קוליטיס

[לילי441]

קוליטיס

לפני שנה גילו אצלי קוליטיס פעיל, לא קשה. האם יש אפשרות באחד מתחומי הרפואה המשלימה לקבל הדרכה איך לטפל או למנוע התקפים נוספים? האם יש הנחיות תזונה? הרופא לא ממליץ על כאלה

 

[תמימה האחת]

לא הבנתי

הרופא לא ממליץ על הנחיות תזונתיות????? כיצד יתכן הדבר? הרי קוליטיס הינה מחלה במערכת העיכול, במעי הגס, שבאה בין שאר הסיבות גם כתוצאה מתזונה לקויה - (המחלה הזו נפוצה בחברת השפע יותר מאשר בתרבויות העולם ה-3 ) לשאלתך... שינוי תזונתי, שינוי אורח חיים, הפחתת מתח ולחץ בחייך, בדיקת רגישות למזונות אלרגנים (שגם הם יכולים לגרום להתפרצות המחלה)...כל אלה בתחום הרפואה המשלימה בהחלט יכולים לתמוך ולמנוע החמרה של המחלה והתפרצויות. קצת על ההיבט ההוליסטי: קוליטיס היא מחלה המופיעה במערכת העיכול, בחלקה התחתון- לאורך המעי הגס- זוהי דלקת כיבית של המעי הגס. בדרך כלל מתרחשת ברירית של דופן המעי הגס, כאשר מתפתחת, יוצרת כיב המתפשט לתוך 2 השכבות הראשונות (השטחיות) של הרירית+תת רירית. הדלקת יוצרת נפיחות וכאבים המורגשים בעיקר בצד שמאל, אך ייתכן גם בחלקים אחרים במעי הגס. יש הטוענים שזו מחלה אוטואימונית- כלומר הגוף תוקף את עצמו, ישנה גם נטייה גנטית, ישנה שכיחות אצל יהודים, ייתכן ונובעת מאלרגיה למזון, ו"כנראה" שיש קשר לתזונה הקלוקלת עתירת הסוכרים, כימיקלים,ג'אנק פוד וחסרים תזונתיים, האופיינית כל כך לחיים המודרניים... עכשיו כשאנו מבינים את המחלה...נתייחס להיבט ההוליסטי- מערכת העיכול הינה מערכת שנועדה לעכל את מה שאנחנו מכניסים לגוף הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית, אנרגטית ועוד...המעי הגס אחראי על ספיגת הנוזלים ועל הוצאת הפסולת...מה אני "סופג" לחיי מבחינה רגשית, מה "נשאר" "להזין" אותי ומה אני מוציא כפסולת החוצה? אילו "רעלים" רגשיים אני לא מוכן לשחרר, אילו כעסים אני משאיר בתוכי ולא מוציא כפסולת,עד כי נוצרים כיבים של הרי געש/כעס באזור בו אני אמור לשחרר את הפסולת הזו? מדוע קשה לי לשחרר את הכעס הזה לדרכו, מדוע קשה לי "לעבד" את הכעס בכל התהליך שנקרא עיכול ודווקא רגע לפני השחרור שלו החוצה אני מחליט לספוג אותו חזרה לתוכי? המעי הגס מייצג גם גמישות מחשבתית- הגמישות שלי בחיים נובעת מיכולת לסנן רגשות ולא לעצור אותן כי אם לסנן ולשחרר מה שצריך להשתחרר, להשאיר מה שראוי כי יישאר. אולי זה נובע מנוקשות יתר ואולי זה נובע מגמישות יתרה, חוסר אסרטיביות ופחד להתמודד עם החיים...? לגבי הנושא של מחלה אוטואימונית- מדוע אני מחליט לתקוף את עצמי? ובחזרה להתחלה... קצת תמוה בעיני כי הרופא לא ממליץ על הנחיות תזונתיות הרי הרעיון הוא ברגע שקיימת המחלה, גם אם לא להגיע לריפוי מלא, הרי למנוע התפרצויות וכאב...ואיך ניתן לעשות זאת ללא שינוי תזונתי, שינוי אורח החיים, שינוי מחשבתי...? לכן התשובה היא בהחלט!! יש מקום להיעזר ברפואה המשלימה, במיוחד שאתה מציין כי המחלה היא אמנם פעילה אך בדרגה לא קשה...כלומר עוד יש מקום לשינוי מיידי, ויפה שעה קודם... שילוב של שינוי תזונתי, מחשבתי, הפחתת המתח והלחץ בחיים בעזרת מגע, שיחות מודעות, בדיקת חסרים תזונתיים והוספתם, שימוש בצמחי מרפא במידת הצורך...כל אלה יכולים לעזור לך מאוד!! בברכת בריאות ושבוע טוב, תמי- נטורופטית

 

[hal767]

קוליטיס ניתן לריפוי בדרך כלל

המידע שהבאת בקשר להתייחסות הרופא לתזונה, ידוע ומוכר. הוא מאפיין את הבורות של רופאים רבים בתחום התזונה והריפוי. זאת הסיבה שקוליטיס הופכת למחלה כרונית, ואין הצדקה שכך יהיה. ניתן לרפא את הגוף מהמחלה המיותרת הזאת. יש לטפל בגורמיה, לסלקם, ובמקומם לבנות תוכנית שתאפשר לגוף לרפא את עצמו. תזונה לא נכונה היא מהגורמים העיקריים למחלה. חומץ, תבלינים חריפים, מזונות כבושים, מוצרי חלב, בעיקר גבינות צהובות ושמנות, אלכוהול, תרופות, כימיקלים במזון ועוד, הם רק כמה מהגורמים למחלה. תזונה טבעית נכונה, המותאמת למקרה, תיצור תנאים לריפוי הבעיה. אבל יש להתייחס גם לצדדים נוספים באורח החיים שלך: מצב נפשי, קצב החיים ומידת המנוחה שאתה נותן לגופך ועוד. המחלות לא נופלות מהשמיים. הם תוצאה של הזנחת הגוף ותחזוקה גרועה שלו. שיפור תזונה ואורח חיים הינם הדרך לשיפור המצב. כוחות הריפוי נמצאים בגוף עצמו ולא בתרופות או בהוקוס פוקוס אחר. אם תיתן לו את התנאים, הוא ידע להשתמש בהם ולהחזיר את הבריאות. בקיצור, יש תקווה, אם אתה מוכן להתאמץ ולשנות הרגלים.