קואצינג' ומוות

[anatconcept]

קואצינג' ומוות

יש לי שאלה שמציקה לי הייתי רוצה ללמוד להיות קאוצ'ית אבל בתקופה זו, אבי חולה בסרטן סופני וכל מה שקשור במחלתו נראית לי כ"כ גדולה ממני... אני חושבת לעצמי - איך אני יכולה להיות קאוץ' למשל לאנשים שיעברו תקופות כאלו קשות שאין הרבה מה לעשות, מבחינת המחלה. צריך להתכונן למוות. אבל איך מכינים אנשים לקבל את המוות של אהובם? אשמח לשמוע את דעתכם.

 

[bridges]

גבולות האימון

שלום לך וברוכה הבאה, קוראים במה שאת כותבת את הצער שאת חשה ואת גודל המשא שאת סוחבת. דבר ראשון, באופן כללי: האימון האישי הוא מאוד טרנדי היום ואנשים חושבים שניתן לטפל באמצעותו בכל נושא, אולם זה לא נכון. אימון דורש בפני עצמו תעצומות נפש ויכולת לחשוב על העתיד באופן חיובי. אדם במצבך יקשה להתמודד גם עם אימון. לכן , לפי דעתי, הנושא שהעלית נמצא מחוץ לגבולות האימון. כמאמנת את יכולה לומר למתאמן שזה כנראה לא הזמן להתאמן ולהציע לו אלטרנטיבות טיפוליות שעוסקות בקבלה של מות האהוב. דבר שני שאת מעלית קשור להתמודדות של המאמן עם נושאים שהמתאמן מעלה. לדוגמא: יכול להיות שאדם שאיבד את קרוב משפחתו שנה לפני תחילת האימון ישתף אותך בנושא וזה ייצור אצלך הצפה רגשית (זה יכול להיות גם משהו אחר כמו מתאמן שרוצה לעבוד על זוגיות כאשר לך יש בעיות בזוגיות). בקורסי אימון טובים עובדים עם המאמן לזהות את הרגשות הללו כשהם עולים ולעבוד איתם ללא הפרעה לתהליך האימון. רונן

 

[אריק אימון הוליסטי]

אני חולק על ההגדרה שלך..

הגבולות הן היכן שאתה שם אותם..אין שום מניעה לאמן בנושא מוות מוות הוא בפשטות חלק נוסף של החיים.. אפשר לקבל אותו, אפשר להפוך אותו לפחות זר.. אפשר להוריד את רמת הפחד.. כל אילו בהחלט ניתנים לעבודה באימון.. אין שום סתירה בין יכולת לחשוב על העתיד בצורה חיובית לבין מוכנות למוות.. שכן עד המוות אנו חיים.. גם אם זה שנה אחת או חודש או אפילו יום או שעה.. כל רגע הוא חיים ואימון למודעות למוות מאפשר לנו למצות כל רגע וכל אפשרות במלואה.. אור ואהבה

 

[אריק אימון הוליסטי]

איזה ייעוד מדהים!!..

לאמן אנשים שהולכים למות זו המשימה הגדולה ביותר והמתנה המדהימה ביותר.. בחברה שלנו לא מוכנים להסתכל, לדבר, לחשוב ובכלל להתעסק במוות.. אנו הפכנו את המוות למשהו זר ומוזר.. ובכך הגדלנו את הפחד מתהליך טבעי לחלוטין.. יש הרבה דרכים "להכיר" את המוות.. נתחיל בקטן ופשוט.. קיראי את "ספר החיים המתים הטיבטי" - סוגיאל רינפוצ'ה בהצלחה אור ואהבה

 

[ענבל כהן חמו]

אימון והכנה למוות

השאלה שאת שואלת היא חשובה ומשמעותית. רוב המאמנים לא עוסקים בה, כי מוות הוא דבר לא פשוט להתמודדות. הכנה למוות קשורה להבנת המשמעות של החיים שלי וסגירת קצוות. יש עמותה העוסקת בנושא הזה אחוה - ליווי רוחני, ואני מכירה מאמן שמתנדב שם וישמח לתת לך יותר מידע על השילוב של אימון והליווי הרוחני. העמותה מציעה קורס למלווים אשר מכשיר אותם להתמודדות עם הנושא, ויתכן שזה רלוונטי עבורך לעשות את הקורס. אם תרצי אקשר בינך ובין אותו מאמן.

 

[danmordechay]

פששש איזה יופי של רעיון... מרשים מאוד...

 

[ronitlt51]

קאוצ'ינג ומוות

ענת יקרה ראשית עלי להיות כנה ולומר לך כי שאלתך גרמה לי התרגשות. אני מבינה היטב על מה את מדברת גם אני הייתי שם. אבי ואני עשינו "פרידה מודעת" כשאני זאת אשר הובלתי את המהלך,וכמובן ברשותו. הדבר לא פשוט אך אחרי ישנה הרגשה "טובה".נאמרו הרבה דברים משני הצדדים, הרבה דמעות,חיבוקים,חיזוקים,שחרור מפחד גם שלי וגם שלו ועוד... הרשי לי להציע לך להחליט באיזה אימון היית רוצה לעסוק רק אחרי פרק זמן מסויים. לעיתים בשעת מצוקה אנחנו רוצים להתחבר לאותו מקום בו אנו נימצאים, אין לנו מענה על צרכים אלו ואז אנחנו אומרים לעצמנו "אני אהיה שם בשביל אחרים". תני לעצמך זמן ותראי אם זה באמת מה שתירצי לעשות.אני חושבת שאימון הכנה למוות הוא בפרוש שליחות.| אני לרשותך בכל עת. רונית לוי-תלמי

 

[mikmek]

קואצ'ינג ומוות

גם מאמן הוא בן אדם וצריך להתמודד עם דברים לא קלים. הרצון שלך להיות מאמנת, לא צריך להפוך להיות הרצון להיות מושלמת. כמאמנת, תקבלי כלים להתמודד עם דברים בדרך אולי קלה יותר, אפקטיבית יותר וכו', אך האנושיות שלך, חייבת להיות חלק מהיותך מאמנת. בהצלחה, יעל.