קוראים יקרים....
לאחר רצוני העז לכבד את השיעמום של החופש בקריאה חוזרת של כבשן הנשמה, ולאחר מכן את הספר הארי פוטר ה-1 והשלישי, שמתי לב שצורות הכתיבה נורא מזכירות אחת את השניה לעיתים קרובות... בעבר קראתי את כבשן הנשמה, אם הזמן נהפך הספר אצלי לאחד מסיפרי מפתח, לא רק ברומח אלא בעולם הפנטזיה הספרותי כולו, שלצידו עומדים ספרים אחרים רמי מעלה נוספים. והארי פוטר לעומתו היה ספר שפשוט נחשב אצלי ליום קריאה מהנה ביותר, בפעם הראשונה זה כמו אורגזמה במובן מסויים, או הפעם ראשונה שאתה מקיים יחסי מין, אך קריאה של הספרים בתקופה קצרה לא רק הראתה לי את הדמיון בסגנון הכתיבה אלא את גודל הדמיון, במיוחד אחרי 20 ספרים של מחזור כישור הזמן... משהו נוסף שם לב?? מישהו נוסף רואה את זה ככה??, אולי זה רק צורת הקריאה שלי, כי אחרי הכל הקורא הוא הדבר הכי חשוב, רמת העינייין שלו ואיך שהוא רואהאת הסיפור.... אני אשמח לתגובות...
לאחר רצוני העז לכבד את השיעמום של החופש בקריאה חוזרת של כבשן הנשמה, ולאחר מכן את הספר הארי פוטר ה-1 והשלישי, שמתי לב שצורות הכתיבה נורא מזכירות אחת את השניה לעיתים קרובות... בעבר קראתי את כבשן הנשמה, אם הזמן נהפך הספר אצלי לאחד מסיפרי מפתח, לא רק ברומח אלא בעולם הפנטזיה הספרותי כולו, שלצידו עומדים ספרים אחרים רמי מעלה נוספים. והארי פוטר לעומתו היה ספר שפשוט נחשב אצלי ליום קריאה מהנה ביותר, בפעם הראשונה זה כמו אורגזמה במובן מסויים, או הפעם ראשונה שאתה מקיים יחסי מין, אך קריאה של הספרים בתקופה קצרה לא רק הראתה לי את הדמיון בסגנון הכתיבה אלא את גודל הדמיון, במיוחד אחרי 20 ספרים של מחזור כישור הזמן... משהו נוסף שם לב?? מישהו נוסף רואה את זה ככה??, אולי זה רק צורת הקריאה שלי, כי אחרי הכל הקורא הוא הדבר הכי חשוב, רמת העינייין שלו ואיך שהוא רואהאת הסיפור.... אני אשמח לתגובות...
