לא קוראים לי דרור
New member
"קול עולה בלילה...."
חזרנו מהלוויה של סבא שלי, היו מלא אנשים ישבנו קצת אצלו בבית, היה מלא אוכל, הלכתי לישון בערך ב6 וחצי, לא רציתי כל כך להתערבב בעולם חיפשתי רק כל הזמן עם מי לדבר. התקשרתי קצת למישהו שפעם הייתי איתו בקשר, ואחרי שנגמרו המילים ואמרנו שנדבר כבר, רציתי ש"כבר" יגיע כבר רציתי להתקשר לאנשים, לדבר להסיח את דעתי מעצמי, לא כי אני בהיסטריה או משהו כי האדישות שלי מוזרה לי. רוצה קצת לברוח. עכשיו קמתי האמת ש"עכשיו" היה לפני כמה שעות, סתמתי את המוח שלי מול הטלויזיה קצת ועכשיו אני פה לא יודעת מה עוד לעשות הנה לילה חזרתי אל זרועתייך השקטות והבודדות.
חזרנו מהלוויה של סבא שלי, היו מלא אנשים ישבנו קצת אצלו בבית, היה מלא אוכל, הלכתי לישון בערך ב6 וחצי, לא רציתי כל כך להתערבב בעולם חיפשתי רק כל הזמן עם מי לדבר. התקשרתי קצת למישהו שפעם הייתי איתו בקשר, ואחרי שנגמרו המילים ואמרנו שנדבר כבר, רציתי ש"כבר" יגיע כבר רציתי להתקשר לאנשים, לדבר להסיח את דעתי מעצמי, לא כי אני בהיסטריה או משהו כי האדישות שלי מוזרה לי. רוצה קצת לברוח. עכשיו קמתי האמת ש"עכשיו" היה לפני כמה שעות, סתמתי את המוח שלי מול הטלויזיה קצת ועכשיו אני פה לא יודעת מה עוד לעשות הנה לילה חזרתי אל זרועתייך השקטות והבודדות.