קוליה

מימי

New member
קוליה

ראיתי עכשיו בוידאו את הסרט "קוליה". הסרט מספר על צ´לן (נגן צ´לו) רווק ומזדקן, שמתחתן תמורת כסף עם מישהי שצריכה אזרחות. אחרי כמה ימים היא עוזבת אותו, ונוסעת לגרמניה, ומשאירה אותו עם בנה בן החמש. הנגן שונא ילדים, וחוץ מזה- הילד מדבר רק רוסית, והנגן - רק צ´כית. ואתם בטח מתארים לעצמכם איך זה יתגלגל. אם זה היה סרט אמריקאי, אני בטוחה שהם היו דואגים לעשות אותו חסר עלילה וקיטשי כמה שרק אפשר. מזל שהוא לא אמריקאי. זה סרט עדין ורגיש ויפה, שבטח היה נהרס לגמרי בדיים הוליוודיות.
 

Chot

New member
מירמיחחר

כן הסבוש קצת דומה לשון קונרי נכון?
 

IC4

New member
אני גם שמתי לב לזה ! :)

ראיתי חלק מהסרט פעם לא זכור לי שהיה מהנה אולי בגלל שאני רגיל לסרטים אמריקאים באמת ... אבל אני זוכר שהיה משהו קטן שהוא מכין תה ויש שוטים של הקומקום שהוא שם על אש ואני לא מבין למה הבמאי בחר לבזבז שניות נכבדות על דבר שכזה לא מבין !
 

Chot

New member
כן גמני

במסגרת שיעורי אנגלית על כל מיני חרא של ג´ובנייל דליקוונסי. חרא גלום. באמת. אבוי הבטן שלי. בכל מקרה ראינו רק איזה 10 דקות מהסרט. שהם הולכים לגן או משו. ארוחת ערב.
 
שתי סיבות שחשבתי עליהן

א. להשרות מצב רוח איטי, מהורהר, כאילו האיש מתבונן אל תוך עצמו. ב. דימוי חזותי: האיש רותח מבפנים, ותיכף הוא יתפרץ. שוטים כאלה, תמיד יש להם סיבה.
 

IC4

New member
לא מתקבל....

חשבתי על זה גם אבל הראו רק את הקומקום ולא את השחקן רק סתם קומקום עצם שומם מילא אם היו מראים את פני הדמות
 
קוראים לזה עריכה צולבת - cross cut

מעבר מהדמות אל הסמל, וחזרה אל הדמות. צורת ביטוי מאד שכיחה בקולנוע. לדוגמא: שוט של איש, אחר כך שוט של חזיר, אחר כך עוד פעם האיש. המסר: לאיש הזה יש אופי של חזיר. קרא על זה באנציקלופדיה לקולנוע, אם בא לך להשקיע.
 

חזיר בר

New member
אתה יודע מה אני חושב על זה?

אני מניח שלא. לדעתי,אם אתה צריך להבין משהו בסרט בעזרת אינצקלופידה לקולנוע,המשהו הזה מחטיא במטרתו,סרט טוב הוא בשביל הדיוטים בקולנוע,כמו שהוא מופנה אל מומחי קולנוע,אין הבחנה.
 
אני דווקא מסכים איתך.

לא באתי לטעון שזה סרט טוב (לא ראיתי אותו), רק לענות על השאלה שהועלתה כאן - למה יש שוט של קומקום. אני הייתי משפץ את הטיעון שלך, ואומר שסרט טוב צריך להציע הנאה מסוג אחד לקהל הרחב, והנאה מסוג אחר לאוהבי קולנוע. כמו שלטייל בפאריס עם מישלן ביד זו הנאה מסוג אחר מאשר לטייל שם בלי מישלן ביד.
 
ראבקום, איזו התקלה.

אני מניח, שאוהב קולנוע זה מישהו, שאם תשאל אותו מה הוא הכי הכי אוהב, אז הוא יגיד כמה דברים, ואחד מהם יהיה קולנוע. והקהל הרחב, זה אלה שיסתכלו עליך וישאלו אותך איזו מין שאלה מפגרת זו, כי הם אף פעם לא עצרו לחשוב מה הם אוהבים הכי הכי.
 
למעלה