קושי להחליט

zerzer1

New member
קושי להחליט

אני ואשתי בני 33 ובנתיים בלי ילדים.
אני נשוי כבר יותר מחצי שנה. בסה״כ אנחנו ביחד 3 וחצי שנים. אנחנו אוהבים והיא מאוד משקיעה בי, אבל אני כל הזמן מרגיש שאני מתפשר במערכת יחסים. אנחנו מאוד שונים ואני הרבה פעמים מרגיש שאנחנו לא מתאימים. אין נושאי עניין משותפים כמעט והתגובות שלה מעצבנות אותי. למרות זאת כשאני מעיר לה היא משתדלת להישתנות. בחודשים האחרונים היא רוצה להיכנס להריון ואני כל הזמן מנסה לדחות את זה בתרוצים שונים כי אני מאוד מפחד מהמחויבות לחיות איתה לכל החיים (איכשהו זה יותר חזק בשבילי מחתונה) והחוסר יכולת להיפרד אחרי שיש ילדים. אני לא יודע אם להישאר איתה או לא אבל בכל מקרה אם אעזוב אותה אני ארגיש שעשיתי לה עוול והרסתי לה את החיים כי היא בת 33 ולא בטוח שתכיר מישהו ותביא איתו ילדים. היא כבר גרושה פעם אחת ולגרוש שלה היו הרבה דברים שהפריעו לו כמו שלי מפריעים.
הקדמה ליחסים שלנו: תמיד היו לי היסוסים האם להישאר במערכת יחסים. בסוף החלטתי להיפרד ממנה אבל היא שכנעה אותי להישאר. אחרי כמה חודשים היא לחצה להתחתן ולי היה קשה להחליט והלכתי לטיפול. המטפלת שלי שכנעה אותי להישאר ובסוף החתנתי איתה. ההיסוסים נשארו ובחודשים האחרונים אני הולך לפסיכולוגית אחרת, והיא כל הזמן מנסה לשכנע אותי להישאר במערכת יחסים. אני כבר מתחיל לחשוב שגם אם אתגרש, אני לא אוכל להכיר מישהי טובה יותר.
 
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל

אבל הסיפא תהיה זהה - שלא תעיז לעשות עכשיו ילד! הוא לא צריך לשלם כל חייו על זה שאתה חסר עמוד שדרה.
בנוגע לקשר שלך - כל מה שרשמנו לפיני מהשרשור השכן תקף גם לגביך.
שחרר, מגיע לה יותר.
 
לדעתי כל עוד אתה לא שלם, חבל על הזמן שלך

בקשר זוגי אתה חייב להיות שלם.
מכריחים ומשכנעים אותך מכל הכיוונים להשאר איתה משום מה, כשאתה לא מרגיש לעשות את זה.
לא מובן לי למה צריכים לשכנע אותך להיות עם מישהי שאתה לא רוצה להיות איתה במחוייבות?! זה לא הוגן כלפיך.
למה אתה עושה את זה לעצמך??
 

seeyou

New member
גם לדעתי לא תכיר מישהי טובה יותר. וזה בגלל

שעוד לא הבנתי במה היא לא בסדר

מה אתה מצפה מאישה "טובה"?

מה אתה חושב שאישה טובה מצפה מגבר במסגרת ממוסדת

בהרבה מישורים יש ניגודי אינטרסים בנקודת זמן/מקום

תזכור-אין ארוחות חינם ואין "אהבה" כמו באגדות לילדים

זה ממש לא חשוב מה תחליט הרי אתה מצפה שכול יתנהג לפי תרשים זרימה שנמצא בראש שלך


יוסי

תחשוב פחות-תעשה יותר
 

nirity1

New member
קודם כל שיהיה ברור

אתה לא עושה לה עוול אם אתה נפרד ממנה עכשיו ומי יודע אם גבר אחר יעשה לה ילדים....
אתה עושה לה עוול בזה שאתה לא באמת רוצה להיות איתה. ואז עוד מאשים אותה בזה שהתגובות שלה " מעצבנות אותך "
אני לא יודעת למה שתי פסיכולוגיות המליצו לך להשאר. אני לא יודעת מה אתה חושף אצלהם שאתה לא חושף כאן.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אתה כנראה לא שואל את השאלות הנכונות

אתה שואל "האם אני מתפשר?" "האם יש מישהי יותר טובה בחוץ?"
לכן ברור שאתה לא מצליח להחליט, כי אלו שאלות שלעולם לא תהיה להן תשובה. גם אם תמצא מישהי טובי יותר, מי ערב לך שאין עוד יותר טובה אחריה? ככה זה יכול להימשך לנצח.

השאלות שאתה צריך לשאול הן:
"למה אני מתקשה להחליט החלטות בחיי?"
"למה אני רוצה שאחרים יחליטו בשבילי?"
ובעיקר:
"מה אני מחפש בחיים?"
"מה סדר העידפויות האמיתית שלי?"
"מה אני מוכן לשלם כדי להגיע למה שאני רוצה? על מה אני מוכן לוותר?"
"מה נדפק אצלי, באיזה שלב. שהגעתי למצב כל כך לא החלטי?"
"איך אני מתקן את התקלה הזאת היום?"

כשתגיע לתשובות בשאלות האלה, כבר תדע את השאר.

---

ודרך אגב התאוריה כאילו נשים וגברים מסודרים על איזה רצף של איכות, מהכי פחות שווה להכי שווה, הוא פשוט שטות. בני אדם הם מרחבים רב ממדיים (אם אתה מבין למה כוונתי), וזה הכל משחק של התאמות, לא משחק של ליגה, מי גומר הכי גבוה בטבלה.
 

zerzer1

New member
תודה מריוס

השאלות האלה מאוד יכולות לעזור לי להכווין את עצמי
 

גארוטה

New member
אתה בוודאי מכיר

את המשפט "זה לא את זה אני", אז זהו בדיוק, זו לא היא זה אתה! בכלל לא משנה עם מי היית מתחתן
בכל מקרה היית נמצא באותו מצב של עכשיו, לא בטוח, לא מרוצה, מתלבט, מהוסס, מחפש תירוצים
ומלא בהם כרימון.
זו בטח לא הפעם הראשונה שזה קורה לך וגם לא האחרונה. אתה מה שנקרא "מתלבט סידרתי" ולכן אני גם
לא מתפלאה ששתי מטפלות "שיכנעו" אותך להישאר איתה.

שים לב למשפט שלך עצמך "אני כבר מתחיל לחשוב שגם אם אתגרש, אני לא אוכל להכיר מישהי טובה יותר"
הוא טומן בתוכו את כל מה שאתה.
אולי הגיע הזמן ללכת לטיפול כדי לטפל בבעיה האמיתית, למה אתה אף פעם לא שלם/מרוצה/שמח בחלקך/החלטי.

בהצלחה
 

אייבורי

New member
תשמע

יש גיל שבו אדם צריך לקחת אחריות על הבחירות שלו.
זה בערך צריך לקרות בגיל 18
אחת לכמה זמן, יש תקלות ואנשים מגיעים לגיל 33 בלי
היכולת הזאת, ואת זה חייבים לתקן.

אחרת אתה תתגלגל ממקום למקום, כל פעם תאשים
מטפלת כזאת או אחרת שלחצה עליך.
כל פעם תאשים את הבת זוג שלחצה עליך.
אשמים תמיד תמצא וגם את האומללות שלך.
 

zerzer1

New member
תודה על כל התוגובות

אקח כל מה שאמרתם לתשומת לבי
 

zerzer1

New member
כמובן שהצגתי שאני סובל אבל זה לא נכון

לא כל הזמן התגובות מעצבנות ויש בה הרבה מעלות כמו זה שהיא מכבדת אותי ונותנת לי הרבה ספייס לעבוד. פשוט המצב מאוד ביניים ולא מוחלט. וכן אני אכן מתקשה לקבל החלטות, תמיד היה לי אופי דפוק כזה (אף על פי שכבר כמה פעמים החלטתי ללא קושי מיוחד לסיים מערכות יחסים- כי אז הדברים היו יותר ברורים לי.
 
מטפלות שמנסות לשכנע

אני לא רוצה לשפוט, כיוון שלא מכירה את הדינאמיקות בטיפולים שאתה נמצא בהם, אבל ממתי מטפלים מנסים לשכנע?! זה לא תפקידנו כמטפלים, אלא רק לעזור לך להתחבר לעצמך, להכיר ולהיות מודע לכל הצדדים שבנפשך, ולאפשר לך לקבל החלטה משלך.

לגבי הקשר, נשמע שאתה לא רוצה להיות שם ונלחם בעצמך (יחד עם בת הזוג והמטפלות) להישאר, כאשר מלכתחילה הרגשת שזה קשר שלא מתאים לך...
 
השאלה איך הוא תופס שכנוע

מספיק שמטפלת שאלה אותו מה הוא חושב שהוא ימצא בהמשך(בהטיות שונות) והוא מראש חושב שאין לו הרבה סיכוי למצוא משהו אחר (לפי דבריו) והוא יקבל את השאלה שלה כשכנוע להישאר...
 
מסכימה מאוד

זו הסיבה שכתבתי שאיני מכירה את הדינאמיקה בטיפולים הללו.
אבל כבר היו דברים מעולם.. לא יודעת מה קורה ספציפית במקרה הזה
 
רק שיש כאן 2

פסיכולוגיות שונות, מה שנראה לי מוזר. מילא אחת לא יודעת מה התפקיד שלה וחורגת מעבר אבל שתיים? כבר יותר תמוהה.
 

סטנגה Joe

New member
אולי אתה צריך

לתת לעצמך פרק זמן שבו תחשוב על האופציות העומדות לרשותך ולאחריו תקבל החלטה.
 
למעלה