קורה לכם שאתם

קורה לכם שאתם

מנהלים שיחות בראש עם אנשים שלא שם?
למשל לא מזמן עשיתי מרתון של "סקס והעיר הגדולה". לאחרונה הכרתי מישהו וכאילו הקול של "קארי ברדשאו" כאילו כל הזמן בראש שלי. מנסח שאלות כמו שהיא, מנסחת כל מיני מאמרים שכאילו היא הייתה אומרת. או שיחות עם ידיד טוב שלאחרונה נעלם. שבהן אני מספרת לו דברים והוא מגיב.
ראיתי פעם סרט "הנערה על הגשר" או משהו כזה. סרט צרפתי. והייתה שם סיטואציה כזאת שהם ניהלו שיחות אחת עם השני בלי באמת לדבר.
לפעמים זה גורם לי לחשוב. עם כל הקולות האלו, איפה הקול שלי?
 

snoopytush

New member
לא כל כך כי אני לא טורחת לפגוש הרבה אנשים אבל

בצבא הייתה לי חברה ששמה אירה ( מהשם אירינה שזה שם מדהים ביופיו ),
ואחר כך כשהתאפזתי פגשתי עוד אירה שתיהן היו רוסיות עם פנים עגולות שיער שחור חלק
ופרצוף מעט דומה עם אותו קול ואישיות כמעט אחד לאחד רק שאירה 2 הייתה יותר
דברנית והייתה בוגרת מאירה 1.
זה היה אחד הדברים ההזויים שנתקלתי בהם בשנותי
 
ברור... לפעמים זה גם יוצא מהפה..


אבל זה בעיקר קורה לי כשבעלי בעבודה ויש לי מלאאאאאאאאאאא מה לומר/ להגיד/ לספר.
 
חחח אז אני לא לבד בזה?

מבחינתי הרבה פעמים השיחות האלו ממש מצחיקות חח
יש לי נטיה חזקה ללכת ברחוב ופתאום לחייך כמו מפגרת כי אני צוחקת בראש ממשהו חח
 
כן גם לי לפעמים זה קורה

בהחלט לאחר מריבה או ויכוח
או משהו בלתי נעים
או לאחר דיון סוער,
אני נזכרת בראש ואומרת כל מיני דברים שיכולתי להגיד
 
למעלה