קומה מפולשת

[שמעון גל]

קומה מפולשת

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

 

[שמעון גל]

villa savoy

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

villa savoy

 

[mol3]

דעתי על קומה מפולשת

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

דעתי על קומה מפולשת
כשאני חולף ברחובות ת"א/רמת גן/גבעתיים ורואה את כל הבניינים עם הקומות המפולשות, עומדים על עמודי 20/20, אני חושב רק על דבר אחד. אם תהייה רעידת אדמה, אחלה רוח תשטוף את רחובות הערים הללו, כי כבר לא יהיו בניינים שיסתירו את הרוח. העיר תתאוורר יופי. זה בא מהגישה הריאליסטית ולא המודרניסטית.

 

[elip999]

זרקת פצצה לאויר...

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

זרקת פצצה לאויר...
נושא מעניין מאד וטעון חשיבה רבה בפורומים של ארכיטקטים. הרעיון מתחיל מהחשיבה הלה קורביסטית ליצירת עיר גנים. בהמשך יש את הטענה של 5 העקרונות של לה קורבוזיה של אדריכלות מודרנית וכו' וכו'. אין ספק שלה קורבוזיה נוגע בדברים עמוקים ומעניינים שייתכן ויש להם מקום בתנאי שזה מבוסס עם תכנון אורבני שאוסר על יצירת מקומות חנייה מתחת לבניין, ועוד הרבה. אני שואל: "איפה לעזלזאל נעלם הרחוב"? היופי האירופי של הליכה ברחוב (לא רק באירופה כמובן) נוצר מחיבורם של המבנים ויצירת מקשה אדריכלית אחידה שמפסלת לנו (הולכי הרגל) את האווירה במימד הזה. כל זה לא קיים כמעט בארץ, אלא אם אתה מטייל בעכו, יפו העתיקה ושאר המקומות שכיף לטייל שם כי המושג עיר גנים ובנייה על עמודים לא קיים עבורם. אז מה דעתכם???

 

[gerson1]

רחוק מדי מהמקור

זרקת פצצה לאויר...
נושא מעניין מאד וטעון חשיבה רבה בפורומים של ארכיטקטים. הרעיון מתחיל מהחשיבה הלה קורביסטית ליצירת עיר גנים. בהמשך יש את הטענה של 5 העקרונות של לה קורבוזיה של אדריכלות מודרנית וכו' וכו'. אין ספק שלה קורבוזיה נוגע בדברים עמוקים ומעניינים שייתכן ויש להם מקום בתנאי שזה מבוסס עם תכנון אורבני שאוסר על יצירת מקומות חנייה מתחת לבניין, ועוד הרבה. אני שואל: "איפה לעזלזאל נעלם הרחוב"? היופי האירופי של הליכה ברחוב (לא רק באירופה כמובן) נוצר מחיבורם של המבנים ויצירת מקשה אדריכלית אחידה שמפסלת לנו (הולכי הרגל) את האווירה במימד הזה. כל זה לא קיים כמעט בארץ, אלא אם אתה מטייל בעכו, יפו העתיקה ושאר המקומות שכיף לטייל שם כי המושג עיר גנים ובנייה על עמודים לא קיים עבורם. אז מה דעתכם???

רחוק מדי מהמקור

 

[מלפוף]

צרה על עמודים

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

צרה על עמודים
לא נשאר לי הרבה לכתוב בעניין מאחר וmol3 פשוט "הוציא לי את המילים מהמקלדת" תמ"א 38 נותנת היום אפשרויות לטפל במצב הביש הזה שנקרא בניה על עמודים וקומות מפולשות, התמ"א מאפשרת לאזרחים שצריכים לחזק בניינים כנגד רעידות אדמה לבצע תוספות של יחידות דיור והרחבה של יחידות קיימות ובכך גם להפיק רווחים אישיים מבחינת שטח המחייה וכפועל יוצא מכך לתרום לחוזק הכללי של המבנה בעת רעידות אדמה. לעניין הפלישה, כאן כל אדם שגר בבניין צריך לעשות את החשבון בראיה הכללית, נניח אדם גר בבניין בן 4 קומות שקומת הקרקע שלו בנויה בחלקה כדירת גן והשאר הקומה מפולשת, לדיירי הבניין צריך להיות אינטרס מסויים בעובדה שהשכן שגר בדירת הגן מעוניין להוסיף עוד חדר לדירה שלו כי בעקיפין מדובר גם ברווח שלהם וכן (ותסלחו לי שאני כותב את זה) גם כאשר מדובר בפלישה בלתי חוקית לשטח, כל עוד התכנון והביצוע של התוספת נעשית בתכנון של איש מקצוע מתאים החוקיות\הבעלות על השטח היא עניין של סמנטיקה בלבד והרשויות המקומיות בכלל נוהגות לאפשר את התוספות הללו מאחר והתרומה שלהן לכלל מוכרת וידועה. עדיף שכן עם עוד 9 מ"ר מרובע בקומה מתחת ולא בניין שנראה כמו "דומינו ראלי" אחרי שילד קטן נתן את המכה לאבן הראשונה. לילה טוב

 

[mol3]

היום ראיתי את שיא השיאים בעמודים

צרה על עמודים
לא נשאר לי הרבה לכתוב בעניין מאחר וmol3 פשוט "הוציא לי את המילים מהמקלדת" תמ"א 38 נותנת היום אפשרויות לטפל במצב הביש הזה שנקרא בניה על עמודים וקומות מפולשות, התמ"א מאפשרת לאזרחים שצריכים לחזק בניינים כנגד רעידות אדמה לבצע תוספות של יחידות דיור והרחבה של יחידות קיימות ובכך גם להפיק רווחים אישיים מבחינת שטח המחייה וכפועל יוצא מכך לתרום לחוזק הכללי של המבנה בעת רעידות אדמה. לעניין הפלישה, כאן כל אדם שגר בבניין צריך לעשות את החשבון בראיה הכללית, נניח אדם גר בבניין בן 4 קומות שקומת הקרקע שלו בנויה בחלקה כדירת גן והשאר הקומה מפולשת, לדיירי הבניין צריך להיות אינטרס מסויים בעובדה שהשכן שגר בדירת הגן מעוניין להוסיף עוד חדר לדירה שלו כי בעקיפין מדובר גם ברווח שלהם וכן (ותסלחו לי שאני כותב את זה) גם כאשר מדובר בפלישה בלתי חוקית לשטח, כל עוד התכנון והביצוע של התוספת נעשית בתכנון של איש מקצוע מתאים החוקיות\הבעלות על השטח היא עניין של סמנטיקה בלבד והרשויות המקומיות בכלל נוהגות לאפשר את התוספות הללו מאחר והתרומה שלהן לכלל מוכרת וידועה. עדיף שכן עם עוד 9 מ"ר מרובע בקומה מתחת ולא בניין שנראה כמו "דומינו ראלי" אחרי שילד קטן נתן את המכה לאבן הראשונה. לילה טוב

היום ראיתי את שיא השיאים בעמודים
נסעתי לחיפה ברכבת. כך התאפשר לי להבחין בדברים שלא רואים כשנוהגים. בחלקים הדרומיים, ראיתי בניין בן 9 קומות, שכולו מעל לקרקע ולא מדורג. 4 קומות תחתונות, בנויות במלואן. קומה חמישית עמודים !!!!. מעליה עוד 4 קומות בנויות. על פניו נראה בבניין ישן שתוכנן הרבה לפני תקינת רעידת האדמה. ככל הנראה קומת העבמודים מקבלת גשר מכיוון ההר העורפי. נראה לי שאפילו אלוהים לא יוכל לעזור למבנה כזה ברעידת אדמה.אתם יודעים מה יקרה לקומת עמודים אם יש 4 קומות מעליה ו4 קומות מתחתיה. זה הרבה, אבל הרבה יותר גרוע מקומת עמודים שיש רק קומות מעליה. תגידו לי אתם, האדריכלים. על מה חשבתם כשתכננתם בתים בתקופות "השמחות" שלפני תקן רעידת אדמה החדש ?

 

[גולי מ]

מול, ידידי המלומד,

היום ראיתי את שיא השיאים בעמודים
נסעתי לחיפה ברכבת. כך התאפשר לי להבחין בדברים שלא רואים כשנוהגים. בחלקים הדרומיים, ראיתי בניין בן 9 קומות, שכולו מעל לקרקע ולא מדורג. 4 קומות תחתונות, בנויות במלואן. קומה חמישית עמודים !!!!. מעליה עוד 4 קומות בנויות. על פניו נראה בבניין ישן שתוכנן הרבה לפני תקינת רעידת האדמה. ככל הנראה קומת העבמודים מקבלת גשר מכיוון ההר העורפי. נראה לי שאפילו אלוהים לא יוכל לעזור למבנה כזה ברעידת אדמה.אתם יודעים מה יקרה לקומת עמודים אם יש 4 קומות מעליה ו4 קומות מתחתיה. זה הרבה, אבל הרבה יותר גרוע מקומת עמודים שיש רק קומות מעליה. תגידו לי אתם, האדריכלים. על מה חשבתם כשתכננתם בתים בתקופות "השמחות" שלפני תקן רעידת אדמה החדש ?

מול, ידידי המלומד,
את פל-קל, המציא אדריכל או מהנדס??? בסופו של דבר על כל היתר חתומים גם אדריכלית וגם מהנדסת... אז ראשית בוא נפסיק עם הדמגוגיה/האשמות. הכל עניין של מודעות וסדר עדיפויות, ששניהם תלויי חברה ותלויי זמן. ביפן, היכן שיש סכנה גדולה (שמתממשת אחת לכמה שנים), קיימת מודעות וכן, קיימת טכנולוגיה. בניו-יורק, בכלל לא מתעסקים ברעידות אדמה (מה שכן, אולי עכשיו יתחילו להתעסק בדרכי מילוט בעת התנגשות מטוסים בגורדי שחקים). אצלנו, המודעות גדלה, גם בגלל שבכפר הגלובאלי הקטן שבו אנו חיים, הסכנה אינה ארטילאית, אלא שהתמונות מאזורי אסון זמינות, והלקח, אפשר ללמוד, מבלי להלכה למעשה לחוות אותו. גם בהנתן תנאים אלו, לפעמים הצרכן יעדיף את הסיכון (היחסי, במגבלות התקן), ולו רק בשביל לקבל את בית חלומותיו (וכאן אני אפנה אותך לשירשור של בית הספירלה של צבי הקר). עוד חזון למועד, ובבניין הארץ ננוחם.

 

[mol3]

מזל באמת שיש טלוויזיה ../images/Emo6.gif../images/Emo2.gif

מול, ידידי המלומד,
את פל-קל, המציא אדריכל או מהנדס??? בסופו של דבר על כל היתר חתומים גם אדריכלית וגם מהנדסת... אז ראשית בוא נפסיק עם הדמגוגיה/האשמות. הכל עניין של מודעות וסדר עדיפויות, ששניהם תלויי חברה ותלויי זמן. ביפן, היכן שיש סכנה גדולה (שמתממשת אחת לכמה שנים), קיימת מודעות וכן, קיימת טכנולוגיה. בניו-יורק, בכלל לא מתעסקים ברעידות אדמה (מה שכן, אולי עכשיו יתחילו להתעסק בדרכי מילוט בעת התנגשות מטוסים בגורדי שחקים). אצלנו, המודעות גדלה, גם בגלל שבכפר הגלובאלי הקטן שבו אנו חיים, הסכנה אינה ארטילאית, אלא שהתמונות מאזורי אסון זמינות, והלקח, אפשר ללמוד, מבלי להלכה למעשה לחוות אותו. גם בהנתן תנאים אלו, לפעמים הצרכן יעדיף את הסיכון (היחסי, במגבלות התקן), ולו רק בשביל לקבל את בית חלומותיו (וכאן אני אפנה אותך לשירשור של בית הספירלה של צבי הקר). עוד חזון למועד, ובבניין הארץ ננוחם.

מזל באמת שיש טלוויזיה

ותואילי להסביר לי, אני מבין שאדריכלים לומדים ע"פ מה שיש בטלוויזיה ????. קצת תמוהה.. אני בטוח שאת כל התורות האומנותיות שלומדים באדריכלות (כולל את היתרונות האומנותיים/שימושיים בקומות עמודים), לא הייתם צריכים לראות בטלוויזיה קודם. בשביל זה כבר כמה מאות שנים יש ספרים. הבעייה אצל אדריכלים וסליחה שאני אומר את זה כאן בפורום של אדריכלים, זה שלפעמים העיצוב / האומנות / המראה / האגו של האדריכל, גוברים בחשיבותם על דברים אחרים. לגבי הפל-קל - מדובר באחד, העומד עתה לדין. בוורסאי נהרגו 23 איש ונפצעו כ- 300. לדברי מהנדס העיר לשעבר של ת"א - שם ייהרגו עשרות אלפים. הכל תלוי במזל ובשעת הרעש. בקיצור, את הלקח למדו בעולם מזמן והפיצו אותו בדרכים המקובלות גם לפני שהיו טלוויזיה/אינטרנט/רדיו. אולי באמת היה רצוי להרחיב מעט את לימודי ההנדסה הטהורים בלימודי אדריכלות, כולל הכרות מעמיקה עם תקן רעידות אדמה.

 

[מלפוף]

איזה מזל שיש יום חופש

מזל באמת שיש טלוויזיה

ותואילי להסביר לי, אני מבין שאדריכלים לומדים ע"פ מה שיש בטלוויזיה ????. קצת תמוהה.. אני בטוח שאת כל התורות האומנותיות שלומדים באדריכלות (כולל את היתרונות האומנותיים/שימושיים בקומות עמודים), לא הייתם צריכים לראות בטלוויזיה קודם. בשביל זה כבר כמה מאות שנים יש ספרים. הבעייה אצל אדריכלים וסליחה שאני אומר את זה כאן בפורום של אדריכלים, זה שלפעמים העיצוב / האומנות / המראה / האגו של האדריכל, גוברים בחשיבותם על דברים אחרים. לגבי הפל-קל - מדובר באחד, העומד עתה לדין. בוורסאי נהרגו 23 איש ונפצעו כ- 300. לדברי מהנדס העיר לשעבר של ת"א - שם ייהרגו עשרות אלפים. הכל תלוי במזל ובשעת הרעש. בקיצור, את הלקח למדו בעולם מזמן והפיצו אותו בדרכים המקובלות גם לפני שהיו טלוויזיה/אינטרנט/רדיו. אולי באמת היה רצוי להרחיב מעט את לימודי ההנדסה הטהורים בלימודי אדריכלות, כולל הכרות מעמיקה עם תקן רעידות אדמה.

איזה מזל שיש יום חופש
אני אגש קודם לסוף של ההודעה שלך ואחר כך אני אתייחס גם לדבריה של גולי. אני חושב שהתבלבלת בניסוח, תחליף את "לימודי הנדסה" ב"לימודי אדריכלות" ולהיפך

ההודעה שלך הזכירה לי ויכוח סוער וטעון מאוד עם אדריכל שתכנן מבנה בצורה מסויימת שאני (המשרד שלי) הייתי צריך לתכנן לו קונסטרוקציה. אחד מהרעיונות האומנותיים שלו (שהם מאוד יפים, חשוב לציין) היו כאלו שפשוט אי אפשר לבצע כמו שהוא רוצה אותם מאחר והכל היה נופל לו על הראש ברגע שהקבלן שבנה את המבנה בסופו של דבר היה מפרק את הפיגומים מתחת ליציקה... זאת הייתה ממש סאגה מתמשכת של ויכוחים ומריבות ובסופו של דבר הוא נאלץ להגיע לפשרות בעניין. מה עבר לאותם אדריכלים בראש כשתכננו שני בניינים על עמודים שעומדים אחד על השני....אני לא יודע...אבל כאן אני לא מאשים רק את האדריכל, אני מאשים את המהנדס....מי המהנדס שהסכים לתכנן ולבצע מגדל קלפים (גם לפני 40 שנה) יש איזשהו "גשר" שבו האדריכל והמהנדס צריכים להגיע לפשרות, נקודת האמצע פחות או יותר, בכל מיני נושאים, האדריכל צריך לקבל עליו את ההכרח הקונסטרוקטיבי והמהנדס צריך לנסות ולשמר את הרעיון העיצובי, ראש בקיר לא יקדם אף אחד מהצדדים לשום מקום ולצערי במדינת ישראל יצא לי לעבוד עם כמה אדריכלים שאפשר להחנות טנק מרכבה על הראש שלהם מרוב שהוא קשה, בחו"ל למשל, מעולם לא הגעתי למקום שצריך לנהל ויכוח עם אדריכל בנוגע לנושאים הללו, הועלתה בעיה ומייד הוצגה הצעה לחלופה וזו נבחנה שוב מההיבט הקונסטרוקטיבי לגבי הפלקל שהזכירה גולי, את הפלקל המציא מהנדס, אין בזה ספק וכמו שכתב נכונה מול, הוא עומד לדין. הבעיה בוורסאי צריכה להבחן במספר דרכים ובטוחני שמי שביצע את החקירה בנושא בדק את כל הסוגיות בעניין, מה שצריך לבדוק זה קודם כל מי אישר את הוצאת העמודים מהקומה מתחת? הרי זו הייתה הסיבה העיקרית לכשל ההנדסי, קשה לי להאמין שהבעיה היא בשיטה אלא במחדל שנעשה בשלב מאוחר יותר. אני כמהנדס יודע שגם אם אני אתכנן תקרת בטון של אולם אירועים והמבנה יתוכנן כך שצריכים להיות בקומה מתחת ארבעה עמודים שצריכים לתמוך את התקרה הזאת, גם בתקרת בטון רגילה, אם יוסרו ארבעת העמודים ומאה איש יקפצו עליה מלמעלה אין שום ספק שגם הם יגיעו עם התקרה הזו מהר מאוד לקומת המרתף.

 

[שמעון גל]

באמת נשמע רע.

היום ראיתי את שיא השיאים בעמודים
נסעתי לחיפה ברכבת. כך התאפשר לי להבחין בדברים שלא רואים כשנוהגים. בחלקים הדרומיים, ראיתי בניין בן 9 קומות, שכולו מעל לקרקע ולא מדורג. 4 קומות תחתונות, בנויות במלואן. קומה חמישית עמודים !!!!. מעליה עוד 4 קומות בנויות. על פניו נראה בבניין ישן שתוכנן הרבה לפני תקינת רעידת האדמה. ככל הנראה קומת העבמודים מקבלת גשר מכיוון ההר העורפי. נראה לי שאפילו אלוהים לא יוכל לעזור למבנה כזה ברעידת אדמה.אתם יודעים מה יקרה לקומת עמודים אם יש 4 קומות מעליה ו4 קומות מתחתיה. זה הרבה, אבל הרבה יותר גרוע מקומת עמודים שיש רק קומות מעליה. תגידו לי אתם, האדריכלים. על מה חשבתם כשתכננתם בתים בתקופות "השמחות" שלפני תקן רעידת אדמה החדש ?

באמת נשמע רע.
אדריכלים, כמו גם רופאים וכל היתר... מתאמנים על הלקוחות שלהם. אני נזכר שבשנות הששים נבנו בניינים בני שבע קומות במגרש משופע ונמוך מהכביש. הפתרון היה להרחיק את הבניין מהכביש כך שגשר היה מכניס את הולכי רגל בגשר לקומה הרביעית. [יורדים 3 קומות ועולים ארבע]. בצורה כזו נחסכת מעלית [שנדרשת רק מארבע קומות ומעלה]. ראיתי בניינים כאלה בחיפה וגם בירושליים. [לזה התכוונת?] ומה שחשוב באמת, זה שיש איזה ידע כולל שמצטבר. לא כל אחד צריך להמציא את הגלגל מחדש. נראה שהגישה של חלל בקומת האפס לא מחזיקה מים. המציאות היום היא כזאת שיש מעט מאד פרוייקטים אצלינו שנבנים כל. במקרים של כן, בדרך כלל זה בא מכיוון של תקן חניות [שהוא פתרון זול יותר ממרתף חניה]. הדבר התמוה יותר הוא נושא החוק. גם היום יש לי פרוייקט בשכונת מונטיפיורי [בית משותף חדש] שקומה מפולשת היא חלק מנתוני המוצא שלו. יש מצב לבחון מחדש את הרלוונטיות של קומה מפולשת לאור הנסיון המצטבר. אבל זה כבר עניין של פוליטיקה.

 

[גולי מ]

קומה מפולשת זה יופי

קומה מפולשת
בעקבות שאלה שהועלתה כאן בנושא בניה בקומת קרקע בבית קיים, שווה להסביר את המושג. יש בנוף שלנו לא מעט בניינים שקומת הקרקע שלהם לא מאוכלסת בדירות אלא כוללת את ליבת הבניין בלבד [חדר מדרגות ומתקני שרות] כשיתרת השטח יועדה לגינון ובעקבות האילוצים גם לפתרון לחניה. המקור של זה בא מהגישה המודרניסטית שסברה שקומת הקרקע ראוי לה שתהיה פתוחה לרחוב, תגדיל את חתך הרחוב ותאפשר מעבר רוח [ומכאן, אוורור העיר]בין הבניינים. שווה לחפש באינטרנט את "בית סבוי" למי שמתעניין בשורשים של התופעה. הקומה המפולשת עדיין מעוגנת בזכויות הבניה במחוזותינו. היום, הגישה החדשה יותר מעודדת יצירת "דירות גן" שמצמידה את הגינה לדירות קרקע. במקרה כזה, אחריות האחזקה היא של הבעלים בקומת הקרקע מה שמעלה בד"כ את רמת האחזקה. מוכרת גם התופעה שבחלק מהמקרים, דיירים פולשים לשטחים אלו ומספחים אותם בפועל כשטח פרטי [ובניגוד למצב החוקי] התקפות של התופעה הזו יכולה להיות נושא מעניין לדיון כאן בפורום, אז... מה דעתכם?

קומה מפולשת זה יופי
ואם ביפן מצליחים להעמיד גורדי שחקים בלי שיפלו בכל תזוזה, אז על אחת כמה וכמה איזה פקאקטן בניין בן 5-7 קומות. השאלה אינה הנדסית, אלא כלכלית.

 

[mol3]

לצחוק ? ../images/Emo6.gif או לבכות ? ../images/Emo7.gif

קומה מפולשת זה יופי
ואם ביפן מצליחים להעמיד גורדי שחקים בלי שיפלו בכל תזוזה, אז על אחת כמה וכמה איזה פקאקטן בניין בן 5-7 קומות. השאלה אינה הנדסית, אלא כלכלית.

לצחוק ?

או לבכות ?

רעידת האדמה יוצרת כוחות אופקיים. הדרך היחידה להעביר את הכוחות לקרקע, היא אלמנטים אופקיים (קורות / קירות) ואלמנטים אנכיים (עמודים) שיעמדו בגזירה. בכל הנוגע לאלמנטים האופקיים, מה שקובע זה המידות הפיזיות שלהם. אלא אם כן, המציאו חומר חדש (ולא הודיעו לי) שהוא עמיד ללחיצה ומקובל בבנייה, שיסבול את הכוחות. מידת האלמנט במקרה כזה, איננה מאפשר קומה מפולשת, מה לעשות ? אני בטוח שגורדי השחקים ביפן לא עומדים על קומות מפולשות. איזה פקאקטן בניין בן 7 קומות, באיזור שיקבל איזה פקאקטן רעידת אדמה, יכול לייצר בקלות 150 טון של כוח אופקי בקומות העליונות. את אולי מתבלבלת עם נושא היסודות של מבין כאלה ביפן, שם יש יסודות נעים וכד'. זה לא מש שיחפה על קורת עמודים. במבנה שתארתי למעלה 9 קומות כשקומת העמודים באמצע !, ברעידת אדמה 4 הקומות העליונות ירצו ללכת לטייל בכינרת, ארבע הקומות שתחת העמודים ירצו ללכת לטבול בים התיכון וקומת העמודים שבאמצע תתנפץ להרבה הרבה רסיסים. אין שום שיטה מתקדמת למנוע זאת, חוץ מהשיטה הפרימיטיבית הזו של האנשים האפרוריים העוסקים בתכנון קונסטרוקציה. בניגוד לרוח היצירתיות השורה על האדריכלים, כל מה שהם יודעים זה בטון וברזל ובטון וברזל (-: (-:. אבל זה מה שיש. רק זה ימנע מהמבנה להיות ערימת הריסות.

 

[gerson1]

מול יקר-שכחת את האלכסונים

לצחוק ?

או לבכות ?

רעידת האדמה יוצרת כוחות אופקיים. הדרך היחידה להעביר את הכוחות לקרקע, היא אלמנטים אופקיים (קורות / קירות) ואלמנטים אנכיים (עמודים) שיעמדו בגזירה. בכל הנוגע לאלמנטים האופקיים, מה שקובע זה המידות הפיזיות שלהם. אלא אם כן, המציאו חומר חדש (ולא הודיעו לי) שהוא עמיד ללחיצה ומקובל בבנייה, שיסבול את הכוחות. מידת האלמנט במקרה כזה, איננה מאפשר קומה מפולשת, מה לעשות ? אני בטוח שגורדי השחקים ביפן לא עומדים על קומות מפולשות. איזה פקאקטן בניין בן 7 קומות, באיזור שיקבל איזה פקאקטן רעידת אדמה, יכול לייצר בקלות 150 טון של כוח אופקי בקומות העליונות. את אולי מתבלבלת עם נושא היסודות של מבין כאלה ביפן, שם יש יסודות נעים וכד'. זה לא מש שיחפה על קורת עמודים. במבנה שתארתי למעלה 9 קומות כשקומת העמודים באמצע !, ברעידת אדמה 4 הקומות העליונות ירצו ללכת לטייל בכינרת, ארבע הקומות שתחת העמודים ירצו ללכת לטבול בים התיכון וקומת העמודים שבאמצע תתנפץ להרבה הרבה רסיסים. אין שום שיטה מתקדמת למנוע זאת, חוץ מהשיטה הפרימיטיבית הזו של האנשים האפרוריים העוסקים בתכנון קונסטרוקציה. בניגוד לרוח היצירתיות השורה על האדריכלים, כל מה שהם יודעים זה בטון וברזל ובטון וברזל (-: (-:. אבל זה מה שיש. רק זה ימנע מהמבנה להיות ערימת הריסות.

מול יקר-שכחת את האלכסונים
את העתקת הכוחות, את הריק-(שלא מעביר כח כידוע) אל תמציא את הגלגל אלא טיל מעט באותם מקומות החשופים לרעידות אדמה וראה כיצד אותם חשוכים פתרו זאת