קורת רוח

Falcor

New member
קורת רוח

שלום לכולם , רציתי לדעת מהיכן בא הביטוי "קורת רוח" ..בדקתי במילון אבן-שושן והוא טוען שהביטוי בא מהמילה קור. אולם אין שם יותר מידי פירוט ונראה לי שזה לא המקור. למישהו יש מילון בן-יהודה .. ויכול לבדוק את זה בשבילי ?! תודה רבה רבה , FALCOR .
 
הבטוי הוא תלמודי, מופיע כמה פעמים

בתלמוד ובמדרשים. למשל יבמות דף 63: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו הראשונה [נו, מילא]. ומקובל הפרוש שקורת מלשון קור. במזרח החם זה סביר. במשלי פרק כה: כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדוניו ישיב
 

Falcor

New member
תודה ..

אני יודע שהביטוי מופיע בתלמוד.. זה מצויין במילון אבן שושן. פשוט אני תוהה אם אין לו מקור קדום יותר .. אולי באכדית .. יש לך אפשרות לבדוק את זה .. כמו במילון בן יהודה . שוב תודה
FALCOR
 

uriozmor

New member
למה אכדית?

בן-יהודה גוזר מקר"ר (כמו אבן-שושן) ומשווה לארמית סורית (קורת רוחא) ולערבית (קֻרַה עַיְנִ), אבל הוא לא מנסה לומר שהצורה העברית הגיעה משם. גם יסטרוב במילונו לא מציג את "קורה" כמילה שאולה. אגב, הצירוף "קורת רוח" מופיע כבר במשנה, באבות ד, יז: יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
 
למעלה