אנחנו קנינו קומפי לעומר.
הוא מאד אהב את זה ובאמת שיחק בזה די הרבה. לא חושבת שזה היה "מפתח" במיוחד, אבל גם לא נראה לי שזה הפריע. ספציפית לגבי עומר, בדיעבד אני מאמינה, שהיה מועיל לו יותר לשחק על השטיח מאשר ליד המחשב (מבחינת חיזוק חגורת הכתפיים וכד´). שירה גם שיחקה בקומפי, אבל לא נרשמה התלהבות משמעותית, ולמעשה עד היום המחשב הוא לא הפעילות המועדפת עליה. אורי בן שנתיים ובכלל לא הצענו לו קומפי. זה קצת בגלל שהמחשב אצלנו תפוס על ידי הילדים האחרים, אבל גם בגלל שאני רואה שהוא מתעניין מאד בדופלו ובמכוניות ובפאזלים, ואוהב לצייר ולהשתולל, וקומפי ממש לא נראה לי חיוני. כשעומר היה בערך בן שנתיים וחצי התחלתי לשבת איתו עם תוכנות שדורשות שליטה בעכבר (אנחנו התחלנו עם משחקי "פאט-פאט", שאני זוכרת אותם בחיבה רבה). בהתחלה הייתי יושבת איתו (הוא היה אומר מה לעשות ואני הייתי מבצעת), ותוך כמה זמן הוא קלט את עניין העכבר ולמד לשחק לבד. נראה לי שעם אורי אני אתחיל ישר עם עכבר, אם האחים שלו יואילו לפנות את המחשב מדי פעם. בינתיים לא ממש בוער לנו.
הוא מאד אהב את זה ובאמת שיחק בזה די הרבה. לא חושבת שזה היה "מפתח" במיוחד, אבל גם לא נראה לי שזה הפריע. ספציפית לגבי עומר, בדיעבד אני מאמינה, שהיה מועיל לו יותר לשחק על השטיח מאשר ליד המחשב (מבחינת חיזוק חגורת הכתפיים וכד´). שירה גם שיחקה בקומפי, אבל לא נרשמה התלהבות משמעותית, ולמעשה עד היום המחשב הוא לא הפעילות המועדפת עליה. אורי בן שנתיים ובכלל לא הצענו לו קומפי. זה קצת בגלל שהמחשב אצלנו תפוס על ידי הילדים האחרים, אבל גם בגלל שאני רואה שהוא מתעניין מאד בדופלו ובמכוניות ובפאזלים, ואוהב לצייר ולהשתולל, וקומפי ממש לא נראה לי חיוני. כשעומר היה בערך בן שנתיים וחצי התחלתי לשבת איתו עם תוכנות שדורשות שליטה בעכבר (אנחנו התחלנו עם משחקי "פאט-פאט", שאני זוכרת אותם בחיבה רבה). בהתחלה הייתי יושבת איתו (הוא היה אומר מה לעשות ואני הייתי מבצעת), ותוך כמה זמן הוא קלט את עניין העכבר ולמד לשחק לבד. נראה לי שעם אורי אני אתחיל ישר עם עכבר, אם האחים שלו יואילו לפנות את המחשב מדי פעם. בינתיים לא ממש בוער לנו.