קושי

n o a m 2 8

New member
קושי

ואולי תוכלו לסייע בידי לעזור לעצמי.. אני אדם מאוד ראציונלי, באופן חשיבתי ותפיסתי את החיים עצמם. לא מאמינה בקיומם של אנרגיות וכוחות קוסמיות, אלא בכוחות שלנו, כבני אדם. גורלי הוא שלי. לא שיש לי בעיה עם תפיסת עולמי, לא, אך אני מוצאת עצמי מתקשה להתחבר לצד הרוחני שבי. מדיטציה ודמיון מודרך- קשים עלי מנשוא. אני מוצאת עצמי לא מפסיקה לחשוב ולשאול שאלות. אני בן אדם ספקני מטבעו, ולכן ביקורתי מאוד- מקשה מאוד, כשמנסים להיפתח לעולם הרוחני. מחפשת דרך לפתור אל הקונפליקט, ולהגיע לאיזון ולשלמות עם עצמי. עם האלוהים הפנימי שלי. החלטתי לשתף...זה תמיד עוזר. לי, לפחות.
 
נועם

אני חושבת שזה שבכלל נכנסת לפורום הזה זה סימן טוב. סימן שיש לך רצון לרוחניות. נדמה לי שמי שרציונלי בעצם מפחד מדברים שאין עליהם שליטה או ידיעה ברורה. תבדקי.
 

הקואין

New member
לנועם

(תשובתי נוגעת למדיטציה בלבד, ולא לרוחניות שאין לי מושג מה היא) אין למדיטציה שום קשר (לדעתי) למיסטיקה, כוחות קוסמים וכו'. למדיטציה יש קשר לכאן ולעכשיו. מדיטציה היא תרגול. ואכן לעיתים זה תרגול קשה מנשוא. כפי שאת (אולי) הולכת למכון כושר , מתאמנת, מגיעה לכושר, וממשיכה להתאמן כדי לשמור על הכושר. כך גם במדיטציה. לא נהפכים ל"בודהה" בן יום, האימון לא מסתיים לעולם, ויש לשמור "על כושר". יש הילה סביב מדיטציה: "שקט, רוגע, המחשבות נפסקות וכו'", אולם אין זה כך. מישיבה אחת לא מגיעים ל"הארה". ממדיטציה אחת לא משיגים שקט. יש חשיבות להמשיך ולהתמיד, יום יום. מדיטציה היא להיות מודע, גם למחשבות שמתרוצצות בראש. הן שם, תמיד היו ולעולם ימשיכו להיות. השאלה היא מה עושים איתן ולא איך מפסיקים אותן.
 
למעלה