אני בטוח שאם תרצה תהיה קצין מצוין
מצבי דומה לשלך- מגמם מגיל צעיר. לפני מס' חודשים התחלתי קוס קצינים, שבמהלכו הגמגום החריף (חברה חדשה-> שוב מתייחסים לנושא הגמגום-> לחץ פסיכולוגי-> החרפה). זה לא מנע ממני לסיים את הקורס בהצלחה, עם חוות דעת טובה מאוד של מפקדיי, כולל בתחום כושר הביטוי (אני לא אומר זאת כדי להרשים אלא כדי להמחיש לך שאפשר להצליח גם עם גמגום). דווקא אני, עם בעיית הדיבור קיבלתי יותר התנסויות הדרכתיות מכל הצוות, וזכיתי עליהן בציונים גבוהים ןבהערכה טובה מאוד מצד הצוות והמפקד. הית צריך להעביר שיעור לצוות? לדבר לפני הפלוגה?- אז דיברתי, וכן, גם גימגמתי תוך כדי- אז מה? לא התחייבתי לקצב מילים לדקה מסוים. בסופו של דבר, אם אתה אומר דברים רלוונטים מתייחסים לתוכן ולא לצורת הדיבור. אני לא יודע לאיזו מגמה אתה מיועד (נחשון, מעוז או להב), אבל במגמות מעוז ונחשון ישנם אנשים עם מוגבלויות קשות בהרבה, מה שלא מונע מהם לסיים את הקורס בהצלחה וגם בהצטיינות (אחד המצטיינים הגדודים היה אטר). לא תתן הנחות לעצמך- וגם המפקדים לא יפסלו אותך. בעיית הדיבור שלי לא הפריעה לי לדבר גם בפורום גדודי (אם כי בפורום כזה מומלץ לכל אחד שלא לדבר- בד"כ אנשים נוטים לפלוט שטויות מיותרות...). בסופו של דבר- בדרך שתציג את הבעיה שלך לאנשים- כך הם יתייחסו אליה. תראה לחברה, באמירותיך ומעשיך, שהגמגום הוא רק חלק ממגוון מאפייניך, ולא המגדיר העיקרי שלך- וגם הם יתייחסו אליך כאל אדם רגיל, עם מאפיין מסוים, כפי שיש לכל אחד משלו. בהצלחה! (אם אתה מעוניין- אתה מוזמן לשלוח מסר אישי)
