קורא מזדמן

Mor L

New member
יש לי שאלה

לפי ניסיונך עם מטפלים, האם הם אמרו שישנם מצבים נפשיים שלא יכולים לעבור כאשר הבן אדם בודד ללא בן/בת זוג? או שאפילו במקרה שלך היית מצליח להשיג התקדמות גם אם לא היית מתחתן? אני שואלת מכיוון שלי יש חבר שלא מסוגל לתת לי את היחס שאני זקוקה לו, אבל אני יודעת שאם אני אפרד ממנו הבעיות הנפשיות שלי יתעצמו, והטיפולים הפשיכולוגיים לא יתקדמו לשום מקום.
 
תגובה מניסיון אישי

ראשית קראתי את כרטיס הפרטים שלך כדי להכיר את הרקע. אבל המידע דל ולא הצלחתי. לא ניתן לתת תשובה כוללנית האם מטפל יצליח לשפר זוגיות כזו או אחרת. מומלץ לתת צ'אנס לביקור אחד אצל מטפל כזה. ניתן להיפגש באופן חד פעמי, ללא הזדהות וללא רישום. הפגישה תהיה חסוייה עפ"י חוק הגנת צינעת הפרט. מחיר: כ-300 ש"ח. בפגישה זו תוכלי לברר באופן ישיר ואמין מול איש/אשת מקצוע מהי הבעיה וכיוון ראשוני להמשך. אל תחששי שהמטפל/ת ירצו לעשות עלייך קופה. ובוודאי ישכנעו אותך להתחיל בטיפול ארוך ויקר. אם המטפל/ת מקצועיים (תאתרי אותם דרך מדריך קופ"ח) אז הייעוץ יהיה מקצועי. מהניסיון שלי: לא הייתי מודע לאפשרות להיפגש פעם אחת עם מטפל מקצועי שיעזור לי. לכן, הידרדרתי עד למעצר ולמשפט. וכאן אני מגיע לשאלתך על החתונה שלי. איני יכול לשער איך היו מתנהלים חיי אם הייתי מתחתן או לא. אבל ברור לי דבר אחד. אשתי עזרה לי מאוד כאשר הידרדרתי ונזקקתי לטיפול פסיכיאטרי. תוכלי לקרוא על כך בבלוג שלי. אז בהצלחה לך ואני זמין לשאלות נוספות דרך הפורום וגם במסרים. ולפעמים שוכחים לחיות את החיים מתוך הציפייה לדעת מה קורה מחר.
 

Mor L

New member
תודה

אני רואה שאתה רוצה לעזוב. אני כבר שנה בטיפולים והחלפתי כבר מספר מסיכולוגים שונים. אני שאלתי אם העזיבה של את החבר תגרום לנסיגה נוספת אצלי (יותר משכבר יש לי), ובכך עצם הטיפול כבר לא יהיה אפקטיבי באותה רמה. כי אני משיגה תוצאות רק כאשר אני יודעת שתמיד יש שם מישהו בשבילי, ובלי זה אני קפואה מנטלית לגמרי ואין שום התקדמות כל שהיא בטיפולים.
 
עזרה

למרות שבדר"כ הישראלי הממוצע יודע הכל ולפעמים עונה ומייעץ על דברים שאין לו מושג בהם אני שונה איני יודע מספיק עלייך כדי לתת עיצה הוגנת ומכיוון שמסרת כי כבר היית בטיפולים פסיכולוגיים אז אני חושב כדלקמן: אם במשך כל זמן הטיפולים החבר היה תמיד ברקע, אזי איננו יודעים כיצד "תתפקדי" בלעדיו. בהודעה הראשונה ציינת תלות שלך בחבר. "אבל אני יודעת שאם אני אפרד ממנו הבעיות הנפשיות שלי יתעצמו". זה מצד אחד ומאידך.... את אומרת שהחבר "לא מסוגל לתת לי את היחס שאני זקוקה לו" אזי, להיפרד. את עדיין צעירה ובוודאי תמצאי חבר אחר שיתמוך בך ויתאים לך כי במצב הקיים את תקועה. לא מקבלת תמיכה מהחבר. והעיקר לא לפחד כלל.... הרי יש לך תמיכה מהפסיכולוג המטפל שיעזור לך. אני מסכים שהמצב מסובך. ולכן, ציינתי בתחילת דברי כי איני מכיר אותך מספיק כדי לתת עיצה הוגנת. אבל מקווה שאולי עזרתי במשהו. בהצלחה ......... ואני אהיה פה.
 
מדהים

אצלנו בן הזוג התחתן ולא בגלל האהבה (וגם לא בגלל המשפחה הנוראית של גרושתו) ויש לו אחלה של הורים. אם לא היה מתגרש ממנה (בגלל שיש להם ילד משותף) לא הוא, ולא אני היינו זוכים לאהבה שאנחנו חולקים ביננו היום.
 
למעלה