ואנחנו רק עליך סומכים. והאלוהים ברא את האדם בשש בבוקר. ממש עם הקפה, ורחב ליבו. הוא סקר את המוצר הורדרד והריחני, וספק כפיים: זה מה שרציתי, אמר בלבו האלוהים הבודד, אבל תכננתי את זה עם ציצים ושכל, ויצא לי עם בולבול ואגו. נייצר גרסא משופרת, המהם לעצמו האלוהים וברא את חווה. וחווה בראה את התשוקה, והאלוהים והאדם החלו מביטים זה בזה בעין רעה. לפעמים, לא תמיד. ועד מהרה הפכו ליריבים ותבעו אחד את השני בבתי משפט. זה אומר אני בראתי אותך וזה אומר לא כך, כי אם אתה נבראת בידי. והאדם אף הרחיק לכת ואמר לאלוהים בחקירה הנגדית: לא האמנתי שגם לך יש טוסטסטרון. השופט מאוד כעס על ההערה הזו. באחרית הזמן מת האדם. מתה חווה. נותר רק האלוהים. זקן יותר ומפוקח הרבה יותר, ובעיקר בודד כשהיה בטרם ריקדו בפניו אדם וחווה על במותי ארץ. האלוהים הרהר במשמעות הרחבה יותר של הניסיון, ופסק בינו לבינו תוך שהוא מפריח טבעות עשן כחלחל ממקטרתו: לא יצא לי כל כך טוב. המוצר קצר-ימים, יש לו תופעות לוואי. טעות זו טעות אבל אין מה לעשות בקשר לכך, אמר בלבו האלוהים הבודד, כי הם כבר מילאו את הארץ, פרו ורבו. נארגן להם מידי פעם מלחמה עסיסית ונדלל את הזכרים, ויהיו לנו כוסיות פנויות לנצח נצחים. נקרא לזה קו-רעיוני. אף אחד לא יעלה על זה שהייתה כאן שגיאה תכנונית. האלוהים אהב לדבר על עצמו ברבים.
והאדם ברא את האלוהים בצהרי יום, בצר לו. מחשבה נתגנבה לראשו של האדם, מחשבה דביקה אודות מוות. והאדם לא רצה למות ולכן המציא את החיים שלאחר המוות, וכדי להאמין בחיים שלאחר המוות היה לו צורך לאדם - באלוהים. והאדם המציא אותו. וגם את המחשב והמקלדת הוא המציא, וישב וכתב שיר ובסופו משפט: ואנחנו רק עליך סומכים. והאלוהים ברא את האדם בשש בבוקר. ממש עם הקפה, ורחב ליבו. הוא סקר את המוצר הורדרד והריחני, וספק כפיים: זה מה שרציתי, אמר בלבו האלוהים הבודד, אבל תכננתי את זה עם ציצים ושכל, ויצא לי עם בולבול ואגו. נייצר גרסא משופרת, המהם לעצמו האלוהים וברא את חווה. וחווה בראה את התשוקה, והאלוהים והאדם החלו מביטים זה בזה בעין רעה. לפעמים, לא תמיד. ועד מהרה הפכו ליריבים ותבעו אחד את השני בבתי משפט. זה אומר אני בראתי אותך וזה אומר לא כך, כי אם אתה נבראת בידי. והאדם אף הרחיק לכת ואמר לאלוהים בחקירה הנגדית: לא האמנתי שגם לך יש טוסטסטרון. השופט מאוד כעס על ההערה הזו. באחרית הזמן מת האדם. מתה חווה. נותר רק האלוהים. זקן יותר ומפוקח הרבה יותר, ובעיקר בודד כשהיה בטרם ריקדו בפניו אדם וחווה על במותי ארץ. האלוהים הרהר במשמעות הרחבה יותר של הניסיון, ופסק בינו לבינו תוך שהוא מפריח טבעות עשן כחלחל ממקטרתו: לא יצא לי כל כך טוב. המוצר קצר-ימים, יש לו תופעות לוואי. טעות זו טעות אבל אין מה לעשות בקשר לכך, אמר בלבו האלוהים הבודד, כי הם כבר מילאו את הארץ, פרו ורבו. נארגן להם מידי פעם מלחמה עסיסית ונדלל את הזכרים, ויהיו לנו כוסיות פנויות לנצח נצחים. נקרא לזה קו-רעיוני. אף אחד לא יעלה על זה שהייתה כאן שגיאה תכנונית. האלוהים אהב לדבר על עצמו ברבים.
