גיגלתי אתמול קצת בנושא
וקראתי דברים שכתבו באנונימוס ישראל על זה, בצורה ארוכה (על המחקר, הפולמוס, ומה שיש להם לומר). שם הם טענו ששחיטה כשרה אכזרית יותר משחיטה עם הימום; ומכיון שלפי ההלכה אסור להמם את הבהמה לפני השחיטה, הרי שלמשך 5-7 שניות כואב לבהמה, לפני שהיא מתה (בעוד ראשה כרות). אנונימוס ישראל הצביעו על זה שנכנסו המון גורמים לא לעניין בוויכוח - גם אנשי הדת לתחום המדע, וגם אנשי המדע לתחום הדת (ניסו 'לפסוק הלכה' שהשחיטה פעם היתה פחות מצערת, ודברים כאלה), ועל זה שמכל הוויכוח נשמט העניין שהימום הוא דבר אכזרי גם כן. העניין, מבחינתי, הוא כזה: צער בעלי חיים הוא ערך (והוא ערך הלכתי גם כן), אבל הוא אחד מהערכים, ולא היחיד. ובהתנגשות בין ערכים, לפעמים צעב"ח יידחה במקצת מפני ערכים אחרים; במקרה שלנו - האיסור להמם את הבהמה לפני השחיטה. במגבלות האלה, ההלכה מקפידה על דברים רבים, שהשחיטה תהיה מהירה ככל האפשר - סכין חדה ביותר, שחיטת הקנה והוושט במהירות, וכולי וכולי. אחד מהקישורים שהבאתי למעלה דן בנושא צער בעלי חיים בהלכה בהרחבה. עייני שם.