קופטים בישראל

far from abyss

New member
קופטים בישראל

הייתי השבוע בכנסיה הקופטית (היחידה למיטב ידיעתי) בירושלים, התרשמתי נורא לטובה גם מהאנשים וגם מהכנסיה עצמה שנשאה חן רב בעייני. מישהו אולי יודע כמה נוצרים-קופטיים יש במדינה וממתי קיימת הכנסיה שלהם כאן? ולמה פעמים רבות מציינים אותם במקשה אחת עם הכנסיה האתיופית? לא ממש צלחתי במציאת מידע, אם מישהו מבין בנושא אני אשמח.
 

lithium1914

New member
קופטים?

למיטב זכרוני הכנסייה הקופטית קיימת לפני הכנסייה הקתולית אפילו. כמעט כל הקופטים בעולם נמצאים במצרים, שם הם מהווים קצת יותר מ-5% מהאוכלוסייה. אולי הקירבה הגאוגראפית של מצרים אל אתיופיה השפיעה על עיצוב הכנסייה האתיופית, ולכן ציינו אותם ביחד במקרה שלך (אני לא ראיתי דבר כזה אף פעם, אבל מצד שני אני לא מבין הרבה ולא מכיר את הנושא).
 

Boogieman

New member
היא חלק ממתחם כניסית הקבר.

שכולל מספר כנסיות, אורתודוכסית, קתולית, אתיופית וקופטית.
 

תותח9

New member
מונופיזיטים

החיבור שלהם לאתיופים נעשה בדרך כלל כי הם חולקים את מבנה הגג של כנסיית הקבר, ומסוכסכים עליהם סכסוך חסר פשרות. שתי הקבוצות הן "מונופיזיטיות", כלומר מאמינות שלישו יש טבא אחד, אלוהי. שתי קבוצות מונופיזיטיות אחרות הן הסורים והארמנים. יש ביפו כנסיה קופטית חרבה למחצה.
 

שינובי5

New member
הכנסיה הקופטית

היא הכנסייה ה"שלטת" באתיופיה ובמצרים. למרות שהיה פיצול בינהם אי שם במאה ה-19 או ה-20. בעיקרון הדוגמא הדתית לשהם הינה אחידה. בכל מקרה ה"אפיפיור" הקופטי יושב במצרים, הגם ששוב אינני בטוח שהכנסיה באתיופיה מקבלת את מרותו. על כנסיית הקבר קיים מנזר דיר סולטאן המהווה נקודת מחלוקת קשה ביו שתי הכנסיות המצרית והאתיופית. כאשר היינו במצ מלחמה עם מצרים ישראל העלימה עין מההשתלטות של האתיופים על המנזר. בכל מקרה המצרים השתמשו בעילה הנ"ל לשים מקלות בתהליכי הנורמליזציה., אם כי כיום אין העניין מוזכר - ואולי אפילו הגיעו להסדר ( ואל תתפוס אותי במילה). אם הנושאנ מעניין אותך רצוי לערוך סריקה במנועי החיפוש בערך קופטים...
 

זיו טל

New member
התכוונת בוודאי "טבע אחד".

הכנסיה האתיופית נשלטה ע"י הכניסה הקופטית הרבה שנים. ה"שליח" שהפיץ את הבשורה באתיופיה ( אז "אקסום - AKSUM ) קבל את המנוי ABUNA SALAMA - אבי השלום - כמנוי מהבישוף של אלכסנדריה שעמד בראש הכנסיה הקופטית במצרים. הכנסיה האיתיופית שונה כמובן ואחד המרכיבים הבולטים בייחודה הוא מנין השנים שלהם. לפי החשבון שלהם עוד לא עברו 2000 שנה מהולדת ישו. לוח השנה שלהם כולל 13 חדשים ואינו דומה ללוח הגרגוראיני או היוליאני.
 
עוד הבדל בין האתיופים

קיים עוד הבדל בין הכנסיה האתיופית לשאר הכנסיות. האתיופים שמרו על חלק מהמנהגים היהודים. יום שבת נחשב ליום קדוש בכנסיה האתיופית (אם כי ראשון קדוש ממנו). האתיופים נוהגים למול את בניהם ביום השמיני לחייהם (ולטבול אותם ביום הארבעים להולדתם). האתיופים רואים את עצמם כצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא. לפי המסורת שלהם בנם של שלמה המלך ומלכת שבא אף נסע לירושלים על מנת ללמוד משלמה המלך. כאשר חזר לאתיופיה הוא הצליח להערים על היהודים ולקחת עימו את ארון הברית. בחלק גדול מהכנסיות האתיופיות יש צירוים המתארים את המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ו/או ארון הברית. בקשר לסכסוך על דיר אל סולטן (גג קפלת הלנה בכנסיית הקבר), עד המאה ה17 היו לאתיופים זכויות על אחת הקפלות (או יותר) בתוך כנסיית הקבר. במאה ה17 הם איבדו את הזכויות על פנים הכנסיה, וכאן יש הבדלי גרסאות בין האתיופים לקופטים. הקופטים טוענים שכחסד נוצרי, הם איפשרו לאתיופים להתגורר בדיר אל סולטן, אולם היום האתיופים הם בחזקת אורחים בלתי רצויים. לעומת זאת, האתיופים טוענים שהם קנו את הזכויות על דיר אל סולטן, והם דרים שם בזכות. הסכסוך הזה הוא די ארוך, ומדי מספר עשרות שנים מצליח צד אחד לזרוק את הצד השני ולהחזיק בגג. .
 

far from abyss

New member
מרתק

החומרים שהוצגו כאן. מישהו יכול להפנות אותי אל ספרים או אל מקורות כאלה או אחרים העוסקים בקופטים? לא מצאתי יותר מדי חומר...
 
כנסיות, עדות ומסדרים נוצרים בישראל

חוברת מצויינת בהוצאת אריאל. את הספרים של אריאל הכרתי רק בשבוע הספר האחרון. מצאתי את עצמי עומד מול דוכן קטן (שולחן אחד בלבד) עם חוברות נהדרות הקשורות לא"י. המקום היחיד שידוע לי שמוכר אותן בתל אביב הוא בית הבאוהוס ברחוב דיזינגוף. למען הסר ספק, לי אישית אין שום קשר להוצאת אריאל או בית הבאוהאוס, מלבד החובורת שקניתי מהם.
 
למעלה